המיני טרגדיה של הבוחר

מחר, אי"ה, תתקיימנה הבחירות לכנסת ה-18. אלו הן, לעניות דעתי, הבחירות הכי קשות למצביע הלא החלטי, זה שמתאים את הצבעתו לזמן, לאג'נדה, ליכולת הביצוע של המועמד המבקש את אמונו.

כמי שטרם החליט, אפילו מתקשה, למי להצביע, אני יכול לומר בוודאות למי לא אצביע ומדוע. אבל אני לא מסוגל להחליט ההיפך: למי כן אני אצביע ומדוע.

מחר, מאחורי הפרגוד, ישזפו עיניי עשרות פתקים, יש אומרים למעלה מעשרים, של מפלגה זו או אחרת. לעניות דעתי, למעט שש-שבע מפלגות "לגיטימיות", כל היתר חרטא-ברטא. מה שהופך את ההחלטה לעוד יותר מסובכת. מה שהופך את הבחירות האלה למיני טרגדיה עבור הבוחר האכפתי.

אז למי לא אצביע?

לא לליכוד, לא לעבודה ולא לקדימה

לא אצביע לליכוד בגלל העומד בראשו. ביבי כבר הוכיח לפני עשור, כי כל מה שאחרים יכולים להרוס הוא יכול להרוס טוב יותר. האיש נכשל במדיניות השלום והמלחמה בטרור; נכשל בנושאי רווחה וביחסי אנוש; נכשל במינהל תקין וחטא בגבהות לב. כשר האוצר הוא, אולי, הציל את המדינה אבל מוטט חלקים גדולים ומסכנים בעם. אז ביבי לא.

לא אצביע לעבודה בגלל העומד בראשה. ברק היה מפקדי בעבר, כך שההיכרות שלי איתו היא הרבה לפני שהוא נכנס לפוליטיקה. אבל כשאני מחפש סוג של חפיפה בין ברק המפקד, הקצין לזה הפוליטיקאי, ראש הממשלה, אני באמת מתקשה למצוא. אם ביבי היה רע, הרי שברק היה גרוע. האיש נכשל בהכל. ה-כ-ל. ויותר מכך, הוא, נובו ריש שכמותו, עדיין לא הפנים כי בראש מפלגת העבודה יכול לעמוד כל אחד רק לא הוא. אז ברק לא.

לא אצביע לקדימה בגלל ציפי לבני. מי שניתנה לה הזדמנות להקים ממשלה וכשלה - שלא תבקש את אמוני לנסות שוב.

לא למרצ, לא לישראל ביתנו ולא לשס

לא אצביע למרצ בגלל זהבה גלאון. ג'ומס אורון הוא איש כלבבי, אבל גלאון מרחיקה אותי ועוד עשרות אלפים כמוני ממנו וממרצ. גם הפיכתה של מרצ ל"מרצ החדשה" מבלי לבצע שינויים פרסונאליים מהותיים ומבלי לאמץ אג'נדה חברתית אותנטית, היא סיבה טובה לא להצביע למרצ. אז מרצ לא.

לא אצביע לליברמן, כי אני לא מאמין לו, לא מאמין באופנות, לא מאמין ביכולת שלו לממש את מה שהוא מצהיר עליו וגם אם תהיה לו היכולת לממש, מן הסתם הדוד אובמה יבלום אותו הרבה יותר מהר ממה שהוא סבור. אז ליברמן לא.

לא אצביע שס, כי זו מפלגה המנציחה את הבורות. מפלגה שרוב חבריה מאז ועד עולם נחקרו, נשפטו והורשעו על גניבות לכיסם הפרטי. מפלגה סקטוריאלית ואופורטוניסטית שאין לה זכות קיום. אז שס לא.

גם לא לעלים נידפים

לא אצביע, כמובן, למפלגות ימין המבקשות להמיט עלינו אסון ומלחמת נצח עם הערבים.

לא אצביע לגמלאים, כי הם כבר לא ראויים.

לא אצביע למפלגות הערביות, כי הן יותר דואגות לחמאס ופחות לערביי המשולש, הגליל ואפילו לבדואים בנגב.

לא אצביע לעלה ירוק ועלה ורד ושאר העלים והעולים, והמסניפים, והגאים, וכן הלאה.

להצביע זו לא רק זכות אלא גם חובה. אבל, כאשר המתמודדים הם המוץ שבתבן, המיץ שבזבל, אני מוותר על הזכות להצביע. ולגבי החובה? אני ממלא חובות אחרות, מה שפוטר אותי מהחובה הזו.

אז להתראות בבחירות הבאות ב-2010 או 2011 או 2012 או השד יודע מתי.