|
|
|
אנשים שואלים אותי: אם כך, ייקח לנו חמש מאות שנה עד שנבנה את התודעה האמיתית?
חז"ל אומרים: "מידה טובה מרובה ממידת פורענות". יש לעם ישראל נשמה קדושה ואנחנו נמצאים בדור של גאולה, קדושת ארץ ישראל וסגולתה מסייעות לנו, התורה מסייעת לנו, ותהיה לנו סייעתא דשמייא במעשינו. לכן, התודעה הציבורית יכולה להיבנות הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים. "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה" – אנחנו נעשה עד מקום שידינו מגעת. הברכה האלוקית תפעל, שפעולתנו תעשה פירות רבים הרבה מעבר למצופה ותשפיע גם במקומות, שכלל לא חשבנו שיש להם תקווה. לכן, אנחנו חייבים 'לפעול עם אל' על-מנת לבנות את תודעת הקודש, שהאומה זקוקה לה כמו אויר לנשימה.
|
|
|
|
עשינו דבר טוב. לדבר הזה יש ערך עצום, ובעזרת ה' זה לא יעקר. יצאנו מחבל עזה, אבל מה שעשינו שם הוא לא לשווא. מכוח מה שעשינו שם נשוב לשם והגוש יהיה בנוי לתפארת, בנוי לעד ולנצח נצחים, בהכרה של כל ישראל. בגולן הייתה התיישבות לפני מאה שנה שנקראה 'בני יהודה' . הייתה שם מסירות נפש גדולה. הם ישבו בין הדרוזים ובין הערבים, ובסוף זה נהרס ונחרב. הם לא הצליחו להחזיק מעמד. אבל היום הגולן בידינו - בזכותם. כל מסירות הנפש עומדת ומצטרפת לחשבון גדול של תחיית עם ישראל, של תקומה ושל בניין.
אתה עובד בשביל הנצח. אתה לא עובד רק בשביל הרגע הזה ובשביל הבית הזה. לכן, גם אם הייתה בגוש קטיף עקירה – התיישבותנו שם היא היסוד, שעל גביו תקום המדינה האידיאלית בשלמותה. אנחנו צריכים להוסיף חיוב, להוסיף אור, להוסיף בניין ויצירה, והעיקר להוסיף תורה – תורה בתוכנו ובתוך כל ישראל.
|
|
|
|
אנשים אומרים: 'אנחנו נגיע לשלטון וננהל את המדינה וכך יפתרו כל הבעיות'. אני אומר להם: האם אתם יודעים כמה ספרים נכתבו, כמה כינוסים היו, כמה קונגרסים, כמה שיעורים, כמה חוגי בית, כמה תנועות נוער, כמה פעילות הייתה במשך עשרות שנים בחוץ-לארץ, עד שהיהודי הראשון שגמר הכשרה עלה לארץ להקים קיבוץ בארץ ישראל? אם לא תפעל לשנות את התודעה – כיצד תוכל לשנות את השלטון? כיצד תוכל לכבוש את הארץ?
אנשים לא מבינים כיצד בונים עם, כיצד בונים תודעה של עם, ואיך מוציאים עם מהגלות. הם דנים ביניהם וחושבים שתוך שתי דקות הכל סגור וגמור. אומרים לנוער: 'לכו קדימה, אתם תצליחו'. שינוי התודעה, זו היא הדרך בה אנו צריכים לפעול על-מנת להביא את תודעת התורה ותודעת הארץ לשלטון.
|
|
|
|
הקיצוניים שבשמאל רוצים את העימות הזה ומחכים לו, בשביל שיוכלו להראות אחר כך בטלוויזיה, שהמתנחלים יורקים על שוטרים ומכים אותם. יכול להיות שהם הפעילו יותר מידי כוח, ועל-ידי זה הפסידו כמה נקודות בדעת הקהל. בסופו של דבר, הם מעוניינים במאבק מסוג זה, כדי שהם יוכלו לפנות עוד ישובים יותר בקלות, חלילה.
