|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הפעולה הבולטת ביותר של ציפי לבני כשרת החוץ הייתה החלטה 1701 של מועצת הביטחון, שסיימה את מלחמת לבנון השנייה. בזמנו טענו לבני ואהוד אולמרט שהחלטה זו הייתה הישג ניכר, אבל כיום ידוע שהיא כישלון חרוץ ● ארבע הערות בעקבות הפריימריז בקדימה
|
16,936 קולות. זהו מספר המצביעים שהספיקו לציפי לבני כדי להפוך לראש ממשלת ישראל. בבחירות לכנסת ה-17 היה צורך ב-62,742 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה וב-24,619 קולות כדי לקבל כל מנדט נוסף. ראש הממשלה הבאה של ישראל קיבלה אתמול פחות קולות מאלו שניתנו בבחירות האחרונות לרשימות כגון "תפנית" של עוזי דיין, ה"חזית יהודית לאומית" ברוך מרזל, "הירוקים" ואפילו "עלה ירוק". ובלשון האחוזים: התמיכה בלבני היא 69% מהדרוש לקבל את אחרון המושבים בכנסת.
זהו מצב בלתי תקין ובלתי סביר בעליל, גם אם הוא חוקי לחלוטין. אז נכון שיש כאן מצב חריג של מפלגה חסרת מסורת, ויש שיאמרו: חסרת בסיס. אבל זה יכול לקרות, גם אם לא בקיצוניות כזו, גם בליכוד או במפלגת העבודה.
מאחר שאיננו חיים במשטר של בחירות אישיות לראשות הממשלה, אי אפשר ללכת לבחירות כלליות בכל פעם שנוצר הצורך להחליף את ראש הממשלה. לכן, הפתרון צריך להיות במסגרת השיטה המפלגתית הנוכחית: כל מפלגה הבוחרת מועמד לראשות הממשלה, תבחר גם את המועמד לתפקיד ממלא מקומו. זה יכול להיות האיש שיהיה שני בבחירות הפנימיות, זה יכול להיות בבחירות נפרדות, זה יכול להיות מי שיהיה מספר שתיים ברשימה לכנסת - הדרך ממש לא משנה.
בכל מקרה, הנבחר הוא שיהיה ממלא-מקום ראש הממשלה אם אותה מפלגה תרכיב את הממשלה הבאה, והוא ייכנס אוטומטית לנעליו אם יפרוש או יילך לעולמו. במקרה המאוד-לא-סביר שגם מספר שתיים לא יהיה בסביבה, יתקיימו בחירות כלליות. זה הרבה יותר דמוקרטי, תקין ומסודר, חוסך כספי ציבור ומבטיח העברה חלקה של ניהול ענייני המדינה.
|
|
יתרון מובהק של ציפי לבני הוא העבר הנקי מרבב שלה. האמת היא, שצריך לדאוג אם זה לבד מספיק כדי להפוך לראש הממשלה. לתומנו חשבנו, שיושר הוא דרישת יסוד כמו ידיעת קרוא וכתוב - משהו שבכלל לא צריך לדבר עליו. אבל אחרי אהוד אולמרט, היושר כבר אינו מובן מאליו.
מכל מקום, לבני יכולה לפתוח את הקדנציה שלה במעשה שיפגין יותר מכל את מחויבותה לטוהר המידות. היא יכולה לפרסם את הצהרת ההון שהגישה למבקר המדינה ואף להרחיב אותה. היא יכולה לחשוף את כל הקשרים העסקיים והמשפחתיים המהותיים שלה ושל בעלה, נפתלי שפיצר, כך שכולם - הפקידים, חברי הכנסת, מבקר המדינה, התקשורת, הציבור - יידעו היכן עלולים להיות ניגודי עניינים.
זה יהיה לא רק צעד נכון מבחינת המינהל התקין ולא רק צעד מזהיר מבחינת יחסי ציבור. זה יכול גם לפתוח עידן חדש במגזר הציבורי ולהוות דוגמא אישית שתאלץ גם את יתר נבחרינו לספר לנו את כל האמת על עצמם.
|
|
הפעולה הבולטת ביותר של ציפי לבני כשרת החוץ הייתה החלטה 1701 של מועצת הביטחון, שסיימה את מלחמת לבנון השנייה. בזמנו טענו לבני ואהוד אולמרט שהחלטה זו הייתה הישג ניכר, אבל כיום ידוע שהיא כישלון חרוץ. חיזבאללה מתעצם באין מפריע, וברגע שירצה - הוא יחזור לשבת על הגדר.
לבני הייתה חלק מהצוות שהוביל את המלחמה הכושלת ביותר בתולדות ישראל. נכון שהיא התנגדה לחלק מהמהלכים, אך כל עוד לא התפטרה - וכידוע היא לא עשתה זאת - לבני נושאת באחריות מיניסטריאלית ליציאה החפוזה למלחמה, לניהולה הלקוי ולסיומה בהפסד. אגב: אחריותו של שאול מופז, כמי שהיה רמטכ"ל ושר הביטחון לפני המלחמה וסגן ראש הממשלה במהלכה, כבדה עוד יותר.
