|   15:07:40
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
עיצוב הבית: לבד או בעזרת מעצב פנים?
קבוצת ירדן
המדריך המלא להקמת מקלט בבית פרטי

לשכת המדען הראשי מתריעה:

פגיעה קשה בניסויים בבני אדם

לשכת המדען הראשי של משרד החינוך יצאה בקריאה לחוקרים מתחום מדעי החברה להתגייס כדי להילחם בהגבלות אשר מוטלות על מחקרים אלו, וזאת בהשראת אמנת הלסינקי
30/01/2009  |   ענבל בר-און   |   מאמרים   |   תגובות
[צילום אילוסטרציה: AP]

שתי עובדות בכירות של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך, ד"ר נורה כהן (מפקחת/ניסויים חינוכיים) ורנה אוזיסון (מרכזת בכירה/בקרה ומעקב) הפיצו בקרב אנשי אקדמיה מתחום מדעי החברה חוזר, ובו אותם אנשי אקדמיה מתבקשים להתגייס למען הסרת המגבלות האתיות והפרוצדורליות על ניסויים ומחקרים בבני אדם ובבני נוער בפרט, אשר תחולנה, באם תתקבל הצעת חוק ניסויים רפואיים בבני אדם, התשס"ה-2005.

לדברי מחברות המסמך, הצעת חוק זו, באם תתקבל, תפגע פגיעה קשה ביכולתם של חוקרים מתחום מדעי החברה לבצע מחקרים בבני אדם, כאמור, ובבני נוער בפרט. התנגדותן של מחברות המסמך לחוק מושתת על שלושה אדנים: האחד - מחברות המסמך מוחות על דרישת ההסכמה מדעת של קטין למילוי שאלון אנונימי, שהינו חלק ממחקר, כאשר, כשמדובר בקטין מתחת לגיל 16 נדרשת גם הסכמת הורהו. לדעת מחברות המסמך הצורך לפנות אל ההורים, אשר חלקם, לטענת מחברות המסמך, מסכימים להשתתפות הקטין בניסוי אך אינם מגיבים למרות הסכמתם, תחבל ביכולת לערוך מחקרים מתחום מדעי החברה בקטינים ובבני נוער. לדעת מחברות המסמך "הדרישה להסכמה אקטיבית של ההורים תשבש את יצוגם של מדגמים ותטה את תוצאות המחקרים בכיוון ובמידה לא ידועים". מחברות המסמך רוצות לאפשר מצב שבו כל קטין שהוריו לא התנגדו לביצוע מחקר בו, יחשב כמי שהסכים לביצוע המחקר.

הנושא השני השנוי במחלוקת בעיני מחברות המסמך הינו הגמונית היתר שניתנת לתחום הרפואה (על פני תחום מדעי החברה) בביצוע מחקרים שעניינם נפש האדם. לטענת מחברות המסמך כל ניסוי אשר כולל פעולה רפואית יבוצע אך ורק בפיקוח רופא ולא בפיקוח איש מקצוע אחר (לדוגמא, פסיכולוג). מחברות המסמך מוצאות בעייתיות בכך שמחקרים בתחום נפש האדם יפוקחו באופן בלעדי בידי רופאים ולא תינתן דריסת רגל לעובדים סוציאלים או פסיכולוגים במחקרים הדנים בנפש האדם. כך לדוגמא, לטענת המחברות, אם תתקבל הצעת החוק החדשה פסיכולוג לא יוכל לעמוד בראש מחקר הבודק את יעילות הטיפול בתלמידים הסובלים מפוסט טראומה.

הסוגיה השלישית אשר מטרידה את מחברות המסמך נוגעת לדרישת החוק לקבל את הסכמתם של נבדקים שהם "בני זיהוי", כאשר ההגדרה בהצעת החוק למונח זה היא "כל פרט מזהה של האדם שממנו ניטלו דגימות או שאליו מתייחס מידע רפואי הופרד מהדגימה או מהמידע הרפואי, אך ניתן לחזור ולשייכו אליהם". לטענת המחברות, הנוהל של משרד החינוך כיום מאפשר איסוף מידע מחקרי אודות תלמידים, כאשר המידע אודות התלמידים בצירוף שמותיהם שמור בבית הספר או ביחידה מיוחדת של משרד החינוך, והחוקר מקבל את המידע - ללא שמות התלמידים - כאשר כל שם תלמיד מוחלף בקוד בלבד, בלא שהחוקר ידע למי משויך הקוד. הצעת החוק החדשה לא תאפשר ביצוע מחקרים גם לפי נוהל זה.

בסיום הצגת הנקודות הבעייתיות קוראות מחברות המסמך לחוקרים מתחום מדעי החברה "להתנגד לנוסח המוצע של החוק" ולנקוט "בכל האמצעים העומדים לרשותם" "על-מנת להעלות את הסיכוי לשכנע את משרד הבריאות ואת הוועדה בכנסת ששלוש הדרישות הנ"ל אינן מידתיות, מאחר שעלולות לגרום נזק לרבים מהמחקרים בתחום מדעי ההתנהגות בכלל ובמחקרים בתחומים אלה העוסקים בילדים ובנוער בפרט".

