|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרשת חיסולו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס, ממשיכה לרדוף את ישראל ● בספרד יש כבר מי שמערערים על הקוד הפלילי ודורשים לשנותו; ובדרך: סדרת תביעות נוספת בעקבות מבצע "עופרת יצוקה"
|
|
|
|
| החגיגה המשפטית נגד ישראל, מהווה לא רק פגיעה נוספת בתדמיתה, אלא חושפת בפנינו פעם נוספת, את אופן התנהלותה של מערכת ההסברה הכושלת. גם לנוכח מתקפת האשמות על פשעי מלחמה, לכאורה, במבצע "עופרת יצוקה", נראה כי מערכת הביטחון כבר הספיקה לעבור ל"שגרה", בעוד שאין כל מידע חדש היכול לשפוך אור על מהלכי המלחמה או לספק תשובות על ההאשמות החמורות שהופנו כלפי ישראל | |
|
|
|
|
שני כתבי אישום בגין "פשעי מלחמה" שבוצעו בטיבט; כתב אישום אחד נגד חשוד במעשי רצח ברואנדה; עוד אחד נגד הנשיא לשעבר של אל-סלבדור, אשר חשוד במותם של שישה בני אדם עוד משנת 1989; כתב אישום בגין "השמדת עם" כנגד שליט גואטמלה לשעבר, ועוד כתב אישום אחד, מעניין במיוחד, נגד שבעה בכירי ביטחון ישראלים, החשודים בביצוע "פשעים נגד אנושות", על-רקע פרשת חיסולו של סלאח שחאדה ביולי 2002. אלה הם עיקר התיקים המונחים בימים אלה על שולחנו של בית המשפט הלאומי בספרד, ואשר מעוררים תסיסה בינלאומית לא קטנה, כנגד מערכת המשפט במדריד.
בעוד כדור השלג המשפטי החל לו מתגלגל, נשמעים בספרד קולות הדורשים לשנות את החקיקה הפלילית. על-פי העיתונות המקומית, בכירים במערכת המשפט בספרד, נשמעו היום אומרים כי: "על ספרד לחדול מלשחק תפקיד מכריע במערכת השפיטה הבינלאומית... זה רק גורם לנו נזק". אלה המתנגדים, דווקא רואים בחקיקה הפלילית הנוכחית את נקודת העוצמה המוסרית של מדינתם, וטוענים כי "ביטול אפשרות השפיטה, רק תחזיר אותנו אחורה, לשנת 1985".
על הכוונת
ביום 29.1.2009 החליט השופט הספרדי, מר פרננדו אנדראו מארייס, בפסק דין המתפרש על פני שבעה עמודים, לאשר את הגשת כתב האישום ולהורות על חקירתם של שבעה בכירים ישראלים. סעיף 23 לקוד החקיקה הפלילית בספרד מתיר לבית המשפט לשפוט גם בעבירות חוץ, שאינן קשורות ישירות לספרד, וקובע כי:
"...כמו-כן, דיני העונשין של ספרד יחולו גם על מעשים אשר בוצעו על-ידי אזרחי ספרד ואזרחים זרים, מחוץ לשטח הלאומי, אם העבירה היא אחת מאלה:
1. השמדת עם;
2. פעולות טרור;
3. וכל עבירה אחרת אשר בהתאם לאמנות בינלאומיות רב צדדיות יכולה להתדיין בספרד.
לאחר שניתנה סמכות השיפוט גם על עבירות-חוץ, קובע סעיף 611 לקוד הפלילי הספרדי, כי המבצעים או המורים על פעולת התקפה באופן בלתי מידתי, או כאלה אשר פועלים כנגד אזרחים מתוך מטרה לפגוע או להפחיד במכוון, צפויים לעונשים שבין 10 ל-15 שנות מאסר.
באופן לא מפתיע, השופט הספרדי דרש מישראל, לא רק את הגשתם של כל המסמכים הנוגעים לעניין, אלא גם את אישור הרשויות לאפשר הגעתו וכניסתו של צוות חוקרים מטעם בית המשפט, אשר יגיע לרצועת עזה "במטרה לגבות עדויות מידי הנפגעים והעדים הקשורים לאירוע הסיכול הממוקד".