לאחר מלחמת יום הכיפורים נבחר יצחק רבין לראשות הממשלה, משום שבחמש השנים שלפני המלחמה הוא כיהן כשגריר בוושינגטון ובעת המלחמה עצמה לא נשא בשום תפקיד רשמי. מרדכי גור, שהיה נספח צה"ל בוושינגטון בעת המלחמה, התמנה לרמטכ"ל. כלומר: רק מי שלא היו לו יד ורגל בכישלון, יכול היה להחליף את מי שהיו האחראים למחדל.
במובנים רבים, מלחמת לבנון השנייה הייתה כישלון גדול עוד יותר מאשר מלחמת יום הכיפורים. ב-1973 המחדל התבטא בהפתעה; ב-2006 ישראל היא שיזמה את המלחמה, למרות שקברניטיה היו חייבים לדעת שצה"ל אינו ערוך לקראתה. ב-1973 ידע אנואר סאדאת בדיוק מהן מטרותיו; ב-2006 לא ידעו אולמרט, עמיר פרץ, לבני וחבריהם מהו היעד הסופי. ב-1973 ניצח צה"ל בזירה הצבאית; ב-2006 אפילו האופטימיים ביותר ידברו לכל היותר על תיקו.
כל זה אומר, שמי שהיה חבר בממשלת 2006 אינו ראוי לשמש כראש הממשלה. וזה אומר, שיש ללכת לבחירות ולאפשר לעם להחליף את הנהגתו הכושלת.
|
|
החוק מחייב את נשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר. עד כמה יכול שמעון פרס, המשנה לראש הממשלה מטעם קדימה עד לבחירתו לנשיא, להתנתק מהמפלגה אותה ייצג?
נכון שלכל נשיא מדינה יש דעות ועמדות, וכך חייב להיות. אבל מצב בו אדם עובר בן לילה מתפקיד פוליטי מובהק של שר לתפקיד על-פוליטי מובהק של נשיא המדינה, אינו תקין - ולו רק מפני מראית העין. וכבר לימדונו חז"ל, שמה שאסור מפני מראית עין - אסור לעשות אפילו בחדרי חדרים.
המקרה של פרס מחייב לקבוע תקופת צינון של שנה, ואולי אפילו שנתיים, בין תפקיד פוליטי לבין משרת הנשיא. כך שנרגיש שהוא באמת הנשיא של כולנו.
|
|
| תאריך:
|
18/09/2008
|
|
|
עודכן:
|
18/09/2008
|
|
איתמר לוין
|
|
הלכנו לישון אחר חצות בתחושה שציפי לבני ניצחה ובגדול. הכנו כבר ראשי פרקים למאמר לעגני-סרקסטי על ה-43.7% של מופז. התעוררנו בבוקר ליום הכיפורים של הסוקרים, לצורך להתנצל בפני מופז, שכן הוא היה קרוב לתוצאה שניבא ולתחושה שאסור לסמוך על סקרים וכי כל קול קובע.
|
|
|
|
|
פשיטת הרגל של שני ענקי המשכנתאות האמריקנים פרדי ופאני היא כנראה פשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה הכלכלית העולמית של מוסד עסקי יחיד. התגובה הטבעית לכישלון צורב של מערכת עסקית כה גדולה היא דרישה לממשלה "לקחת את העניינים לידיים'", להגביר את הפיקוח, להרחיב איסורים, להגביל ברישיונות ואישורים, להקים רשות פיקוח חדשה, ו"להסדיר" את הענף. אוסף הצעדים החונקים מכונה "רגולציה" (עדיין אין מילה נרדפת בעברית).
|
|
|
|
|
כבר חודשיים שהתקשורת הישראלית הכניסה עצמה למערבולת של דיון בדבר חסר משמעות. הבחירות בקדימה הם העיסוק חסר המשמעות ביותר שיש לתקשורת, בעוד דברים חשובים הרבה יותר נשארים ללא התייחסות או מענה.
|
|
|
|
|
בעקבות מערכות בחירות צצים מנצחים ומנוצחים. בעקבות מערכת הבחירות של קדימה צצה מנצחת, היא ציפורה "הנקייה" ליבני. ברגיל יש לברך המנצח על ניצחונו; הרי עלינו להימנע מצרות עין, לפרגן, הלא כן?
|
|
|
|
|
כמו כל אזרח במדינת ישראל, אני רוצה מאדו שגלעד שליט יחזור הביתה ומהר, זו טרגדיה למשפחה ולכולנו שהוא עוד יושב בשביו. אך הפעם נקלענו לארגון רצחני כחמאס, שלא בוחל בשום אמצעים לפגוע ברגשות המשפחה.
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