מחברות המסמך קוראות לנמענים "להתגייס למציאת פתרון לבעיות שצוינו לעיל, וזאת ללא דיחוי לאור הדחיפות הרבה של הנושא". המחברות מתריעות בנמענים פן ימתינו לתקופת תום הבחירות, כאשר ועדות הכנסת תמשכנה את עבודתן, וקוראות לנמענים "להיערך לכך מבעוד מועד".
הצעת חוק ניסויים בבני אדם, התשס"ה - 2005
מכתב שהופץ מלשכת המדען הראשי לחוקרים מתחום מדעי החברה

תורת הבחירה הציבורית

הנה אם כן, חוקרים מתחום מדעי החברה מתאגדים כדי לשנות מבעוד מועד סעיפים בהצעת חוק, אשר לטעמם תפגע באינטרס מקצועי שלהם. מחברות המסמך, כאמור לעיל, הציעו לאותם נמענים של המכתב, חוקרים מתחום מדעי החברה לפעול "בכל האמצעים". אלו אמצעים יבחרו? לכותבת שורות אלו כאמור אין כל "מידע פנים" על האופן שבו יאבקו חוקרים במדעי החברה ב"גזירות" אלו, אך היא יכולה לשער כי זה יערך הפעם כפי שזה נערך תמיד. במדעי החברה מכנים את טכניקת הפעולה הזו "תורת הבחירה הציבורית".

האם עלינו להניח שמקבלי ההחלטות מתעלמים מהאינטרסים האישיים שלהם בשעה שהם מעצבים את "טובת הציבור"? תיאוריית הבחירה הציבורית מניחה שלא כך המצב: שכל בעל משרה ציבורית, כמו כל אדם רציונלי, מעמיד את טובתו האישית לפני טובת הכלל. הפוליטיקאי רוצה להיבחר מחדש. הפקיד רוצה להגדיל את תקציבו ואת מעמדו במשק, ולאחר פרישתו לקבל תפקיד בכיר בחברה משגשגת. קבוצות לחץ ושדולות למיניהן – תעשיינים, חקלאים, ועדי עובדים – פועלים על-סמך הנחות אלה כדי להשיג הישגים לעצמן ולקבל נתח גדול יותר מהעוגה הכללית. (פרופ' אייל בנבנישתי, מן המכללה למנהל, בדברי ההסבר לקורס שהוא מקיים בנושא 'תורת הבחירה הציבורית').

תורת הבחירה הציבורית גורסת כי בעלי אינטרסים מקצועיים צרים מפעילים, בהיותם מאורגנים, לחץ על מקבלי ההחלטות בחברה, לרבות על חברי כנסת, בכדי שהאינטרסים שלהם יעוגנו הן בחוקים והן בהחלטות מנהליות. אולם, כדי שלחץ זה יהא יעיל ואפקטיבי, מקבלי ההחלטות מציגים את האינטרס שלהם כאינטרס של הציבור. כך לדוגמא עובדים סוציאלים אשר רוצים להגדיל את מצבת התקנים יצאו בקמפיין ציבורי אשר מעצים את היקף תופעת הילדים בסיכון בכדי להגדיל את מצבת התקנים שלהם. תורה זו אינה תיאורתית כלל: עד לפני כמה עשורים מכון התקנים היה משופע ביצרנים אשר הפעילו לחץ על מקבלי ההחלטות להתוות תקנים אשר חוסמים יבוא מחו"ל של מוצרים אשר התחרו בהם.

כל זה אינו אומר בהכרח כי כל אימת שקבוצת לחץ מפעילה לובינג בקרב מקבלי ההחלטות, המניע שלה הוא אך ורק להגדיל את נתחה בעוגת התקציב. יש ומעורבים אינטרסים כנים וטהורים בעניין (סביר להניח שעובדים סוציאלים אשר יוצאים למאבקים ציבוריים רואים לנגד עיניהם את השכבות המוחלשות), אך הרבה יותר סביר להניח כי כמו כל דבר בחיים, מעורבים בעניין אינטרסים גם ממין זה וגם ממין זה. חשיבות הבנת האינטרס של קבוצת הלחץ אשר עומדת מאחורי חקיקה אשר נחזת "לטובת הציבור" מסייעת לציבור לבחור בחירות מושכלות, או כפי שמציג זאת פרופ' אייל בנבנישתי בדברי ההסבר לקורס שהוא מקיים:

הציבור הרחב, שהשתתפותו בהליך קבלת ההחלטות מוגבל בדרך כלל להצבעה בבחירות, מצוי מחוץ למעגל המשפיעים על קבלת ההחלטות הקבוצתית. במקרים רבים, האינטרס הציבורי נמצא ניזוק כתוצאה מכך. תורת הבחירה הציבורית בוחנת כיצד משפיע האינטרס האישי על קבלת ההחלטות הקבוצתית. בחינה זו מאפשרת הסקת מסקנות בדבר עיצוב כללים ומוסדות שבכוחם לנטרל את האינטרסים האישיים, לחזק את קולו של הציבור הרחב, ובכך לסייע לחברה כולה לכוון את דרכה בהתאם לאינטרסים ארוכי הטווח שלה, ולהגשים את עיקרי הדמוקרטיה: הזכות להשתתף בהכרעות החברה ולהשפיע עליהן באופן שווה.

