בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תרופות נוגדות דלקת גורמות למחלות כליה
|
למרות שמצד אחד מדובר בתרופות שיעילותן אינה מוטלת בספק, חשוב להסביר מדוע נטילה בלתי מבוקרת של תרופות אלו עלולה להוביל למחלות כליה חריפות
|
ד"ר ברר-ינאי [צילום: דוברות בי"ח הלל יפה]
|
|
|
|
|
לפני מספר חודשים הגיעה לחדר המיון של המרכז הרפואי הלל יפה חיילת צעירה שסבלה מבחילות והקאות, כאבי בטן קשים וחולשה שנבעה מכך שלא הצליחה לאכול או לשתות בצורה מסודרת ותקינה במשך מספר ימים. בתשאול שבוצע על-ידי הרופא הסתבר, כי על-מנת להקל על כאבי הבטן, נטלה החיילת תרופה נוגדת דלקת שקנתה ברשת הפארם המקומית. החיילת שסבלה גם מיתר לחץ דם ומבצקות, אובחנה כחולה באי ספיקת כליות חריפה, כתוצאה מנטילת התרופות נוגדות הדלקת שנטלה. מקרה דומה התרחש אצל בחור צעיר, העוסק בפיתוח גוף, שנטל כדורים נגד כאבים במשך מספר ימים עקב כאבי שרירים מהם סבל. גם הוא הגיע לבית החולים עם תלונות דומות לאלו של החיילת. בביופסיה שנלקחה מהכליה, אובחנה פגיעה כליתית משמעותית, שאף דרשה טיפול קצר בסטרואידים (על-מנת להאיץ את ההחלמה). בשני המקרים שתוארו, חזר תפקוד הכליה לנורמה. עם זאת, על שני המטופלים נאסר חד-משמעית ליטול בעתיד משככי כאבים מקבוצות התרופות נוגדות הדלקת. הסיבה המרכזית - אדם אשר פיתח אי ספיקת כליה חריפה מסיבה כלשהי, נמצא כבר בסיכון מוגבר לפתח מחלת כליה בעתיד. בשני המקרים, התרופות נוגדות הדלקת גרמו לכשל הכליה ולכן נטילה חוזרת שלהן, גם במינון קטן, עלולה לגרום שוב לפגיעה בכליה. שני המקרים הללו מסבירים בצורה הפשטנית ביותר את הבעייתיות הכרוכה בשימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן מכילות סטרואידים כתכשיר נגד כאבים, שימוש שהוא נפוץ ביותר. חלק מהתרופות אלה ניתנות לרכישה ברשתות הפארם ללא מרשם רופא (נקסין, נורופן, אדוויל, וולטרן) וחלקן ניתנות רק על-ידי מרשם רופא, אך גם הן נפוצות מאוד (ארקוקסיה, אתופן). הגם שתכשירים אלו יעילים ובדרך-כלל בטוחים לשימוש, חשוב מאוד להבין ששימוש בלתי מבוקר או מתאים בהן עלול להיות כרוך בתופעות לוואי קשות. אחת מתופעות הלוואי הקשות ביותר הינה פגיעה כליתית מסוגי שונים, פגיעה שעלולה להתבטא באחת מהתסמונות הבאות: אי ספיקת כליה חריפה, הפרשה של חלבון בשתן, אגירת מים, יתר לחץ דם ושינויים ברמות המלחים בדם. ידוע על מספר מנגנונים שונים המביאים לפגיעות אלה. לדוגמא: שינויים בזרימת הדם בכליה המביאים לאי ספיקת כליה חריפה; פגיעה על-רקע תגובה של מערכת החיסון; פגיעה הנובעת משינויים בהורמונים שונים המשפיעים על הכליה ותיפקודה. הפגיעה הכליתית בחלקה הינה תגובה של רגישות יתר של המטופל לתכשירים אלה. פגיעה זו אינה ניתנת לחיזוי מראש. אולם, בחלקה האחר, הפגיעה הכליתית הינה צפויה דווקא בגלל קיומם של גורמי סיכון. מכאן שהסיכוי לפגיעה בכליה תלוי גם במינון וגם במשך הזמן של נטילת תכשירים אלה.
|
האוכלוסיות הנמצאות בסיכון
|
|
בגלל החומרה האפשרית של הפגיעה הכליתית, חשוב ביותר להבין כיצד ניתן למנוע פגיעה זאת על-ידי הכרת גורמי הסיכון מצד אחד, ושימוש מצומצם ככל האפשר בתכשירים אלה בעיקר באוכלוסיות בסיכון, אבל לא רק. מיהן האוכלוסיות הנמצאות בסיכון לפגיעה כלייתית בשל נטילת נוגדי דלקת? הפגיעה הכליתית עקב נטילת נוגדי דלקת מופיעה על-פי רוב באוכלוסיה מבוגרת (מעל גיל 65), במיוחד בקרב אלו הסובלים ממחלות כגון: אי ספיקת לב, אלו הנוטלים תכשירים להורדת לחץ הדם וכמובן אנשים עם מחלת כליה קיימת. גם אנשים הסובלים משלשולים ומהקאות ואינם ניזונים כראוי, מסיבות שונות, עלולים לפתח מחלת כליה לאחר נטילת תרופות אלו. לדוגמא: אדם החולה בשפעת, שאינו שותה כראוי ושתאבונו נפגע כתוצאה מהמחלה, נטילת תרופות נוגדות דלקת נגד כאבים עלולות לגרום לכשל כלייתי, בנוסף למחלה הקיימת. הווה אומר, גם מצב של התייבשות קלה מאוד, ובמקביל שימוש בתרופות נוגדות הדלקת, יכול להביא להתפתחותה של מחלת כליה. מכאן, חשוב להבין, שגם אנשים צעירים אינם חסינים מפני הפגיעה של תרופות אלה.