אפשר להירגע
בפועל, החוק הספרדי אינו מתיר לשפוט אדם באשמה פלילית שלא בנוכחותו. על כן, סביר להניח כי למרות הרעש הגדול, משפט כאמור לא צפוי להתנהל בקרוב. יחד עם זאת, להגשת כתב האישום ולהכרעת השופט, ישנן השלכות משמעותיות באשר לחופש התנועה של שבעת הבכירים הישראלים, על-רקע האפשרות להוצאת צווי הבאה, והאפשרות לדרוש שיתוף פעולה בעניין, גם מצידן של מדינות אחרות.
במציאות, הלובי הפלשתיני אינו מסתפק רק בהדים שנוצרו מפרשת סלאח שחאדה. את המאבק המשפטי נגד בכירי מערכת הביטחון, מוביל בעקשנות, המרכז הפלשתיני לזכויות אדם (PCHR), אשר עוסק בתיעוד שיטתי של פעילות צה"ל ב"שטחים הכבושים" ומכין "תיקי הפללה" מזה תקופה ארוכה.
הארגון סייע בשנתיים האחרונות להגשת כתבי אישום נגד קצינים בכירים בישראל - גם בבריטניה, שוויץ וניו-זילנד, וראשיו הודיעו, כי יוסיפו לרדוף את האחראים ל"פשעי המלחמה בשטחים הכבושים" - עד להבאתם לדין. חומר שאסף הארגון, שימש לתביעה שהוגשה בספטמבר 2005 נגד דורון אלמוג, לשעבר אלוף פיקוד הדרום, אשר נאלץ לחזור במטוס בו הגיע ללונדון, מחשש שייעצר עם יציאתו.
החגיגה המשפטית נגד ישראל, מהווה לא רק פגיעה נוספת בתדמיתה, אלא חושפת בפנינו פעם נוספת, את אופן התנהלותה של מערכת ההסברה הכושלת. גם לנוכח מתקפת האשמות על פשעי מלחמה, לכאורה, במבצע "עופרת יצוקה", נראה כי מערכת הביטחון כבר הספיקה לעבור ל"שגרה", בעוד שאין כל מידע חדש היכול לשפוך אור על מהלכי המלחמה או לספק תשובות על ההאשמות החמורות שהופנו כלפי ישראל. בפועל, התעמולה האנטי ישראלית ממשיכה ומאכלת את תדמיתה של ישראל בדעת הקהל הבינלאומית, ומקבעת בזאת את הנרטיב הפלשתיני כעובדות היסטוריות.
כל עוד ישראל הרשמית אינה מספקת הסברים, יתקשו דובריה ומבקשי טובתה להגן עליה; עלינו לזכור: "ההסברה" אינה "יחסי ציבור" גרידא. נודעת לה חשיבות אסטרטגית במערכה המדינית. ויתור או התרשלות בנושא זה, משול להפקרת עמדות בחזית מול האויב, אשר ממשיך ומנצל - באופן שיטתי ועקבי - את מחדליה ו"שתיקתה" של ישראל, וכל זאת - כדי לקעקע את עצם הלגיטימיות לקיומה.
והערה לסיום: החוק הספרדי מתיר הגשת כתבי אישום גם בגין "ביצוע פעולות טרור" כנגד אזרחים. מדוע אין איש במערכת המשפט בישראל אשר חושב לבצע "מתקפת נגד" משפטית בספרד, ולחשוף בכך את החוליה החלשה של החמאס? נקודה למחשבה.
|
|
הכותב הינו משפטן, עיתונאי, ויו"ר ארגון ההסברה Youth Active Diplomats for Israel.