אם הקול הקורא אשר נשלח מלשכת המדען הראשי במשרד החינוך יגשים את יעדו ויעודד מאבק "בכל האמצעים" של חוקרים במדעי החברה ב"גזירה", יתכן וניחשף בעוד מספר שבועות למסרים אשר מסבירים לנו, הציבור, כמה מחקרים במדעי החברה אשר מבוצעים על בני נוער מסייעים לקידום השלום בעולם, ולבריאות, שגשוג ואושר בני הנוער, שהם האנשים של המחר.

יתכן וחלק מדברים אלו יהיו נכונים וראויים להשמע. אך תמיד, כאשר מאזינים למסר "לטובת הציבור" אשר יוצא מפיה של קבוצה מקצועית (שבהיותה כזו, אינה נטולת אינטרסים), יש לקרוא את המסר באופן ביקורתי, וזאת ברוח 'תורת הבחירה הציבורית'.

תאריך:  30/01/2009   |   עודכן:  31/01/2009
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
פגיעה קשה בניסויים בבני אדם
תגובות  [ 6 ] מוצגות   [ 6 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
לחוסר ההגיון
30/01/09 19:12
2
צביקה מת"א
30/01/09 20:21
3
בנצי 2009
30/01/09 21:28
4
חנה בית הלחמי
31/01/09 10:12
5
קצין
31/01/09 17:58
6
בעל הנר
31/01/09 22:22
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
סיינטולוגיה היא כת המבוסתת על תורה המבליטה את רוחניות האדם. טום קרוז הוא ממאמיניה הבולטים ביותר של הכת הזו, וללא ספק האדם שהצליח לבדו להעלות את המודעות הכלל עולמית לקיומה. אולם, נראה כי מה שבהתחלה היה משהו מבורך, הפך עם הזמן למטרד. "אני חושב שזו פריבילגיה לקרוא לעצמך סיינטולוג, זה משהו שעליך להרוויח, לסיינטולוג יש את היכולת ליצור מציאות טובה יותר", אומר קרוז בראיון על הכת ומוכיח לכולנו עד כמה דבקה בו האמונה.
30/01/2009  |  תום בראומר  |   מאמרים
המרכז האוניברסיטאי יהודה ושומרון באריאל פרסם שנתון סטטיסטי לשנת 2007, ובו נתונים מחמיאים על אוכלוסיית המתנחלים. אלא, הכל תלוי בעיני המתבונן. 'הארץ' במאמר מערכת והסופר מאיר שלו ברשימה ב'ידיעות אחרונות', הגיעו למסקנות הפוכות. אצלם, כל מעלה היא חיסרון, כל צל"ש אות קלון וכל ברכה - קללה. על הדרך ניתן ללמוד עוד משהו על הקללה עתיקת היומין - השנאה העצמית היהודית.
30/01/2009  |  אליקים העצני  |   מאמרים
בכנס שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי לפני מספר ימים ציינה פרופ' רות גביזון, חברה בוועדת וינוגרד, שבמלחמת עזה לא נלמדו כל הלקחים של מלחמת לבנון השנייה. לדבריה של פרופ' גביזון, יחסי הגומלין בין הצבא לבין המערכת המדינית עדיין לוקים בחסר, בלשון המעטה. יש לציין שבניגוד לחבריה לוועדה, פרופ' גביזון לא חסכה את שבט לשונה מן הקברניטים המדיניים של ישראל, אם בכלל ניתן לקרוא להם כך.
30/01/2009  |  צ'לו רוזנברג  |   מאמרים
הדמוקרטיה הישראלית בבעיה גדולה. אחוזי ההצבעה, אחוזי ההשתתפות של אזרחי ישראל בבחירות הכלליות (וגם בהתאמה בבחירות לרשויות המקומיות), הולכים וקטנים בהתמדה בעשורים האחרונים.
30/01/2009  |  עדי שטרנברג  |   מאמרים
7 שנות בטלה
30/01/2009  |  אברהם (פריצי) פריד  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
מהתרשמות שלי ומהבנה בנושאי איכות סביבה השיקום האקולוגי והנופי של מקטע הנחל בפ"ת רחוק מלהיות מספק ומוקדם לדבר על "שיקום הנחל
רפי לאופרט
רפי לאופרט
מעקב אחר חלק מתוכניות החדשות של ערוץ 12 הוא בבחינת "דע את האויב"    הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
איתמר לוין
איתמר לוין
שופט המעצרים בנימין הירשל-דורון מפגין בקיאות רבה - לעיתים יותר מנציגי המשטרה - ושם לב לכל מילה הנאמרת באולמו    אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il