בדרך זו רוצה השמאל הקיצוני לקדם את מטרותיו ולהסית את דעת הקהל נגד ההתיישבות. אנשים מתוכנו חושבים לפעמים באותם שיטות. אינני מדבר על הילדים, שהם תמימים ואינם מתכונים לכך. יש קבוצות בתוכנו שרוצות את ההסלמה והמאבק החריף, כדי שאחר כך יוכלו להשתמש בזה בתור לחץ ציבורי: 'הנה, תראה כמה הם לא בסדר, כמה הממשלה והמשטרה לא בסדר, ואנחנו הצדיקים'. זה מעורר לשנאה, לקנאות ולמאבק אלים יותר. כל מי שהיה בעמונה לתומו כבר מגויס לקרב הבא. התנהגות המשטרה יחד עם סיסמאות קיצוניות ליבו אצלו את השנאה, והוא יעמוד בגופו להגן על ארץ–ישראל. זו לא הדרך לשמור על שלמותה של ארץ ישראל.
לכן, אסור להשתתף בעימות כזה. כל מי שרואה מראות כאלו - זה משאיר צלקת של שנאה בנפש, שקשה להתנקות ממנה. לכן, אני חושב שזו טעות חמורה, אף על-פי שודאי כוונת המארגנים היא לטובה. כך לא נביא את עם ישראל לדעת הארץ ולאהבת הארץ. אנחנו צריכים לעשות דברים חיוביים.
אם רוצים לשנות את התודעה - צריך לפעול על דעת הקהל. לא השוטר אשם. השוטר הוא לא האויב שלך, גם לא החייל. הם עושים את מלאכתם בכפייה, או שהם חושבים שזו חובתם המוסרית, כי שטפו את מוחם שהם נלחמים למען הדמוקרטיה, שהמתיישבים הם מפירי סדר וכו'. כך חינכו אותם לצערנו. האם בצורה של מאבק כוחני נשנה את עמדתם?!
|
|
|
|
השמאל הכפרני - הם אנשי מעשה, מטריאליסטים. אנחנו אמורים להיות אנשי הרוח. וראו דבר מעניין - כיצד התהפכו התפקידים! מאז מלחמת ששת הימים הם שוטפים את הרוח עם דעות פוסט–ציוניות. הם הגיעו לכך שרוב העם עוסק עכשיו בבורסה ובאינטרסים הפרטיים. בעיניו המתנחל הוא משיחי, פשיסט, בלתי אחראי, אחד שמזיק לכלל. הם עשו שטיפת מוח, בחינוך, בתרבות, דרך התקשורת והטלוויזיה, ודרך כל הכלים שמעצבים דעת קהל. הם אנשים חומרניים, אבל הם מבינים שהכל תלוי בתודעה.
לעומת זאת, אנחנו, שאמורים להיות אנשי הרוח – אנחנו יודעים לבנות יישובים, לנטוע עצים ולעסוק בעניינים מעשיים, שכולם חשובים מאוד, אבל את ערך הרוח אנחנו לא יודעים, שכחנו שכל העולם עומד על תודעה.
אדם או תנועה הרוצים לכבוש את השלטון חייבים לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותם על-מנת לבנות את התודעה, שאותה הם מבקשים להנחיל לציבור. צריך ללמוד, ללמד, לכתוב, לדבר, להשפיע על התודעה, לבנות אותה, לרומם אותה. בצורה כזו התודעה תוכל להיקלט בכל אחד מחלקי הציבור, לפי רמתו.
|
|
|
|
אנחנו צריכים לדאוג שלא תהיה הריסה, אפילו חלקית. לא פעלנו מספיק להפריח את כל השממה הרוחנית של הדור וגדלו שם כל הקוצים והברקנים. פעלנו בהתנחלויות ופעלנו בחינוך שלנו במידה מסוימת, אבל צריך גם לדבר אל עם ישראל. אנחנו לא דיברנו מספיק, ויש מישהו אחר שניצל את זה. הוא מדבר בשיטות שלמות של תעמולה, פרסומת ושטיפת מוח.
התקשורת יודעת לדבר על כל דבר. עורכי דין ואנשי בימוי ותיאטרון, מנהלים לנו את כל המחשבות. מיהם האנשים ברדיו ובטלוויזיה שמדברים כל היום? אלה ליצנים, ללא אחריות, שיודעים להתנסח על כל דבר. הם מנהלים את השיח הציבורי, ויכולים לטהר את השרץ בק"ן טעמים. אין להם בעיה בזה - כל דבר מתועב מקבל הכשר, ומנוסח בצורה אינטליגנטית ובקול סמכותי ואבהי. ואנשים קונים את זה.