|
|
| תאריך:
|
08/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
08/02/2009
|
|
יוסי עבדי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מרק טווין
|
8/02/09 19:27
|
|
|
|
2
|
|
גדעון אמיר
|
9/02/09 00:01
|
|
|
|
|
|
מטאטא
|
9/02/09 12:17
|
|
|
יום הבחירות מתקרב, זהו יום הבוחר, אני מנסה בכל ליבי ובכל דרך למצוא את הבית הפוליטי שלי, את המפלגה שלי, וקשה לי, פעמיים, פעם אחת בגלל שיש לי דעה פוליטית מגובשת, אולם אף גוף פוליטי מגובש עוד לא אימץ אותה ופעם שנייה בגלל שאני רוצה למלא את חובתי הדמוקרטית ולהצביע, אבל למי, למי אני אתן את קולי היקר ורק אחד הוא. מה עושים כולם? איך מחליטים? אני מביט קצת בדומים לי סביבי ורואה את אותה צרה (צרת רבים היא נחמת טיפשים) העובדה שאנשים סביבי מתקשים להחליט למי להצביע, לא מקרבת אותי להחלטה. חבר סיפר לי על "מצפן הבחירות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כלי אינטראקטיבי נחמד, שאלון שמסייע לתוהים ולטועים למקם את עצמם במפה (האילמת) של הפוליטיקה הישראלית, עניתי על השאלון, לחצתי והמחשב שלי נתקע, אולי זה סימן למשהו.
|
|
|
|
|
מהם האיומים הקיומיים האמיתיים בפניהם ניצבת ישראל? לא, אלו לא הפלשתינים, לא החמאס ולא חיזבאללה. אנחנו יודעים לטפל בארגוני טרור, ומבצע "עופרת יצוקה" הוא ההוכחה לכך. נכון, הם יכולים לגרום אבידות כואבות בנפש ונזקים לרכוש, אך לא יותר מזה. מבחינה אסטרטגית, הפלשתינים הם לכל היותר נשיכת נחש.
|
|
|
|
|
דבר והיפוכו. כאשר עומדות המפלגות על תילן, כל אחת מהן מבקשת להיות מאותרגת, הווה אומר - לזכות באהדת התקשורת ולהיבנות מפיהם הלא מפיק מרגליות של המצליחים והאברמוביצ'ים למיניהם, לחסות תחת כנפיהם של בית המשפט העליון והפרקליטות כבימי אריאל שרון - הלא זכורים לטוב, שבעבור מעשה העקירה מגוש קטיף העלימו עין מהשחיתויות הרבות בהן היה שרוי, ולהיות מחובר למשטרה שיכולה הייתה בזמנו לעשות את מה שעשתה רק לבנימין נתניהו ולעולם לא לברק, ביילין, פרס, או כל איש שמאל אחר, כאשר בניצוחה של תת ניצב מירי גולן פרצו לביתו, וזאת לאחר שהתקשורת כולה הוזעקה להיות שותפה במהלך חיפוש המתנות שלא היו ולא נבראו. בקיצור, המפלגות כולן יודעות שעליהן לדבר על שלום פורח וזורח, ועל התקפלויות מיהודה ושומרון ורמת הגולן, ועל מדינה לפלשתינים, וגם אם אלה כמו ערפאת לא יסכימו לקחת, הרי חייבים להכניס להם זאת באופן חד-צדדי, עד שיאמרו - מסכימים אנחנו לקבל.
|
|
|
|
|
במאבק הבחירות שהעלה את הנשיא האמריקני החדש ברק אובמה לשלטון עמד נושא הבריאות במקום מרכזי ביותר. אובמה הציג אג'נדה ברורה עם חזון של שינוי מדיניות הבריאות הלאומית. על-רקע המשבר הכלכלי והצטרפותם של מיליוני מובטלים חדשים לשורות חסרי הכיסוי הרפואי, אין אמריקני שאינו מבין כי מערכת הבריאות חייבת להיות בראש מעייניו של הממשל החדש.
|
|
|
|
|
בשונה מהבחירות הקודמות, מצביעים הפעם סקרי דעת הקהל על אחוז גבוה, חסר תקדים, של בעלי זכות-בחירה מתלבטים, או שסתם מגלים אדישות ליום הבוחר.
|
|
|
|
|