|
כיצד נעשה הזיהוי של הפגיעה הכליתית?
|
|
מפתיע ככל שישמע, בחלק גדול מהמקרים לא יופיעו בהכרח תסמינים המעידים על הפגיעה. מהבחינה הזו, ברור שישנם מקרים רבים של אנשים שנטלו את התרופות הללו ומעולם לא אובחנו. הפגיעה יכולה להיות קלה וחולפת, אך יכולה גם להיות פגיעה קבועה בדרגות חומרה שונות. תסמינים אפשריים של פגיעה כלייתית - הופעה של בצקות: נפיחות בפנים, מסביב לעיניים, התנפחות הבטן ובצקות ברגליים;
- הפחתה בכמות מתן השתן, שינויים בצבעו והופעה של קצף על-פני השתן (המעידה על נוכחות חלבון בשתן);
- הרגשה כללית רעה: בחילות, הקאות, עייפות וחוסר תיאבון.
איך נמנעים מהתפתחותה של מחלת כליה בהקשר של השימוש בנוגדי הדלקת? ראשית, בכל מקרה, לא מומלץ לקחת תכשירים אלה במינון גבוה או לתקופה ממושכת. שנית, יש להימנע משימוש בהם במצב של גרעון בנוזלים (התייבשות). שלישית, אנשים שנמנים עם קבוצות הסיכון, מומלץ לשקול היטב ובכובד ראש את השימוש בתכשירים אלה ולא ליטול אותם ללא הנחייה רפואית מפורשת. במידה שהוחלט על-ידי הרופא כי יש מקום לנטילת תכשירים מקבוצה זו, יש לצמצם את המינון ולבצע מעקב רפואי מסודר. רביעית, לאנשים עם מחלת כליה - אין לקחת תכשירים מקבוצה זו בשום מקרה. עבור החולים במחלות כליה, וגם עבור האחרים, כאשר יש צורך לעשות שימוש בתכשירים נגד כאבים, ניתן להשתמש, בביטחון יחסי, בתרופות המכילות את מרכיב הפראצטאמול (הקיים לדוגמא באקמול, דקסמול וכו'). כמובן שרצוי להימנע מנטילת תכשירי נוגדי כאב עצמאית ולהתייעץ עם רופא המשפחה קודם-לכן.
|
|
|
מחברת המאמר הינה מנהלת המכון הנפרולוגי במרכז הרפואי הלל יפה
|
|
תאריך:
|
15/03/2009
|
|
|
עודכן:
|
15/03/2009
|
|
ד"ר נעה ברר-ינאי
|
תרופות נוגדות דלקת גורמות למחלות כליה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אף אחד
|
15/03/09 12:22
|
|
לא רבים שמו לב בימים האחרונים להודעתו של מנכ"ל הרכבת ב"דה מרקר", כי פתיחת הרכבת לירושלים תידחה לשנת 2016 או 2017. הסיפור של הרכבת לירושלים הוא סיפור הזוי שקשה להאמין שדברים כאלה אכן קורים במציאות. לידיעת שר התחבורה החדש שייכנס בקרוב לתפקידו.
|
|
|
נכון, זה שם של תוכנית טלוויזיה ואני חייב להודות שאני לא צופה בה.
|
|
|
לא נוטשים פצוע בשדה הקרב. גם לא באמצע קריית מלאכי. נכון, זה ספין נהדר אחרי התרסקות תקשורתית קולוסלית: לקום, ללכת, להשאיר את הלקוח פצוע ומתבוסס בדמו. ובמקרה הזה, הרבה הרבה דם.
|
|
|
קריקטורה שנונה שראתה אור עם סיום מלחמת ששת הימים (יוני 1967) מתארת את "שרוליק" (הדמות המייצגת את מדינת ישראל פרי מכחולו של הקריקטוריסט דוש) מעביר לידי אבא אבן (שר החוץ דאז) את הניצחון המזהיר של צה"ל כ"פיקדון", בדרכו אל מרכז האו"ם בניו-יורק, בלוויית הבקשה "אנא שמור עליו עבור עם ישראל". לכאורה היה ניתן לגזור גזירה שווה גם בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", שהוכתר בידי קברניטי המדינה והצבא כניצחון מוחץ על החמאס, אולם ענני האבק המתפזרים מעל שמי רצועת עזה, מותירים מאחוריהם תמונה עגומה של עוד החמצה ועוד כישלון, ובפועל מתחוור כי גם מה שהוערך כ"פיקדון" התמוסס כלא היה.
|
|
|
צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין: בקרב רבים בציבור נוצרה בימים האחרונים תחושת-מועקה, כאילו דמו של רופא ישראלי בכיר הותר במקום האחרון שבו ניתן היה לצפות לו: בבית המשפט. שם, היכן שהצדק לא רק חייב להיעשות, אלא גם להיראות - חרצה שופטת-שלום תל אביבית לשבט את גורלו של ד"ר ג'קי סרוב, לשעבר מנהל חדר המיון של בית החולים "איכילוב", במה שנראה על פניו עונש חסר כל פרופורציה משפטית סבירה. על מעידה שיוחסה לרופא ושלמעשה נכפתה עליו, הטילה השופטת, מלבד מאסר וקנס, גם קלון, שמשמעו אחד: סיום הקריירה הרפואית שלו.
|
|
|
|