מאידך, לאט-לאט מצב זה מגיע לסף של חנק, ועכשיו אנחנו בסף הזה. צריך להוציא אל הפועל את ההרגשה הפנימית של עם ישראל, שכך זה לא הולך. הנוער הולך לאיבוד, הסמים חוגגים, הקוטביות בחברה גוברת. אין חיי משפחה, הילדים יושבים בפאבים ולא ליד השולחן המשפחתי. אנשים מרגישים היטב שזה לא הולך כך, שמשהו מוכרח להשתנות. יש להם רצון לדעת ולשמוע, ללמוד יהדות, יש התעניינות. זה מה שצריך לעשות, ויש מעטים שעוסקים בזה. זו הדרך לרפא את עם ישראל מהמצב הקשה שהגענו אליו.
הצטרפנו לציונות החילונית על-מנת להועיל, על-מנת להביא אותה לידי דעת. אם לא הצלחנו בדרך הזו, שהלכנו להתיישב, אם זה לא הביא את עם ישראל לכלל דעת של אהבת ארץ ישראל - אז מוכרחים להוסיף עוד קומה. מה שנוכל לעשות - נעשה. אנחנו לא נתייאש. אנחנו יודעים שהגאולה היא תהליך אלוקי. אנחנו יודעים שזה מתחיל בחול, אך אנחנו גם יודעים שלכולם יש נשמות טהורות וקדושות, גם כשבחוץ הם נראים ריקנים, מחוספסים וקשוחים. כל זה רק בחיצוניות. הפנימיות קיימת גם אצל היס"מניקים, גם אצל אלה ששוגים וטועים, וכולם יחזרו בתשובה. ההתעמתות עם שוטרים לא תביא שום ברכה לא לכלל ולא לפרט.
|
|
|
|
צריך לעשות כל דבר בדעת, וכשיורים עליך מכיוון אחד - אל תירה למקום אחר. יורים עליך משום ששלושים שנה שטפו את המוח של העם עם תרבות רעה, ועכשיו קוצרים את הפירות הבאושים של התרבות הזאת. התרבות היא הכיוון שממנו ירו עליך. למה אתה יורה על המקל שמכה אותך, על היס"מניק? לא עשית בזה כלום, בכלל לא זיהית את האויב. הצורך בזיהוי האויב הוא קודם לכל – צריך לזהות את האובייקט, על מי אתה מכוון את התותחים שלך?
יש מושג היסטורי שנקרא 'מלחמת תרבות'. בפרוסיה רצו להשתחרר מהקתולים וניהלו נגדם מלחמת תרבות. אסרו עליהם להפיץ את דעותיהם, לא נתנו להם להיות מורים וכדומה. כך דחקו אותם מהשלטון. אנחנו נמצאים היום במלחמת תרבות. לשם צריך להפנות את כל הכוחות, ולא למלחמה נגד היס"מניקים.
|
|
|
|
בסדר, אולי הם רשעים. מדובר באנשים כוחניים, שלקחו אותם מראש למשימות אלימות. מדינה צריכה דברים כאלה בשביל כנופיות סמים, מחבלים וכדומה. עכשיו, לצערנו, הפעילו אותם נגד אזרחים צדיקים. הפעילו אותם נגדך, והם חושבים שזו העבודה שלהם. ודאי שהשוטרים לא בסדר. אבל אנחנו צריכים לבצע את המוטל עלינו, ומי שעוסק בתורה צריך לדעת, שעליו מוטלת אחריות עצומה לפעול בשיקול–דעת, יותר מהיס"מניקים.
