המרכז האוניברסיטאי יהודה ושומרון באריאל פרסם שנתון סטטיסטי לשנת 2007, ובו נתונים מחמיאים על אוכלוסיית המתנחלים. אלא, הכל תלוי בעיני המתבונן. 'הארץ' במאמר מערכת והסופר מאיר שלו ברשימה ב'ידיעות אחרונות', הגיעו למסקנות הפוכות. אצלם, כל מעלה היא חיסרון, כל צל"ש אות קלון וכל ברכה - קללה. על הדרך ניתן ללמוד עוד משהו על הקללה עתיקת היומין - השנאה העצמית היהודית.
אך תחילה לחדשות הטובות: בסוף 2007 מנתה האוכלוסיה היהודית על-פי המספרים הרשמיים 270,000 נפש (בפועל המספרים הם גבוהים יותר והיום, תחילת 2009, יש כבר למעלה מ-300,000 יהודים ביהודה ושומרון, כן ירבו). פירוש הדבר, שהמתנחלים התרבו כל שנה כדי 5%, פי שלושה מקצב הגידול של כלל אוכלוסיית ישראל. בין השנים 1995 ו-2007 הכפילו המתנחלים את מספרם; בקו הירוק הגידול היה 29% בלבד. בסוף 2007 היוו המתנחלים כ-5% מכלל היהודים בארץ.
את מלוא משמעותם של הנתונים האלה ניתן להעריך רק אם מביאים בחשבון שיהודי יהודה ושומרון חיים במשטר של הקפאה ממשלתית, ודומה שנתקיים בהם הפסוק "וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ".
בשנתון עוד כמה חדשות טובות למתנחלים: מחוז יו"ש הוא היחיד מכל המחוזות שנהנה מהגירה פנימית חיובית – מספר הנכנסים אליו גדול ממספר היוצאים - חוץ ממחוז המרכז שזורמים אליו מן הפריפריה, אך גם בהשוואה אליו המספרים ביו"ש גדולים יותר.
יהודי יהודה ושומרון קצרו הצלחות גם בתחומים אלה:
- אבטלה יותר נמוכה ושיעורים יותר גבוהים בהשתתפות בכוח העבודה האזרחי, בהשוואה לשאר חלקי הארץ. העובדה הזאת משמעותית במיוחד אם לוקחים בחשבון ש-30% ממתנחלי יו"ש הם חרדים!
- אוכלוסיית יו"ש היהודית היא הכי צעירה בארץ. כדי להעריך נתון זה, הבה נחשוב לרגע על הקיבוצים, שם כבר הרבה שנים האוכלוסיה מזדקנת, כי הצעירים עוזבים. הילודה ביו"ש מגיעה ל-35 לידות ל-1000 נפש, בעוד אשר הממוצע הארצי הוא 20 לידות לאלף.
- ביו"ש עברו % 71.2 את בחינות הבגרות בהצלחה, בעוד הממוצע הכלל הארצי היה 65,8%. שיעור ההצלחות בבחינות הבגרות ביו"ש היה הגבוה ביותר מתוך שבעת המחוזות בארץ. וגם זה - למרות 30% חרדים, שרק מעטים מביניהם ניגשים לבחינות בגרות.
- ביהודה ושומרון דיווחו 91% על "בריאות טובה" או "טובה מאד", בהשוואה לממוצע הארצי - 73%. הנתון הזה נובע כמובן מהיות האוכלוסיה צעירה יותר, וגם 73% הוא ערך שמדינת ישראל יכולה להתגאות בו.
רבת משמעות יותר היא העובדה, שביו"ש 92,3% (!) מן התושבים היהודים הביעו שביעות רצון רבה, או רבה מאד, מחייהם ומתנאי חייהם, בהשוואה ל-83% בשאר חלקי הארץ, שאף זה כשלעצמו הוא הישג גדול. הנתון הזה לגבי יו"ש - 92.3% - עולה על כל דמיון. צריך רק לחשוב על תנאי החיים הלא קלים, ולא רק בגלל סכנת הנפשות. די להעיף עין על הטרמפיאדות המלאות והגדושות ליהודה והשומרון, אנשים מטופלים בטף ובפקלאות, בקור ובגשמים. האושר אינו תלוי תמיד בעושר.
