|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עכשיו נשפך הדם, דם של בני אדם רבים. לדאבון הלב, שפך הדם העזתי הזה איננו מבשר על עצירת הירי משם
|
מבצע "עופרת יצוקה" מתנהל עם שפך דמים קשה. היה ברור שאי-אפשר יהיה לעוצרו - התעלמותה של הממשלה מסבל תושבי שדרות ועוטף עזה איימה למוטט את יסודות השלטון במדינה.
עכשיו נשפך הדם, דם של בני אדם רבים. לדאבון הלב, שפך הדם העזתי הזה איננו מבשר על עצירת הירי משם: מבנה החברה המושפלת שם מעמיד עתודות רבות של קורבנות לרשות השלטון האידיאולוגי האפל השולט. כולי תקווה שהירי מעזה בסופו של דבר ייבלם, אך קשה לראות איך הדבר קורה ללא התערבות כוחות זרים, דוגמת יוניפיל-מורחב, המוצב בדרום לבנון.
מתוך הדאגה האזרחית מתבקשות מספר מחשבות. התושבים מהאזורים המופצצים אצלנו ראויים לבתי מרגוע בשטחים בטוחים, לתקופות ארוכות, בתמיכה ממשלתית. בניית מרכזים כאלו התבקשה זה זמן רב, גם למען התושבים ממקומות אחרים, אם וכאשר מעגל ההפצצות מתרחב. המרכזים הללו חיוניים לשמירת האנרגיה האזרחית, כי יעניקו לאזרחים תחושה של סולידאריות בינם לבין הממשל. אלא שבפועל, ררש הממשלה אולמרט וסגן-שר הביטחון וילנאי טענו בעבר הלא רחוק כי על תושבי שדרות המופצצים להישאר באזורי ההפצצות ו"להראות גבורה" (אינני בטוח עד כמה מר אולמרט ומר וילנאי היו ערים לנזק שהם גרמו).
אבל מבט ממושך יותר על המתרחש סביב סוגיית החמאס בעזה מספק תובנה נוספת, ומדאיגה: מולנו ניצבת תנועה פונדמנטליסטית שהשיח היחיד שלה הוא שיח-כבוד, כאשר האתוס המדיני הישראלי בתקופה הנוכחית הוא אתוס "העמדת האויבים במקומם", כלומר, שיח-השפלה.
שיח "העמדת האויבים במקומם" הוא אבי סבלותיה של ישראל: זוהי פרחחיות וולגרית, שירשנו מהעיירות ומהמשפחות היהודיות הפטריארכאליות (כלומר: הרודניות). הם קיבלו השראה להתנהגותם מדמויות כצארים רוסיים וכווילהם השני, קייזר-שחצן של גרמניה בראשית המאה הקודמת. בשיח-מתנשאים נגועים כולם (עם יוצאי דופן מעטים וחרישיים)- אמצעי התקשורת, ראשי הצבא, מערכת החינוך, ראשי האוצר, ושיח הפטריוטיזם הישראלי. ישראל החושבת במושגים של "העמדת האויבים במקומם", בונה בפועל ללא הרף קואליציה קיצונית חזקה נגד עצמה. במילים אחרות, ישראל בונה את האיום הקיומי שלה. בשל בעייתיות של האסטרטגיה הזאת, ישראל גם לא יכולה להרשות לעצמה לאכוף את חוקיה בתוך עצמה - היא חוששת מהיווצרותה של עוד חזית, חזית פנימית...
בתנאים של ימינו שום ממשלה לא תוכל לשנות זאת. רק אנשים א-פוליטיים הרואים לנגד עיניהם התנהלות ציבורית בתוואי תרבותי אחר, מהוגן ורגיש לכבוד-האדם (משני עברי גבולות הסכסוך) - רק אנשים אלה יוכלו אולי לבשר על שינוי הכיוון ויציאה ממעגלי ההרג הנורא.
מדינת ישראל מבורכת באנשים אלה. רבים מהם משמיעים קול ועושים מעשים אציליים. עליהם להתאחד ולתת לתרבות חדשה, אנושית, להתפעם. יישמרו חייהם של אזרחי ישראל; יישמרו חייהם של תושבי עזה.
|
|
הכותב הינו ד"ר למוזיקה, מוסיקאי ומחנך.
|
|
| תאריך:
|
07/01/2009
|
|
|
עודכן:
|
07/01/2009
|
|
זכריה פלווין
|
|
|
צריך, פשוט, לשפשף את העיניים כדי להאמין: במלחמה, המתנהלת בדרום, משחקת התקשורת הישראלית היישר לידיו של החמאס. כדי להשיג את יעדיו בשטח, שוב אין ארגון הטרור נזקק למודיעין משלו, כי התקשורת היא שעושה עבורו את המלאכה.
|
|
|
|
|
הנשיא ג'ורג' וו. בוש עצמו, וכפועל יוצא מכך גם באי-כוחו ושליחיו אצלנו, הפגינו דואליות בלתי ברורה ביחס לעימות שלנו עם אויבינו. מצד אחד, תמך הממשל תמיכה נרחבת במאבקה של ישראל נגד הטרור ונגד "ציר הרשע" על גרורותיו המסוכנות. תמיכה זו הגיעה לעתים עד כדי עמדה "ציונית" יותר מזו של ממשלת ישראל, כמו למשל בהתנגדותו הנמרצת של בוש לוויתורים ישראלים לסוריה. מצד שני, מזה שנים שהוא דבק בעקשנות ב"חזון" המתבטא באותה מנטרה שנויה במחלוקת: "שתי מדינות לשני עמים", כלומר הקמתה של מדינה פלשתינית בלב-ליבה של ארץ ישראל. ניתוח משמעותו של "חזון" זה, כמו גם היתכנותו במרחב שלנו בעת הזו, מעלה ספקות באשר להיגיון הטמון בו.
|
|
|
|
|
ממש מביש לראות כיצד הסכמה כללית כי "המצב לא יכול להימשך כך בדרום" מתחילה להיסדק, כאשר מתרחשות תקלות במלחמה ונוצרים מצבים קשים.
|
|
|
|
|
לפעולה הצבאית נגד משטר חמאס בעזה יש משמעות שמעבר לסוגייה הביטחונית גרידא. היא מסמלת כי ניסיון נוסף של ישראל להתמודד עם בעייתה הפלשתינית נכשל. מאז מלחמת ששת הימים נקטה ישראל שלוש גישות כלפי הפלשתינים היושבים בחבלי הארץ ששוחררו: עד 1993 - ניהול באמצעות משטר צבאי, תוך התעלמות מן האתגר המדיני של שליטה באוכלוסיה זרה; בשנים 2000-1993 - ניסיון להגיע להסכם עם הפלשתינים; מאז 2000 - ניסיון להתנתק חד-צדדית מהפלשתינים, במסגרות טריטוריאליות כאלו ואחרות. כל הגישות הללו נכשלו, כשהכישלון האחרון הוא החרוץ ביותר.
|
|
|
|
|
החיפוש הבלתי פוסק של אנשי התקשורת אחר משגים וטעויות בעיצומם של הקרבות בעזה, הוא במקרה הטוב חוסר רגישות משווע, הן לגבי החיילים הנמצאים כעת בקו החזית הראשון, ושלא לדבר על משפחותיהם המטלטלות בין תקווה לייאוש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה  ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
צבי גיל
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
|
|
|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