אנחנו צריכים לחשוב מה הקב"ה רוצה מאתנו! אם קורה לך משהו - האם אתה חושב רק על הרשעות של השוטר שמולך, וכמה הוא שונא? האם כך לימדו אותנו רבותינו?! היום אנחנו מתמחים בפרופסורה לקללות. כל יום ממציאים הגדרה יותר חריפה, ואומרים: 'רשעים, גויים, ערב רב'. כל יום אנשים באים אלי עם ביטויים חדשים. אני אומר להם: אתם טועים לגמרי. לא למדתם את הגמרא בפסחים, אתם פשוט מקטינים את הרע. הגמרא אומרת: "גדולה שנאה שעמי הארץ שונאים לתלמידי חכמים יותר משהגויים שונאים את ישראל" – אז מדוע אתה אומר שזה כמו גויים? זו שנאה גדולה משל הגויים. אתה טועה לגמרי! אתה מקטין את השנאה.
כל הציבור שלנו נקרא תלמידי חכמים. אינני אומר שכולם תלמידי חכמים, אבל כציבור הוא מייצג את התלמיד חכם, והוא שנוא ע"י עמי הארצות. אלה הרשעים, שמכים אותך ושוברים לך את העצמות עם האלות. היס"מניקים אינם השונאים האמיתיים. השונאים הם מי ששולח אותם. מי ששולח אותם הן הדעות שגורמות לשלוח אותם, הם השונאים האמיתיים.
היום יש לנו יבוא של דעות מהאיחוד האירופאי, דעות זרות אלו נכנסות לאנשי ההנהגה. הם עושים את רצונם של אנשי האיחוד האירופאי ומשרתים אותם. הדעות האלה הן 'מודרניות', 'מתקדמות', ובהן צריך להילחם בכל תוקף. שוטפים את מוחנו על 'עם פלסטינאי', על 'שתי מדינות לשני עמים', על כך ש'מעולם לא שלט עם על עם אחר'. יש מאות ואלפי מחשבות וסיסמאות שקריות, שפועלות לטמטם את המוחות והלבבות. כנגדם אנו צריכים להעמיד הסברה של מחשבות והבנות ארוכות ומחשבות פשוטות, שירימו את המוחות והלבבות.
יש אנשים הרוצים ליצור עימות, וככל שיש יותר מכות ויותר פצועים אנחנו יותר מזדעזעים: 'איזה רשעים, איזה רשעים'. אבל הרי ידעת שזה מה שעלול לקרות, שאתה גורם להם להוציא אל הפועל את רשעותם.[כלומר, כאשר נוכחים במקום ומתריסי מול השוטרים,גורמים להם להשתולל] זה אמצעי לא מוסרי!
יכול להיות שהוא בכלל בעד ההתנחלויות, אבל עכשיו הוא עושה את מלאכתו, וחושב שהאנשים האלה מפרים את הסדר והאחדות, כי כך אמר לו ראש הממשלה. מה אתה רוצה ממנו? האם הוא למד בישיבה ושמע שיחות?!
|
|
|
|
נקודה נוספת: לו יצויר שמלחמת אחים אכן תביא את השינוי -
א. זה אמצעי פסול, וזה לא מוסרי. זו מצווה הבאה בעבירה.
ב. מלחמת אחים כזו היא החרבת הכל. זו חתירה תחת כל קיומנו פה בארץ ישראל. לא כל אמצעי כשר.
צריך לדעת שלשמאל הקיצוני, אם דעותיו לא יתקבלו, לא איכפת לאבד את המדינה. לא איכפת להם אם נהיה עוד כוכב על הדגל האמריקני. יש כאן אבסורד!
הם יושבים וחושבים כיצד לסגור את המכינות וההסדרים, ואנחנו בעצמנו נותנים להם מתנה ואומרים שלא נלך לצבא. זה בכלל לא מפחיד אותם. לזה הם מייחלים. הם מאושרים מהאיומים שהציבור הדתי לא ישרת בצה"ל . האיום הזה לא יועיל ולא יציל. זו טעות גמורה. לעומת השמאל הקיצוני, לנו איכפת להפסיד את המדינה גם אם דעותינו לא מתקבלות ברגע זה. אנחנו יודעים שהמדינה הזאת היא ראשית צמיחת גאולתנו. עם כל הבעיות והצרות שיש בה - בסופו של דבר קידוש השם יגבר על חילול השם, האור ידחה את החושך, כולם יחזרו בתשובה, ועם ישראל יחזור לאמונתו, והכל ייהפך לטובה. צריך להחזיק מעמד ולנהוג בתבונה. יש לנו אחריות על המדינה הרבה יותר מהשמאל. מלחמת אחים החריבה את בית שני, ואנחנו בוכים על תוצאות מלחמת האחים הזאת כל תשעה באב, וכל שני וחמישי אנחנו אומרים על זה תחנון.
