השמש והמים והגז

גילוי כמויות משמעותיות של גז בחופי ישראל הוא הערובה הטובה ביותר להרמת קרנה של תעשיית אנרגיית השמש.

לכאורה, דבר והיפוכו. מציאת כמות גדולה של אנרגיה זמינה ונקייה יחסית היא בדיוק הגורם האמור לפגוע בתעשיית האנרגיה החלופית. אם יש לנו מספיק גז לשלושים השנים הבאות, למה לנו שמש, רוח, אנרגיה מגלי ים ושאר מרעין-בישין?

ובכן יש להתבונן באנרגיות החלופיות מנקודת מבטה של חברת החשמל. אמינות ויציבות. מן הבחינה הזו אין כמו פחם. הכמויות הקיימות הן כמעט בלתי מוגבלות, רובו מצוי במדינות ידידותיות, והטכנולוגיה מוכחת. יתר על כן, מים חמים הנפלטים מתחנות פחם הם הבסיס להתפלה יעילה. מאידך, הזיהום הסביבתי רע מאוד. גז לעומת זאת בעייתי מבחינת שילוח, במיוחד מן הים, ובסופו של דבר גם הוא מוסיף חום ותחמוצות פחמן לאטמוספרה העשוקה. מאידך, קל מאוד להדליק ולכבות בעירת גז, בניגוד לתהליך הממושך של הפעלת דודי פחם. הרוח והשמש הן חרדתה של חברת החשמל. יום עסל יום בסאל, יום שמש יום עננות, לילה טוב, יום רוח נדבות יום אוויר עומד, אי אפשר לסמוך על אלו לצורך אספקה יציבה ואמינה.

וכאן נכנסים המים. המים הם המדיום המשותף לשמש ולגז. מרבית תחנות הכוח מבוססות שמש משתמשות במראות המרכזות קרינה לחימום מים לטמפרטורה של קיטור סילוני. כאשר תש כוחה של השמש, והרוח איננה בתנועה, ממלא את מקומה מבער הגז. אספקת גז אמינה נותנת את האמינות החסרה לתחנת החשמל מבוססת השמש, ובכך מבססת את מקומה בתמהיל אספקת האנרגיה של חברת החשמל.

וכך בדיוק משווקת תחנת החשמל של חברת סולל במדבר המוחבה בדרום קליפורניה. מערכת מראות קעורות המרכזות את אנרגיית השמש על צנרת שמן המובילה את החום אל דוד קיטור. המערכת תוצרת ישראל תייצר חצי מיליארד וואט במחיר של 13-11 סנט לקילוואט שעה ותגובה במבערי גז.

ברוך בואו של הגז לישראל. כגיבוי לשמש ולרוח, ישראל תהיה למעצמת אנרגיה ומובילת מהפכת המימן העולמית.