המפרט הישראלי חל גם על בתים אמריקניים

בישוב קציר הוקמו בתי מגורים טרומיים אשר נבנו בארה"ב ובהולנד והובאו לישראל, ועולה השאלה, האם במקרים כאלה חל התקן הישראלי או התקן הזר?

לכאורה, לפי חוק המכר (דירות) חל התקן הישראלי, כי – כפי שכתוב במפרט המכר – "כל המוצרים והעבודות יהיו לפי דרישות התקן הישראלי, כאשר יש כזה", אלא שגם ניסוח זה לא מבטל הישענות על תקן זר.

בית המשפט העליון דן בסוגיה וקבע כי גם כאשר אין תקן ישראלי, אלא רק מפמ"כ [מפרט של מכון התקנים, אשר מעמדו נחות ביחס למעמדו של התקן], עדיף המפרט על התקן הזר, קל וחומר – עדיף התקן הישראלי על התקן הזר. כך נפסק על אף הקושי הרב להתאים בתי ייבוא מחו"ל לתקנים ולמפרטים החלים בארץ, ואפילו בפריט אשר לגביו רבים טוענים כי הדרישה לגביו היא ברמה של המלצה בלבד.

להבהיר: הנושא שנדון הוא גובה אמבט. על-פי המפמ"כ 422 סעיף 404.2 טבלה מס' 11 נדרש כי גובה האמבט יהיה לכל הפחות 45 ס"מ מהרצפה. בתקן הישראלי 1205.3 קיימת דרישה זו שוב, ויש המפרשים את דרישת התקן כהמלצה בלבד. ראשית, יש לדעת כי פרשנות זו אינה נכונה. שנית, בפסק הדין ההסתמכות היא במפורש על המפרט ולא על התקן. לאמור, בית המשפט העליון בהסתמכו על בית המשפט המחוזי פסק כי ההוראה מחייבת – על אף דרישה אחרת, מקלה יותר בתקן האמריקני – על סמך המפרט.

משוכה נוספת אותה עבר בית המשפט בעניין זה היא חוות דעתו ועדותו של מומחה בית המשפט המהנדס רפאל גיל אשר נדחתה בעניין זה. להלן ציטוט מתוך ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ ואח' נ' אברמוביץ' אבנר ואח', בית המשפט העליון, פסק דין מיום ד' כסלו תשס"ט (1 לדצמבר 2008) שופטת מ' נאור בהסכמת חבריה לכס השיפוט א' חיות ו-י' דנציגר:

"4. במספר סוגיות לא קיבל בית משפט קמא במלואן את קביעותיו של המומחה. המומחה סבר כי ניתן להחיל את הוראותיו של תקן בנייה אמריקני לגבי גובה האמבטיות במבנים האמריקניים וכי גובה האמבטיות בפועל תואם את הוראות התקן האמריקני. בית המשפט לא קיבל את עמדתו וקבע כי כאשר קיימת הוראה בתקן ישראלי בעניין מסוים, אין לפנות להוראותיו של תקן אחר. נוכח העובדה שמִפְרַט מכון התקנים 422 (להלן: מפמ"כ 422) כולל בסעיף 404.2 הוראה באשר לגובה אמבטיה תקני, קבע בית המשפט כי יש להחיל את ההוראה הרלוונטית הקבועה בסעיף זה על המבנים. בית המשפט מצא כי גובה האמבטיות במבנים האמריקנים אינו תואם את הוראת סעיף 404.2 במפמ"כ 422 ועל כן קבע כי יש לפצות את רוכשי הבתים האמריקנים גם עבור פירוק והרכבה מחדש של אמבטיות".

הציטוט לעיל מסביר את עמדת בית המשפט המחוזי בסוגיה, גישה אותה אימץ בית המשפט העליון אשר היה מודע לכך שחוות דעתו של המומחה בפריט זה נדחתה. המומחה סבר כי מאחר והבתים תוכננו ונבנו בארה"ב, ויובאו לארץ כחוק, חל עליהם התקן האמריקני, דבר שלא התקבל על דעת בית המשפט המחוזי ועל דעת בית המשפט העליון.

גישה זו של בית המשפט מאוששת את תקפותו של התקן הישראלי כמו גם המפמ"כ, וחלותו לגבי כל מבנה – בנייה קונבנציונאלית או בניה מתועשת [קלה] כבמקרה דנן.