ועכשיו, כל היום מהבוקר עד הערב מלבים שנאה, כאילו זו המצווה הראשונה בתורה. בדרך זו אנחנו פשוט מזיקים ומחריבים את עצמנו. זה לא יקום ולא יהיה! הדעות הללו הן רוח רעה הנושבת בתוך מחננו. לכן, אני אומר:
א. הדבר הזה לא יועיל.
ב. לו יצויר שזה מועיל - זה מחריב את הכל, והנזק יותר גדול.
האם האמיתית במשפט שלמה אומרת: "תנו לה הילוד החי והמת לא תמיתוהו", משום שאם אתה חותך את הילד לשנים - אין לך ילד בכלל. זה בדיוק המצב שאנחנו נמצאים בו.
צריך לחדול מדרך זו. יש להפסיק להתמלא בשנאה וייאוש המבלבלים את מחשבותינו והרגשותינו. ודאי שצריך לשנוא את הרע, אבל צריך לדעת איפה הרע נמצא!
הרב (קוק) אומר שהדעות הרעות הן הרבה יותר רעות מאשר המעשים הרעים - הן ה"מזיקים" הכי גדולים. לא המקל הוא הרע. מי שמושך בחוטים הוא הרע. מי שמקדם את הרעיונות והדעות הרעות האלה – שם נמצאת הרשעה.
|
|
|
|
צריך להעסיק את הנוער באהבת ישראל, ולעזור לו להבין שכל אלה אחים טועים, מוטעים, שידע שהטעו אותם, שטפו את מוחם והעבירו אותם על דעתם. אבל אלו אחינו!
במקום לריב עם החיילים בעמונה, נשקיע את כל הכוחות להזמין אותם לעמונה ולעפרה. ספר להם על הישוב, על הישיבה, על התורה, על הקב"ה - כך תמנע את הפינוי הבא. לא כל אחד יודע להסביר, אבל יש הרבה אנשים שיכולים לעשות זאת. האם לקרב רחוקים ולזכות את הרבים, לדפוק על הדלתות, לעשות חוגים וכינוסים וללמד יהדות - זה נקרא לרדת ברמה?! הרי אתה כל היום יורד ברמה – אתה מתעסק בחינוך כל יום, והילדים שמגיעים אליך - אתה 'יורד ברמה' ומרים אותם. גם ילדים שלא הגיעו אליך אתה צריך לחשוב עליהם. לזכות את הרבים זה להוסיף רמה!
אפילו אם זה ייקח אלף שנה – זה לא משנה, ה' הטוב בעיניו יעשה. עשה אתה את מה שצריך לעשות, ולא בגלל שאתה חושב שצריך לעשות את הכל מהר, תעשה דברים שמזיקים. אם נעשה את המוטל עלינו, זה יכול לקחת הרבה יותר מהר ממה שאנחנו מתכננים. בכל מקרה, אסור לעשות דברים שמזיקים.
|
|
|
אומרים לי טענה נוספת: אם כשיבואו לפנות אותנו נתפנה סתם, הרי זה מראה שאנחנו שפנים, נמושות ואין לנו מסירות נפש על ארץ ישראל? אמרו את זה פה, אצלי בחדר, רבנים ואנשים חשובים . אמרתי להם: ישמעו אוזניכם מה שפיכם מדבר. אנשים הרי גרים ביהודה ושומרון, במשך עשרות שנים, במסירות נפש עצומה תחת פיגועים. משפחות שכולות, יתומים, אלמנות, יריות, אבנים, ואנחנו צריכים להוכיח למישהו שיש לנו מסירות נפש?!
הציבור המתגורר ביש"ע חי במסירות נפש יום-יום, כל המציאות שלו היא מסירות נפש – מדוע אנחנו צריכים להוכיח שיש לנו מסירות נפש על ארץ ישראל?!
