שם הקוד: אולימפיאדת ירושלים 2020

זה נראה רחוק, אולי אפילו בדיוני, כמו נחיתה על הירח, שנתיימר להציב לעצמנו, כמטרה, את אירוח המשחקים האולימפיים של 2020 בישראל. הרי כולנו ציניקנים, ביקורתיים וחסרי סבלנות ששקועים, עד צוואר, לפחות בימים ובשבועות הקרובים, במי יחבור למי וכמה זמן תשרוד הממשלה. אבל נבחן לדוגמא את תחום ההיי-טק או תחום הלוויינים בחלל (ויסלחו לי כל אותם העוסקים בתחומים רבים וטובים), והזמן הקצר, יחסית, שבו הפכנו למעצמה בתחום ההיי-טק, ולחברים במועדון האקסקלוסיבי של מדינות, שפיתחו ושיגרו לווין, ונגלה פתאום שזה לא בשמים ואפילו ניתן לביצוע.

אולימפיאדת 2020 צריכה להיות שם הקוד לתוכנית עבודה של מדינת ישראל, שתגדיר בצורה ברורה, מעל לראשיהם של שרים, שתקופת שהייתם במשרדי ממשלה לעיתים קצרה מדי ולעיתים רבות אף קצרה מכדי מלהועיל, מה עלינו לעשות, כמדינה, בשנים הבאות, כדי שנוכל לארח את המשחקים האולימפיים של 2020, בישראל, כיוון שאנחנו, כמו מדינות רבות בעולם, צריכים, אולי אפילו חייבים לעצמנו, הצבת מטרה גבוהה ויומרנית, כמו המטרה שהציב לעמו ג'ון קנדי – להנחית חללית מאויישת על הירח.

בהיבט החיובי ניתן לומר שהתוכניות, בתחומים שונים, קיימות, חלקן אפילו קשורות באופן ישיר לנדרש ממדינה ששואפת לארח את האולימפיאדה. הבעיה, בחלק מהתוכניות, שהן מייצגות או נגזרות מצורך עכשווי, כמעט קצר-מועד, נתונות ללחצים פוליטיים אדירים שגורמים: לשינויים, לבחינה מחדש, לדחיות ולעיתים אף להקפאתן, בדרכים מגוונות, ומה שצריך לעשות ראש הממשלה הנבחר/ת זה להצהיר בצורה ברורה שזוהי מטרתה של מדינת ישראל, וידרוש את התחייבותן של השותפות הקואליציונית.

ההצהרה תגדיר את המסגרת וההתחייבות שלו/ה שלתוכה יצקו את התוכניות הקיימות והחדשות, בתחומים בהם נדרש שינוי, תחומים כדוגמת: תחבורה, מתקני ספורט, תשתית תיירותית וכמובן הספורטאים עצמם. עצם ההתייחסות לתחומים הנ"ל, ולתחומים נוספים, כחלק מתוכנית גדולה יותר, תשנה, מן הקצה אל הקצה, את מצב המשק ותשפיע, בצורה גורפת, על כל אחד מתחומי החיים שלנו.

אני בטוח שהצהרה כזאת תשפיע על השותפים בממשלה, שעוסקים כרגע במו"מ ובחלוקת תיקים, אבל חשוב הרבה יותר, תניע את המגזר העסקי (המקומי והבינלאומי) להתחיל לתכנן, להעלות הצעות, לדחוף ולסייע בקידומם ובמימושם של פרויקטים שנתקעו (רכבת קלה בתל אביב, בירושלים וכו'), תניע תורמים שרוצים ויכולים לתרום להקמת מתקני ספורט ראויים, ולהשפיע באופן מיידי על תוכנית הלימודים בכל הקשור לתרבות הספורט בעזרת הגדרת קשר ישיר בין רמת הלימודים וההתנהגות לבין הזכות להיות ספורטאי, שתשפיע, בצורה חיובית, על רמת הלימודים, הורדת רמת האלימות של תלמידינו באמצעות הכוונת המוטיבציה והכישרון שלהם לכיוונים טובים יותר.

אני בטוח שרבים מהקוראים יעלו על הכתב את הספקות והשאלות כמו: מה עם תהליך השלום? מה יהיה עם האיום האירני? מה יהיה עם המשבר הכלכלי? ובכלל שאין זה הזמן לעסוק בתוכניות ארוכות טווח! הסיבות והבעיות מלוות אותנו כבר מיומנו הראשון כאן כמדינה ואף הרבה לפני, דבר לא השתנה, רק השמות. אז הבחירה היא בידינו, להיות מובלים בחוסר רצון או להוביל את עצמנו וגם, באופן עקיף את שכנינו, להווה ולעתיד טובים יותר.

כמו ההתרגשות בהגעתו של אנואר סאדאת, הזכייה הראשונה בגביע אירופה בכדור-סל, שיגור הלווין עמוס, הזכייה והאירוח של האירוויזיון, כך גם יהיה טקס פתיחת המשחקים האולימפיים, בירושלים.