בחודש מרס 1999 הרשיע בית המשפט המחוזי את אריה דרעי בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, נגזרו עליו 4 שנות מאסר וקנס של רבע מיליון שקל. לאחר שערער בעליון, הופחת המאסר ל-3 שנים. לאחר שחרורו מהכלא ביולי 2002, עמד שוב לדין בבית המשפט השלום בירושלים בנושא "התיק הציבורי", הורשע ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10.000 ש"ח. דרעי מעולם לא הביע חרטה על מעשיו, שלא לדבר על טקטיקת הסחבת בה נקטו פרקליטיו במהלך המשפט, השימוש בזכות השתיקה, והתשת בית המשפט לאורך שנים.
והאיש הזה רוצה להיבחר לראשות עיריית ירושלים. כתושב ירושלים והדיוט במשפטים, אני מתקומם נגד כוונתו של דרעי להציג את מועמדותו. ההתחכמות המשפטית האם דבק בו עדיין הקלון או שמא פג תוקפו במרוצת השנים? חמש שנים או שבע? הפלפול המשפטי הזה, מעורר בחילה ושאט נפש.
כתושב ירושלים, לעניות דעתי, האיש הזה אינו ראוי לשבת על כסא ראש העיר. האיש הזה אינו כשיר מוסרית לשמש ראש עיר ולא מעניין אותי אם מבחינה משפטית פג תוקפו של הקלון. הקלון הוא קלון מוסרי תמידי, ושום יו"ר של ועדת הבחירות המרכזית בפלפול משפטי כזה או אחר אינו יכול להסירו.
למען השקיפות, לא הייתי בוחר בדרעי גם אילו היה צדיק הדור וזאת מטעמים פוליטיים. אולם העובדה שהאיש הזה במצח נחושה מציג את מועמדותו, מעידה יותר עלינו תושבי ירושלים שהוא מקווה לזכות באמוננו - מאשר על האיש שאות הקלון מתנוסס על מצחו.