ישראל סובלת מפער גדול בהכנסות בין עשירים לעניים. עפ"י השנתון, הפער הזה נמוך יותר ביהודה ושומרון. יש להניח שהסיבה איננה פחות עניים, כי אם להיפך: פחות עשירים.
נותרו שני נתונים תמוהים, לכאורה: אצל המתנחלים רמת ההכנסה הממוצעת למשפחה גבוהה ב-10% מהממוצע הארצי. אלא – מוסיפים מחברי הדוח – לאמיתו של דבר המצב הפוך: הואיל והמשפחה הממוצעת ביו"ש גדולה יותר, ההכנסה לנפש נמוכה ב-13% מההכנסה הממוצעת לנפש בקו הירוק.
הנתון השני מתייחס לשיעור הפשיעה בין המתנחלים, שהינו גבוה ב-22% מן הממוצע הארצי. הדוח אינו מפרט, אך אין ספק בליבנו שלא במעשי רצח ובגניבות, במעילות, בהתפרצויות ובעבירות מין המתנחלים עולים על הממוצע, כי אם בתיקים של "סדר ציבורי": הפגנות, לכאורה "בלתי חוקיות", "פלישות", התנגשויות עם המשטרה במאבק על ארץ ישראל. הנתון הזה הוא דווקא אות כבוד לצעירינו על מסירות הנפש שלהם, ואות קלון למשטר הרודף את מיטב צעיריו על היותם פטריוטים יותר מדי.
עד כאן השנתון הסטטיסטי. מכאן ואילך, הבה נתאר לעצמנו שממצאים שכאלה מתפרסמים על קהילה יהודית בארץ אנטישמית כלשהי. איך היה מגיב הציבור הכללי העוין את היהודים על התמונה הזאת, המראה שהאנשים שהם בזים להם ושונאים אותם הם דווקא בריאים ומאושרים, ובסך-הכל – ציבור חזק ומצליח? האם היו משנים את דעותיהם ואת משפטיהם הקדומים? האם בכוחה של האמת לגבור על השנאה?
התשובה חד-משמעית: לא ולא! בגרמניה, היהודים הוותיקים המעורים בתרבות הגרמנית, חשבו שבגלל היהודים שזה לא מכבר הגיעו מפולין - לבושם, אורחותיהם, שפתם "הקלוקלת" – התגברה האנטישמיות. ואכן, היה בזה מן האמת. אלא, שבד בבד התעוררה בקרב הגרמנים התנגדות הרבה יותר גדולה דווקא כלפי אותם היהודים שכבר דיברו גרמנית נפלאה והצליחו להגיע לשיאים בכל תחומי החיים – כספים ובנקאות, תעשיה, מסחר, מדע, רפואה, קולנוע, אמנות, תקשורת וספרות, השיגו חלק גדול מפרסי הנובל ובכלל, צברו עושר רב. את היהודים ההם שנאו מפני שהיו מסכנים, ואת היהודים האלה שנאו מפני שהיו יותר מדי מצליחים.
בכל מקום בעולם שונאים את היהודי כשהוא עני ועלוב, ושונאים אותו כשהוא משגשג ומצטיין. כשנחשפים עבריינים אצל הגויים, מתייחסים לכל מקרה לגופו. יהודי שנתפס במעשה אשר לא ייעשה, הקצף יוצא על העדה כולה. ותמיד, תמיד מייחסים ליהודים ערמומיות, תחמנות, חמסנות, נצלנות והתעשרות על חשבון הזולת - "טפיליות". מקנאים בהם, והקנאה מולידה את השנאה.
זה הרקע להבנת שתי תגובות של שטנה על הממצאים המשמחים בנוגע למתנחלים, שראינו.
