מחסור ברופאים מרדימים - של מי האחריות?

לאחרונה דווח על אירוע חריג בחומרתו בביה"ח 'משגב לדך'. מדובר ברופא מרדים שלכאורה הרדים חולים בשני חדרי ניתוח בו זמנית. בהיותו הרופא המרדים היחיד במקום, הוא אף שימש לכאורה הרופא האחראי על החולים לאחר הניתוח, במחלקת התאוששות הקרובה לחדרי הניתוח. מנהל בית החולים, שלפתע נודע לו על כך, מיהר לפטר את הרופא; משרד הבריאות מיהר לסגור את חדרי הניתוח והורה לנציב קבילות המשרד לרדת לעומק הדברים. מהירות תגובה ראויה לשבח, לשם שינוי.

אם נפרוט את המקרה לפרטיו, יש להניח שהנפשות הפועלות ידעו משהו על המתחולל במקום. מניסיוני האישי אני יודע שנוהלי משרד הבריאות נהירים כיום לכל מנהלי בתי החולים, ולו בשל הבקרות שנעשו ע"י המשרד בשנים האחרונות בבתי החולים ובמרפאות הכירורגיות. אם בעבר המשרד לא הבהיר את הוראותיו בצורה חד-משמעית, אין זה כך היום. ואף על-פי כן, רופא מרדים לכאורה "כיסה" שלושה מקומות שונים באגף חדרי הניתוח – מקומות שצריכים להיות בהם 3 או אף 4 רופאים מרדימים.

אם נציב בצד את הרופא המרדים, עליו הוטלו מטלות כנראה בלתי אפשריות, עולות מספר שאלות:

1. כמה רופאים מרדימים עבדו במוסד בשנה האחרונה וכמה חדרי ניתוח הופעלו במקביל?
2. מתי נעשתה בקרת משרד הבריאות האחרונה במוסד ומה אמר הדיווח בנוגע לחדרי הניתוח ולצוות המתפעל אותו?
3. מי דרש מהרופא להרדים ולהשגיח על מספר חולים במקביל?

בבסיס האירוע נמצא החוסר ברופאים מרדימים בארץ. המרכזים הרפואיים במרכז חיים את אותו חסר כבפריפריה; ואולם, במרכז מוצעות לרופא עבודה נוספת שמעלה בסופו של דבר את השתכרותו הכללית. לא משרד הבריאות ולא האוצר מתעניינים בחסר ברופאים. עדיין עתה, לאחר פרסום החלטת הבוררים, לא שמענו ממשרד הבריאות ומהאוצר קבלה מלאה וסופית של פסק הבוררות: במדינה מתוקנת הפקידות הממשלתית מרכינה ראש בפני החלטות משפטיות. לא כך אצלנו.

הנהלת ביה"ח 'משגב לדך' שותפה לאירוע הכושל אך גם תבורך על ההחלטה האמיצה שגררה את תגובת משרד הבריאות. ימים יגידו מה הייתה השגרה שניצבה מאחורי האירוע הזה. דבר חשוב יש לזכור: אם משרדי האוצר והבריאות, וקופות החולים, לא ישנו את דרך מחשבתם וישפרו את תנאי העבודה והשכר של הרופאים, במיוחד המרדימים, סגירת חדרי ניתוח ושירותים אחרים יהיו מחזות יומיומיים במוסדות רפואיים.

האחריות נופלת לא רק על ה-ש.ג., אלא גם על המפקד. וישנם אזרחים ותנועות שלא יתנו לו לברוח!