אין ספק ששאול מופז נפגע עד עמקי נשמתו. עד שהוכיח לעצמו ולכולנו שהמדינה היא מדינה של כולנו ועבור כולנו, לימדה אותו המערכת מהיכן משתין הדג.
הרי מעולם לא היו עוד בחירות כאלה בישראל, בחירות אשר קבעו את ראש הממשלה הבאה של מדינת ישראל,ואשר כלליהן שונו במהלכן על-מנת להבטיח את בחירת המועמדת הנבחרת.
בעלי ההון רצו בנבחרת, העיתונות רצתה בנבחרת, ממש הצגה שנייה של בחירת ראש הממשלה אולמרט.
ואז מתגייסים עו"ד יורם ראבד המשמש גם כיו"ר הוועדה לשתתפות בהוצאות משפטיות ברשויות המקומיות (בתפקיד שופט) והפרסומאים של אולמרט, ומזיזים את המטרה, ומזיזים ומזיזים, עד אשר ציפי לבני פוגעת בה.
- והרי ציפי לבני היא בתו של נפיל
- וציפי לבני הייתה בשושו של המוסד
- וציפי לבני זה שמאל שינקיני מפונק ודל הישגים
- וציפי לבני זה נשיאים ורוח, וגשם אין
ועל כל אלה לא יכול להתגבר בנם של עניים מאילת, ואם הוא מראה סימני הצלחה - אז מזיזים את המטרה על-מנת שלא יפגע בה.
מבני עניים יוצאת תורה, יוצאת דעת, אבל תחמנות פוליטית - בשביל זה צריך כסף, הרבה הרבה כסף.
באתר של שאול מופז הוא מתאר בקצרה את ילדותו.
שאולי, לא היה לך סיכוי מול הכוחות האלה, אתה עוד לא למדת את מה שהם כבר שחכו.
ומילים מהאתר:
"...שאול מופז נולד בשנת 1948 בטהרן שבאירן. אביו, אליהו ז"ל, הקדיש את חייו לארץ ישראל והיה פעיל שנים רבות בתנועה הציונית באירן. בשנת 1957 עלתה המשפחה לישראל ושוכנה באילת, שם ניסה האב לפתוח מפעל למוזאיקה ולאחר מכן עבד כפועל דחק בעיריית אילת. באילת התמודדה המשפחה עם מצוקה כלכלית קשה שהביאה את הוריו של שאול מופז לשלוח אותו ללימודים בפנימייה. בהיותו בן 14 עזב את בית הוריו והחל את לימודיו בבית הספר החקלאי בנהלל. המעבר ללימודים בפנימייה ועזיבת בית ההורים השפיעו עמוקות על חייו של שאול מופז, כפי שתיאר בתוכניתו של יאיר לפיד בערוץ 2, "אבא שלי רצה מאוד שאהיה ישראלי. אני חושב שזו הסיבה שהוא החליט לשלוח אותי לביה"ס החקלאי בנהלל. זה היה בגיל 14. בשביל נער בן 14 זה היה דבר מאוד קשה. גם בשבילו, אני חושב. הרגע שהוא נפרד ממני בנהלל, זה אחד הרגעים החקוקים בזיכרוני יותר מכל..."
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