נפתח ב'הארץ' - מאמר המערכת מ-17.12.08, המדבר על "הפער ההרסני" שבין "ישראל הלגיטימית" (כלומר, הוא בעצמו והשמאל) לבין המתנחלים. המתנחלים מרוצים מחייהם, שואל 'הארץ', רמת ואיכות חייהם יותר גבוהה? הם יותר בריאים, יש אצלם פחות מובטלים, הם מצליחים יותר בבחינות הבגרות ומתרבים פי אחד וחצי יותר מן השיעור הממוצע בישראל? הנה ראייה לביטחון הכלכלי-חברתי השורר ב"מדינת יהודה" שנוסדה בצד מדינת ישראל "כגולם שקם על יוצרו": בתוך המדינה צמצמה הממשלה את השירותים החברתיים, את החינוך, את הבריאות ואת הדיור הציבורי, אבל "במדינת יהודה משגשגת מדינת רווחה לתפארת". בישראל מתרסק מעמד הביניים, ועל חשבונו בנו למתנחלים תשתיות מעולות, העניקו להם יום לימודים ארוך, הסעות מאובטחות ללימודים, שמירה ממלכתית וגם הטבות מס.
וגם זה: "בגן העדן הזה, היונק את טובו מן המדינה שהוא בועט בה ללא הרף, משגשגת גם הפשיעה בשיעור גבוה מן הממוצע... משום שמדינת יהודה היא גם המזרח הפרוע, שתושביו בזים לחוק".
מסקנת 'הארץ' היא "לוותר בהקדם על מדינת יהודה". אל תנסו לסתור עובדתית את טענות ההעדפה השקריות והעקומות – אנטישמיות היא מחלה, עובדות והגיון לא יועילו כאן. גם הסיומת היא טיפוסית: במקום "יהודים החוצה!" - "מדינת יהודה החוצה"!
ב'ידיעות אחרונות' (19.12.08) מטפל גם מאיר שלו בשנתון הסטטיסטי הנ"ל ומוצא, לצד היות המתנחלים צעירים ודתיים (לדעתו, סיבה לבריאות המתנחלים ולהרגשתם הטובה), סיבה נוספת: הצדקנות שלהם... בעיקר, מתלבש הסופר, כמובן, על הפליליות הגבוהה ביו"ש, כביכול, ומקשה בצדק: הלא ידוע שהעבריינות היא תמיד תולדה של מצוקה, והנה כאן דווקא אוכלוסיה מבוססת מניבה יותר תיקים פליליים! מעניין למה שלו, סופר מחונן ומבריק, לא הגיע אל הפתרון הפשוט, שבתיקים פוליטיים ולא פליליים במובן הקרימינלי מדובר. אין זאת אלא שהשנאה העבירה אותו על דעתו והפיקה מתוכו תשפוכת מכוערת, שדי לצטט אותה ללא פרשנות, מפני שטביעות האצבע של השנאה העצמית הן בכל מקום:
"החוק הישראלי מאבד את תוקפו ברגע שהוא חוצה את הקו הירוק... עוברים עליו גם משרדים ממשלתיים. מתנחלים אלימים ורצחניים לא נענשים כלל או לא כפי שמקובל... המשטרה והצבא לא רוצים או לא מסוגלים לאכוף את החוק והסדר... הכל מותר, הישע משתלם, ואולי גם תורם לבריאות הטובה ולשביעות הרצון".
(שימו לב למשחק החמוד של לשון נופל על לשון - "הישע משתלם","הפשע משתלם").
"אם כל אזרחי ישראל יקבלו אותן העדפות וזכויות והנחות ותקציבים והקלות שמקבלים המתנחלים בשטחים, הם יהיו מרוצים יותר, בריאים יותר, צעירים יותר".
והמחבר מסיים: "אפשר להשתלט על גבעה בשומרון, לקבל מהמדינה כביש, חשמל, מים, משכורת, הסעות ופלוגה של חיילים, להרביץ לערבים, לחיילים ולשוטרים ולדווח על בריאות טובה ושביעות רצון".
קל להפריך את העובדות השקריות המהוות בסיס כביכול לעקיצות הארסיות האלה. אלא, במקום להלחם בסימפטומים האלה של המחלה, עדיף להשקיע את המאמצים בחקר המכניזם של התופעה הפסיכו-פתולוגית של שנאת יהודים נגד עצמם, המביאה עלינו אסון אחרי אסון, דור אחר דור.
והעיקר, בל ניתן למשנאינו להסיט אותנו מדרכנו. ממצאי השנתון הסטטיסטי אומרים לנו שאנו בדרך הנכונה, בל נעצור אף לרגע!
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