כיצד מגיעים למחשבה כזאת, שאם אתה מתפנה סתם אין לך מסירות נפש על ארץ ישראל, כיצד מגיעים לעיוות כזה? מהטלוויזיה. הכל בגלל שחמש דקות בטלוויזיה הן הקובעות. לחיות שלושים שנה במסירות נפש, יום ולילה במסירות עצומה - זה לא מסירות נפש, זה כביכול לא קרה. רק מה שקורה בטלוויזיה זה מה שקורה באמת. השאר, כל מה שקורה בחיים, זה וירטואלי וה'ממש' קורה בטלוויזיה. אם בטלוויזיה רואים שלוקחים אותי סתם - אני לא שווה כלום, אין לי מסירות נפש. אלו תפישות, שמצויות בכל התרבות הקלוקלת ששוטפת גם אותנו. גם בינינו יש הטועים לחשוב שאם רוצים להשיג איזו מטרה - צריך להראות בטלוויזיה איך השוטר דרס אותי עם הסוס.
העיוות הזה אומר שהטלוויזיה כבר נכנסה גם לנו לראש. גם אנחנו חיים על-פי הטלוויזיה, ומה שלא בטלוויזיה לא קיים. העיוות הזה הוא המחלה שלנו, מחלת התרבות.
יש בעימות הזה גם חילול השם והשפלת כבוד ישראל. כל הגויים שמחים מקצה העולם ועד קצהו. כל שונאי ישראל שותים 'לחיים', למראה יהודים שמכים יהודים. זה כבר לא עניין פרטי של אחד נגד השני. זה כבוד כולנו, כבוד כל המדינה, כבוד כל עם ישראל. וכי באמצעים כאלה אנחנו רוצים להשתמש בשביל להציל את ארץ ישראל?! האם זה אמצעי כשר?! לא . זה אסון, זה חילול השם. אסור שילדים ינהיגו את חיינו. "בניין ילדים - סתירה"; זו לא דרך של בניין. צריך לבנות ולעשות בחכמה ודעת.
|
|
|
|
אתה צריך לעשות חשבון איך החברה בנויה, מי מקדם דעות ורעיונות? יש אנשים שעובדים בתרבות, באומנות, בתיאטרון, בספרות, בתקשורת הכתובה, בתקשורת המשודרת, ומקדמים דעות רעות של עקירת הקודש מישראל ושל שנאת התורה. הם מפארים כל דבר נוכרי וכל מה שהגויים אומרים.
בדעות של ליצנים אלה, המככבים בתקשורת ובאוניברסיטה – והיום כל אוניברסיטה נקייה מכל מי שיש לו דעה ישרה. רק אנשים עם דעות שמאלניות מככבים שם – בדעותיהם אנו צריכים להילחם. יש גופים שפועלים ללא הפסקה. 'מרכז השלום' של פרס, מרכזי 'הדמוקרטיה ו...' , מרכזי 'השלום ו...' . אלו עושי הרשעה הגדולים, כלומר אנשים המובילים תהליכים ומחשבות שמקדמות את הרע – את דעותיהם צריך
לשנוא.
תתפלל "ולמלשינים אל תהי תקווה", והקב"ה יביא את זה למקום הנכון. אתה לא צריך להתכוון בברכה זו על השכן הזה או על היס"מניק הזה – זה לא תפקידך. בברכת "ולמלשינים" - אומר הרב באגרות הראיה - צריך לכוון על אלה שרוצים לעקור את עם ישראל, שעוסקים למעשה בניסיון להשמיד את ישראל, ושואפים ברוח ליום שהעם הזה יעבור מן העולם. זה הגדר של "ולמלשינים". יש "למלשינים" בישראל– יש מיסיונרים בישראל, הרוצים לעקור את עם ישראל ממעמדו וחפצים שנהיה ככל הגויים. יש אנשים כאלה בחינוך, יש אנשים כאלה במיסיון, וכנראה יש אנשים כאלה גם בפוליטיקה. מי הוא בדיוק ומה מספר תעודת הזהות שלו? את זה הקב"ה יודע. אתה צריך להתפלל "ולמלשינים", והקב"ה יביא את זה על מי שצריך.
