השלטון הקורס במדינת היהודים התכנס כדי לקבוע כללים מנחים למהלך הפינוי-פיצוי של יהודי גב ההר אל השפלה. אומנם אין באופק שום הסכם עם הערבים מייצגי אבו-מאזן, אומנם ידוע שחמאס ישתלט מיידית על כל מקום שהיהודים ינטשו, אבל ממשלת ישראל נחושה להקים את המנגנון לפינוי-פיצוי כתוכנית מגירה להפעלה מיידית, וטוב שכך. הרי איננו רוצים להיתפס לא-מוכנים לנוכח התפרצות השלום כפי שהיינו לא-מוכנים לנוכח התפרצות המלחמה.
ברצוני אפוא למנות את מעלותיה של התוכנית המתגבשת. ההיגיון העומד מאחוריה הוא שכל שטח המצוי בשליטה דמוגרפית ערבית חייב להיות נקי מיהודים. על כן, תוכנית נפלאה זו תאפשר לכל יהודי באשר הוא לדרוש פינוי מתא שטח שבו יש לערבים עדיפות מספרית. להבים, יישוב יהודי צפונית לבאר-שבע, המצוי בין הפטיש של רהט לסדן של לקייה, ידרוש פינוי-פיצוי לצפון תל אביב. כך, כרמיאל תדרוש פינוי-פיצוי לקריית-אתא, עקב העדיפות הערבית בסכנין-מג'ד-אל-כרום-דיר-אל-אסד-נחף שבו היא לכודה. ואילו מצפה-נטופה ידרוש פינוי לרמת דניה, בשל בידודו בשטח מפולש בתושבים ערבים שבין בועינה לתורען. וכך גם באר-שבע, יישובי נחל עירון, יישובי הגליל המערבי וכוכב-יאיר. למעשה, אם ניקח את הדברים אל קצה הגיונם, כל יהודי ישראל זכאים לפינוי-פיצוי עקב מיעוטם בקרב אוכלוסיית המזרח התיכון.
יתר על כן, מכיוון שלא ראוי כי חוק פינוי-פיצוי יהיה גזעני, התוכנית תאפשר גם לכל ערבי באשר הוא לתבוע את פינויו משטח שאין הוא חש בו בנוח - לשטח שבו נוח לו יותר. במדינת כל תושביה, שבה לכל תושב יש גישה לבג"צ, לא ייתכן שיהודי יקבל תשלום על פינוי ביתו, ואילו שכנו הערבי לא יקבל תשלום על פינוי מאותו תא שטח. שהרי אחרת יהיו אלה גזענות, קיפוח ושוד הקופה הציבורית לטובת מגזר מסוים על חשבון מגזר אחר.
וכך, אם יעבור החוק, יוכל השייח' ראאד סאלח לעשות בו שימוש כדי לפנות ערבים ממוצמוץ ולפצות אותם בדיור צמוד-צמוד לתומכיהם בממשל הישראלי: ברמת-אביב, ברחוב פנקס, בהרצליה פיתוח, בדניה וברעננה. מי לידנו יתקע שגברת כהן אשר תתפנה מיקיר לגבעתיים לא תמכור את דירתה החדשה ליוסוף מקלקיליה?
ואם לא די בכך, הרי שחוק כזה יאפשר לממשלה אחרת לפנות ערבים מן השומרון ולפצות אותם בממון ובדרכון לדרום-אמריקה. וכי לא הייתה זו תוכניתו של רחבעם זאבי הי"ד - פינוי-פיצוי של ערבים מארץ ישראל?
על כן, טוב שממשלת ישראל דנה בחוק, וטוב שיתקבל. בישראל, שבה מהפכי השלטון רבים, כל חוק עשוי לבוא לידי הגשמתו באופן הפוך מזה שאליו התכוונו מחוקקיו, כמו למשל חוקי החירום ששימשו לגירוש תושבי גוש קטיף.
