מחקרים מוכיחים כי מוצרי חלב חשובים לדיאטה. החלב הוא אולי המאכל השנוי ביותר במחלוקת. אין כמעט מאכל שיש האומרים שבלעדיו אין חיים ויש הטוענים שהוא מוקצה מחמת המיאוס.
שמעתי הרצאות רבות של בעד ונגד, האינטרנט מלא במאמרים הגורסים שאסור בתכלית האיסור להשתמש בו, מצד שני רבים מאוד מהרופאים, הדיאטנים והחוקרים טוענים שאין בריא ממנו. בשנתיים האחרונות, כשמתרבה הדאגה ממגפת ההשמנה, אנו מוצאים מחקרים שטוענים שיותר סידן = פחות שומן.
אותם מחקרים טוענים, שקיימת סיבה נוספת להוסיף לתפריט מוצרי חלב עשירים בסידן: מתברר שהחלב מגביר את חילוף החומרים, מסייע לשרוף שומנים וכן, הוא יעיל כנראה גם בהשלת הקילוגרמים.
מחקרים מצאו שסידן עשוי להשפיע גם על משקל גופנו. כבר לפני שנים התחילו חוקרים לבחון קשר אפשרי בין תזונה דלה בסידן לבין מגפת ההשמנה. מחקרים ראשונים בתחום הראו שאנשים שהתזונה שלהם עשירה בסידן, ללא קשר לתכולת הקלוריות בתפריט, הם בעלי אחוזי שומן נמוכים יותר בהשוואה לאנשים שצורכים תפריט דל בסידן. הממצאים האלה הובילו לביצוע מחקרים נוספים. בהם נמצא שחשוב לשים לב לכמות הסידן בתזונה גם כדי לצמצם את אחוזי השומן בגופנו.
באחד המחקרים חולקו המשתתפים לשתי קבוצות וקיבלו תפריט מאוזן מבחינת קלוריות ואבות מזון, שמטרתו הייתה שמירה על המשקל, במשך 24 שבועות קבוצה אחת קבלה בתפריט מוצר חלב אחד והקבוצה השנייה - שלושה מוצרי חלב ביום.
כל המשתתפים שמרו על משקל הגוף, אך בקבוצה שקיבלה כמות גבוהה של סידן, הייתה ירידה בכמות השומן ברקמות השומן בגוף. בנוסף, בקבוצה הזו נמצאה ירידה ברמות האינסולין בדם ובלחץ הדם, ובמקביל עלייה במסת הגוף הרזה (שרירים.( כלומר, למרות שכל משתתפי הניסוי שמרו על משקל הגוף - חל שוני בהרכב הגוף בין שתי הקבוצות.
בהמשך הניסוי חולקו המשתתפים שוב לשתי קבוצות לפי תכולת הסידן בתפריט, אך הפעם קיבלו כולם תפריט דל קלוריות. המטרה הייתה - ירידה במשקל. כמות הקילוגרמים וכמות השומן שהשירו חברי הקבוצה שצרכה יותר סידן היו גבוהות פי 2 מהקבוצה שצרכה פחות סידן. גם הירידה במסת הגוף הרזה הייתה נמוכה יותר בקרב הקבוצה שקיבלה יותר מוצרי חלב בתפריט. כלומר, הם איבדו פחות מסת שריר בזמן הירידה במשקל.
התברר שבקבוצה שקיבלה תפריט עשיר בסידן חלה עלייה מובהקת בקצב שריפת השומן במשך 24 שעות אחרי האימון, לעומת הקבוצה שקיבלה אותו תפריט אך דל בסידן. כששתי הקבוצות קיבלו תפריט ללא חסר קלורי אך עם הבדלים בתכולת הסידן, לא נמצאו הבדלים מובהקים בקצב שריפת השומן 24 שעות אחרי המאמץ הגופני. מכך הסיקו החוקרים שתכולה גבוהה של סידן בתפריט בשילוב עם דיאטה דלת קלוריות מעלה את יכולת הגוף לשרוף שומן בזמן אימון גופני ו-24 השעות שלאחר-מכן. כנראה שההבדל בהרכב הגוף בין שתי הקבוצות, שבא לידי ביטוי בירידה בכמות השומן ברקמת הגוף, נובע מניצול טוב יותר של רקמת השומן כמקור אנרגיה בזמן הפעילות הגופנית ואחריה בעת צריכה גבוהה של סידן בתפריט.
היבט נוסף של השפעת תזונה עשירה בסידן לעומת תזונה דלה בסידן התגלה במחקר שפורסם בשנת 2005 במגזין International journal of obesity. החוקרים מצאו שתזונה עשירה מאוד בסידן, כ-4 עד 5 מוצרים ביום, העלתה פי 2.5 את כמות השומן בצואה לעומת אותה תזונה דלה בסידן, מוצר אחד בלבד.
מסקנת החוקרים הייתה שהתכולה הגבוהה של הסידן בתפריט, שמקורה במוצרי חלב דיאטטיים, הובילה לירידה משמעותית בספיגת השומן במעי. לכן כמויות גבוהות יותר של שומן הופרשו החוצה בצואה במקום להיספג בגוף.
העצוב במחקרים אלו הוא שכדי לראות שינוי בכמות השומן בגוף דרוש שינוי ארוך טווח בהרגלי הצריכה של מוצרי חלב בתפריט, ובמיוחד שמירה על רמה גבוהה של סידן.
מחקר שפורסם באפריל 2007 מצא שכנראה לא די בסידן לבדו ושבמוצרי החלב יש שילוב של כמה מרכיבים נוספים שמעודדים את העלייה בחילוף החומרים ושריפת השומנים. המחקר, שהתפרסם בעיתון ,'Lipids' הוכיח שהשילוב בין התכולה הגבוהה של הסידן ממוצרי החלב והכמות הגבוהה של חומצת האמינו לאוצין, שגם היא נמצאת במוצרי החלב בכמות גבוהה, משפיע על ניצול טוב יותר של חומצות השומן מתאי השומן על-ידי תאי השריר.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
