בתקופה זו, המאופיינת בשינויים רבים ואי יציבות חשוב עוד יותר להקפיד על יציבות. אחת הדרכים לעשות זאת בארגון היא על-ידי צוות מיומן, נאמן, אמין ומקצועי.
ימים אלו מחייבים אותנו כארגון כעם וכיחידים להירתם למטרה ולגייס את כל כוחותינו על-מנת להצליח. לכן אנו כמנהלים מחויבים לארגוננו ולעצמנו לבחור בקפידה את הצוות עימו אנו עובדים.
במאמר זה בחרתי לדבר על השלבים בבחירת עובד טוב, על החשיבות בצוות מיומן ועל השיטה הנכונה ביותר לדעתי לתגמול נכון, חכם ויעיל של עובד.
תהליך בחירת העובדים יכול להיות מייאש ואפילו מייגע אך הוא בהחלט החשוב מכל. לא משנה באיזה תחום אתם עוסקים כדי לפרוח ולשגשג ארגון צריך כוח אדם יעיל.
נשמע פשוט לדרוש משהו בסגנון של "אמין, זמין וחרוץ" אך בשטח העובדות מראות אחרת וכדי שארגון יוכל לשגשג הוא חייב צוות מיומן חזק ומלוכד העובד כמקשה אחת. על-פי רוב, נקראים העובדים כ-"צוות העובדים" אני מעדיפה לקרוא לזה "הצוות המנצח" וכשמו כן הוא, מנצח!
כדי להוביל ולעבוד בצורה יעילה ופרודוקטיבית חשוב לדעת שיש פרמטרים לבחירת כוח אדם עליהם אסור לוותר.
תחילה נחלק את אוכלוסיית העובדים לשתי קבוצות: בראשונה נמצאים:
- זה שעושה "רק מה שבתפקיד שלו"
- זה שיוצא בכל עשר דקות להפסקת סיגריה
- זאת שלא יודעת מה עושים ותמיד צריכה הכוונה
- זאת שתשעים אחוז מהזמן בטלפון (והשד יודע עם מי...)
- זה שעובד יום אחד ואחר כך ארבעה ימים בחופשת מחלה...
לעומת הקבוצה הראשונה יש את קבוצה מס' 2 ובה:
- עובד שאכפת לו כאילו העסק שלו ותמיד רואה את טובת העסק
- עובד שלא מתחשבן על כלום ותמיד חושב צעד אחד קדימה
- עובדת שמטפלת בבעיות ולא זורקת אותן עלייך
- עובד שבא לעבודה בכיף וכמעט שלא מחסיר ימים
- עובדת עם מצב רוח טוב שמשרה אווירה טובה
מניסיוני, לא קל למצוא ולזהות את העובד המיוחל, אך, גם כן מניסיוני, עובד כזה אכן קיים.
חשוב מאוד בראש ובראשונה לא להתפשר! לא להעסיק עובד "כי חייב מישהו בתפקיד", "כי אין ברירה ויש לחץ", "כי אי אפשר לעשות הכל".
בסופה של דרך, אם לקחת עובד גרוע, יוצא שעשית הכל לבד ושילמת לו כסף לשווא וזה במקרה הטוב. במקרה הגרוע הוא מבריח לקוחות וגורם לארגון להפסדים רבים של כסף וקשרים.
כדי לדעת שנמצאים איתך העובדים האידיאלים, האחראיים, החרוצים והאמינים, אני מציעה את שיטת התגמול שפיתחתי ולדעתי היא השיטה האידיאלית. היא נקראת
"השיטה המתגמלת" והיא השיטה היחידה המבטיחה באופן כמעט מדעי תוצאות בזמן אמת.
השיטה המתגמלת מתנהלת בשיטת הבסיס והבונוס כאשר צריך להמציא מפתח ניקוד. הכוונה לסכום X של כסף עבור נקודה ונקודה עבור מוצר. כל עובד בחברה הוא יצרן. ועל כן כל יצרן מקבל את שכרו על-פי עמלו.
לדוגמא: המוצרים של המזכירה הם מספר הפגישות שהיא קובעת ביום, כמות הדואר שהיא מוציאה (אם מדובר בדואר שיווקי), כמות הפעולות הבנקאיות שהיא מבצעת ועוד.
המוצרים של איש השיווק הם מספר הלקוחות החדשים שאיתם הוא יוצר קשר ביום, מספר הלקוחות החדשים שהוא הביא בשבוע, מספר התערוכות בהם היה ועוד.
לכל עובד בכל תחום יש מוצרים אותם הוא צריך לספק עבור העסק בו הוא מועסק. מרגע שהראייה משתנה וניתן לכמת את העבודה למספר של מוצרים, אז ניתן גם לתגמל עבורה, מה שמגדיל את המשחק והופך אותו ליותר מעניין.
עובד שיודע שהוא מקבל שכר לפי מה שהוא עושה יעשה יותר.
כן, תנו לעובד לשלוט במשכורת שלו (בהחלט ניתן להחליט עד איזה תקרה היא יכולה להגיע ולפי זה לתכנן את מפתח הניקוד. אך גם חשוב להקפיד שיהיה ריאלי ומתגמל).
פרודקט = שכר, ולא זמן כפי שנהוג לחשוב במקומות מסוימים. עובד יכול להיות יום שלם בארגון ובסופו אין פרודקשן. ברגע שמציבים את התנאי של שכר תמורת עבודה ניתן לראות כבר בריאיון מי עובד שבא לעבוד ומי לא. עובד שנשאר הוא זה שיודע ובטוח שהוא מסוגל לתת מוצרים, לא זמן, רצון טוב הוא דבר נחמד וחשוב אך לא מספיק!
ארגון מצליח מחפש עובד שמגיע בבוקר כדי לעבוד ולייצר!
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
