|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
זהירות מהמאצ'ו, מלך הכביש
|
תרבות הנהיגה הקלוקלת הפושה בכבישי הארץ, היא נחלתם של יותר ויותר אוחזים בהגה
|
|
אחריהם המבול [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
תאונת הדרכים הקטלנית בדרך לאילת, הייתה רק המחשה נוספת לתרבות הנהיגה הקלוקלת של הנהג הישראלי המצוי. קרב העקיפות, שנגמר בתהום, היה עוד סימפטום לברוטאליות שלו, כי הוא ולא אחר ראוי לשאת בתואר "מלך הכביש"!
נהג של משאית או אוטובוס אינו צריך להתאמץ יתר על המידה, כדי להוכיח שהוא באמת ראוי לשאת בתואר הזה. הרכב הגדול שבו הוא נוהג מעיד זאת עליו כאלף עדים, ואוי למי שינסה להתגרות בו. אבל, בקרב בין אוטובוס לאוטובוס, כפי שאירע השבוע, צריך בכל זאת להוכיח מי חזק יותר. לצורך כך עוקף נהג א' את נהג ב' גם במקום שבו אסור לעקוף, ואחריו המבול.
בשנים האחרונות היה זה נהג המשאית שהחזיק בתואר "מלך הכביש". בד-בבד הוא גם נשא בתואר המפוקפק של שיאן עבירות התנועה. לא הרחק מאחוריו הזדנב לו נהג האוטובוס הפרטי. אל מול המפלצות הגדולות האלה לא היה לנהג הרכב המשפחתי הקטן והעדין שום סיכוי לכבוש את התואר הנכסף.
לאורך השנים החזיקו נהגי-משאיות בשיא עבירות התנועה ובמפגעים על הכבישים. החרו החזיקו אחריהם נהגי אוטובוסים פרטיים, שלא מעטים מהם לא היו כלל בעלי רשיון נהיגה תקף.
מצ'ואיזם בכביש
האמת ניתנת להיאמר כי הברוטאליות המאצ'ואיסטית על הכבישים איננה רק נחלת נהגי המשאיות והאוטובוסים. חלקם של בעלי ה"פרייבטים" אינו נופל הרחק מהם וכמו מאצ'ואיסטים מצויים, הם אינם בוחלים, ולו לרגע, להראות גם הם את כוחם על הכביש. בשנים עברו זה התחיל אצלם במטר של קללות וגידופים. נהג א' שלא היה מרוצה מנהיגתו של נהג ב' פתח את חלון מכוניתו ולא היסס "לפתוח עליו ג'ורה", כמו, למשל, 'חמור', או 'בהמה'. אלא שבכך הסתיים בדרך כלל העניין.
עם השנים כלתה התופעה. כיום מצויידים כלי הרכב במזגן אוויר לקירור ולחימום והנהגים נוסעים כשחלונות רכביהם מוגפים. עם זאת נולדה תופעה חדשה, חמורה ומסוכנת יותר: האלימות המילולית הפכה לאלימות פיזית. במקום לפתוח את החלון ולקלל, מראה היום נהג א' לנהג ב' את נחת-זרועו: במקרה הטוב הוא חוסם את דרכו ובמקרה הרע הוא יוצא מרכבו ושולף סכין. ובין זה לזה הוא נוסע בזיג-זג, עוקף בפראות מבלי לאותת, לא נותן זכות-קדימה ואפילו לא עוצר ב"אדום". ממילא אין שוטר ואין מצלמות. וכשהוא פוגע ברכב חונה ללא נהג, הוא לא יותיר אחריו פתק בשמשת מכוניתו עם פרטיו האישיים. חמור מכך, כשהוא פוגע בהולך-רגל, הוא לא יהסס לברוח עם רכבו ויותיר את הפצוע מדמם על הכביש. אחריו המבול ושיחפשו אותו.
|
| תאריך:
|
20/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
20/12/2008
|
|
ראובן לייב
|
|
זהירות מהמאצ'ו, מלך הכביש
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אלדד מירושלים
|
21/12/08 10:24
|
|
בשנתיים האחרונות פרסמתי סידרת מאמרים הבוחנים את מהימנות דיווחי ארגון בצלם ואת דרך התייחסותו לארגוני הטרור הפלשתינים ולמאבק שמנהלת ישראל בטרור הפלשתיני. עתה הגיעה העת להשיב לדוברת בצלם, שרית מיכאלי, על האשמות שהטיחה בי במאמר שפרסמה באתר מחלקה ראשונה (28.12.06) תחת הכותרת "ניצול ציני של אסונה של משפחה". ממאמר זה ניתן יהיה ללמוד תובנות נוספות על ארגון בצלם ועל דוברות הארגון.
|
|
|
|
|
בראשית 2006 - שבועות רבים לפני הבחירות לכנסת ה-17, חשפנו כאן סדרה של פרשות שחיתות בהן נגוע ראש הממשלה, אהוד אולמרט. מרבית אמצעי התקשורת - ובראשם ידיעות אחרונות, ערוץ 2, ערוץ 1, ומעריב - התגייסו כדי לגונן על האיש. פרשני וכתבי החצר, שקודם לבחירות הסתירו מידע מהציבור, פעלו לאחר מכן כדי ליצור דעת קהל נגד חקירת ראש ממשלה מכהן.
|
|
|
|
|
מאז ומתמיד לא נוח לי עם הכינוי: צה"ל כצבא ההגנה לישראל, וזאת מהטעם הפשוט שהצבא נועד בעיקר להתקפה – לא להגנה. הצבא נועד להתקפה כדי לחסל בעודו באבו כל ניסיון לפגוע במדינה ובאזרחיה, ולסכל כל הכנה מוקדמת של פעולות טרור נגד ישראל. לשם כך – חובה לתקוף, כפי שתקפו בני יעקב, שמעון ולוי את אנשי שכם על שחטפו את דינה, (להזכיר – בעקבות פעולתם המוצלחת הם יצרו באזור הרתעה ופחד שמנע כל מחשבה על תקיפתם – ואכן לא היו פעולות גמול נגדם על אף חששו של יעקב), כפי שתקף צה"ל בתקופת מנחם בגין כראש ממשלה את הכור העירקי בטרם תפעולו, וגם במקרה זה לא הייתה כל תגובה, בזכות כוח ההרתעה שלא היה רק וירטואלי אלא ממשי ומוחשי עד להשפיל ולהכאיב, כפי שצריך להיות בשפה המובנת והמקובלת במלחמה.
|
|
|
|
|
בעוד כמה שבועות, אולי קצת יותר, החלום הרע הזה יתפוגג. ממשלת רמון-הירשזון-אולמרט-לבני- בר־און-הנגבי, מורשעים, נאשמים, חשודים או נחקרים, תישאר בזיכרון הלאומי כעוד אפיזודה כואבת וטראומטית. ממש כמו ממשלת גולדה-דיין, שהאוטיזם שלה הביא עלינו את אסון מלחמת יום הכיפורים על אלפי נפגעיה, או ממשלת ביילין-פרס-רבין, שהרודנות השלטונית שלה, שנשענה על חברי כנסת שנקנו בשלמונים, המיטה עלינו את אשליית אוסלו, או ממשלת ברק-שריד-תמיר שהטיפשות והיהירות שלה גרמו למאות הרוגים באינתיפאדה שפרצה מיד לאחר הנסיגה/בריחה מדרום לבנון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו  התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