ודאי שאת הרשעה צריך לשנוא. ודאי שאתה צריך לשנוא את המעשה המרושע של אחד שרוצח, גונב או מכה. אבל מה תעשה אם זה קרוב שלך או אח שלך? אתה אוהב אותו בגלל שהוא אח שלך, ואתה שונא את מעשה הגניבה שלו, אתה חייב לעשות חלוקה, "פלגינן". אין לך ברירה. צריך לדעת להגיד את זה בצורה הנכונה – לא לטשטש את שנאת הרע אבל גם לא לשנוא את הטוב. הרי אותם אנשים שהיום עושים מעשה רע - מחר תופסים מחבלים ומוסרים את נפשם לשמור עלינו. את המעשה הטוב הזה אנחנו אוהבים. לדברים חיוביים.
|
|
|
|
שיקום נפגעי מאורעות עמונה
|
|
מי ישקם את האנשים האלה?
מי שהיה בעימות כזה, ודרסו אותו – כיצד אפשר לשקם אותו נפשית מהדבר הזה? מ'הדסה' כולם השתחררו, אבל מי ישקם אותם נפשית - מבחינת היחס למדינה ולצבא ומבחינת האחריות שלנו להביא את קידוש השם.
תגיד להם את החשבון הפשוט הזה שאמרתי מקודם. מסירות נפש זה לא לפני הטלוויזיות, שם גם אף אחד לא ילך להרוג אותך. ביס"מ לומדים להכות אותך באופן שלא תישאר נכה כל החיים. צריך להסביר להם ששם זה לא המקום למסירות הנפש . להיות כל הזמן ב'עמונה', לחיות בעמונה - זו מסירות נפש.
|
|
|
אמרתי לכל האנשים: מי ששואל אותי - שלא יהיה שם. גם אם אתה גר בבית הזה – אם באים החיילים והיס"מניקים לפנות אותך - אל תהיה שם. אל תהיה שותף בהצגה הזאת, שיהודים לוקחים יהודים מבתיהם ומעמיסים אותם על אוטובוסים, לעיני הטלוויזיות ולעיני כל העולם. ברגע שחיילים או שוטרים עומדים על הפתח, ברגע שיודעים חלילה שזה גמור - לא להיות שם, להסתלק משם שעה לפני כן. אסור להיות שותף בחילול השם והשפלת כבוד ישראל – אסור להיות שם.
אם נשתמש בסיסמאות לא נוכל להתקדם בשום דבר בחיים. אתה צריך להיות שותף למלכו של עולם, שמביא אור מתוך חושך ולהביא את קידוש השם מתוך חילול השם. בקידוש השם כולם חייבים להיות שותפים – אין פטורים. במיוחד אנשי אמונה חייבים להוביל מהלך זה. לכן, בואו נפסיק לדבר בסיסמאות ונעסוק בתכנים.
לא. אם חלילה יחליטו לפנות - יפנו באותה מידה. להפך, הם רוצים את העימות כדי לצלם אותו ולהשתמש בו, לעשות מזה אחר כך רווח - שעם ישראל יראה במה הצבא צריך להתעסק בגלל שיש כמה אנשים מפירי חוק בישראל. לדעתי, זה לא ימנע. אני סובר שמי שאומר את זה, אומנם משוכנע שרק כך הוא יציל את ארץ ישראל - אך הוא מטעה אותך. מי שאומר שהעימות עם הצבא והשוטרים, יש בכוחו לשנות את העמדה של ממשלה ושל דעת רוב הקהל - טועה. זה לא מה שישנה.
יש עצה משונה שמופצת בינינו, שאם ניצור עימות חריף יותר - ובפעם הבאה נשתמש באלות ושכפ"צים – רק כך נעצור את הנסיגה. בזה לא נעצור את הנסיגה! צה"ל יותר חזק ממך, והחוק בידו, והוא בא בשם הדמוקרטיה וכן הלאה. זו טעות יסודית! מי שאומר את הדברים האלה הוא מטעה ומכשיל ולא גורם טוב לעם ישראל, אף על-פי שהוא ודאי מתכוון לטובה.
|
|
; פייסבוק 
תפוס כינוי יחודי
אדלינה קליין השאירה אחריה מורשת של מילים, של מעשים, של לב גדול. היא לימדה אותנו שהספרות אינה רק כתי...
