|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
איך מופז קובר את הדרך לירושלים
|
הסיפור של הרכבת לירושלים הוא סיפור הזוי שקשה להאמין שדברים כאלה אכן קורים במציאות ● להלן עובדות לידיעת שר התחבורה החדש שייכנס בקרוב לתפקידו
|
|
שולח לקבורה. מופז [צילום: AP]
|
|
|
|
|
לא רבים שמו לב בימים האחרונים להודעתו של מנכ"ל הרכבת ב"דה מרקר", כי פתיחת הרכבת לירושלים תידחה לשנת 2016 או 2017. הסיפור של הרכבת לירושלים הוא סיפור הזוי שקשה להאמין שדברים כאלה אכן קורים במציאות. לידיעת שר התחבורה החדש שייכנס בקרוב לתפקידו. לפרויקט הרכבת לירושלים נדונו מספר חלופות, כאשר החלופות ההגיוניות ביותר הן בסמוך לכביש 443 (חלופות M,M1,B,B1). כולן נפסלו בגלל שהן מעבר לקו הירוק, ולכן נבחרה חלופה A1 כאשר מתוך 55 ק"מ מסילה, 44 ק"מ יעברו בתוך מנהרות ועוד 7 ק"מ על גשרים. רק 4 ק"מ יהיו על הקרקע. זה נשמע הזוי, אבל זה מה שכתוב באתר הרשמי של רכבת ישראל. מתוך ארבעת הק"מ שלא יעברו במנהרה או בגשר יש את שמורת נחל יתלה ואותה מתכוננים להרוס. כלומר, כדי לא לעבור את הקו הירוק, גם ישלמו הון עתק וגם יהרסו את הטבע. בינתיים, הבעיה העיקרית היא שההערכות לעלות הפרויקט דיברו רק על קצת פחות מ-3 מיליארד שקל, אבל בפועל זה כבר צמח לסכום שנושק ל-9 מיליארד שקל ואין כסף. ולכן כל הזמן מודיעים על דחיות מהתאריך המקורי שהיה אמור להיות בשנת 2010. במרץ 2008 הודיעו על דחייה ל-2013. ביולי 2008 הודיעו על דחייה ל-2014. בדצמבר 2008 הודיעו על דחייה ל-2015. ובמרס 2009 הודיע מנכ"ל הרכבת על דחייה ל-2016 או אפילו ל-2017. במשרד התחבורה, ירושלים, כשדנים על הרכבת הקלה בירושלים מי שמגיע לוועדת הכספים להסביר הם אנשי משרד האוצר. ככלל, את שר התחבורה מופז, התחבורה לא מעניינת וירושלים בכלל לא קיימת. את שדה התעופה עטרות בירושלים תכננה ציפי לבני למסור לאבו-מאזן, והיהודים יטוסו ממגידו או מאי-מלאכותי בים. בסיכומו של דבר, הרעיון של שתי מדינות לשני עמים הוא שהערבים יחיו מעל הקרקע ויהודים יקברו את עצמם מתחת לאדמה. את הרכבת כבר מתחילים לקבור והמוח היהודי ימציא לנו בקרוב איזשהו פטנט איך לקבור גם שדה תעופה מתחת לאדמה וכך נחזור אל תרבותנו העתיקה "ותעז יד מדין על ישראל. מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות" (שופטים ו', ב'). |
|
הכותב הנו מרצה באוניברסיטת בר-אילן, חבר מועצת הסגל (הסנט) של האוניברסיטה הפתוחה ומרצה אורח בתעשיה האווירית, מדען בעל שם בינלאומי.
|
|
| תאריך:
|
15/03/2009
|
|
|
עודכן:
|
15/03/2009
|
|
ד"ר יאיר ויסמן
|
|
איך מופז קובר את הדרך לירושלים
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
צריך שר שמבין
|
15/03/09 14:25
|
|
|
|
2
|
|
סטודנט של ויסמן
|
15/03/09 20:17
|
|
|
|
3
|
|
א.פובליציסט
|
15/03/09 20:43
|
|
|
|
|
|
שרון ר.
|
15/03/09 22:06
|
|
|
נכון, זה שם של תוכנית טלוויזיה ואני חייב להודות שאני לא צופה בה.
|
|
|
|
|
לא נוטשים פצוע בשדה הקרב. גם לא באמצע קריית מלאכי. נכון, זה ספין נהדר אחרי התרסקות תקשורתית קולוסלית: לקום, ללכת, להשאיר את הלקוח פצוע ומתבוסס בדמו. ובמקרה הזה, הרבה הרבה דם.
|
|
|
|
|
קריקטורה שנונה שראתה אור עם סיום מלחמת ששת הימים (יוני 1967) מתארת את "שרוליק" (הדמות המייצגת את מדינת ישראל פרי מכחולו של הקריקטוריסט דוש) מעביר לידי אבא אבן (שר החוץ דאז) את הניצחון המזהיר של צה"ל כ"פיקדון", בדרכו אל מרכז האו"ם בניו-יורק, בלוויית הבקשה "אנא שמור עליו עבור עם ישראל". לכאורה היה ניתן לגזור גזירה שווה גם בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", שהוכתר בידי קברניטי המדינה והצבא כניצחון מוחץ על החמאס, אולם ענני האבק המתפזרים מעל שמי רצועת עזה, מותירים מאחוריהם תמונה עגומה של עוד החמצה ועוד כישלון, ובפועל מתחוור כי גם מה שהוערך כ"פיקדון" התמוסס כלא היה.
|
|
|
|
|
צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין: בקרב רבים בציבור נוצרה בימים האחרונים תחושת-מועקה, כאילו דמו של רופא ישראלי בכיר הותר במקום האחרון שבו ניתן היה לצפות לו: בבית המשפט. שם, היכן שהצדק לא רק חייב להיעשות, אלא גם להיראות - חרצה שופטת-שלום תל אביבית לשבט את גורלו של ד"ר ג'קי סרוב, לשעבר מנהל חדר המיון של בית החולים "איכילוב", במה שנראה על פניו עונש חסר כל פרופורציה משפטית סבירה. על מעידה שיוחסה לרופא ושלמעשה נכפתה עליו, הטילה השופטת, מלבד מאסר וקנס, גם קלון, שמשמעו אחד: סיום הקריירה הרפואית שלו.
|
|
|
|
|
סיפור מפורסם מאוד הוא על ג'ורג' ברנרד שאו, ששאל ליידי מכובדת האם הייתה מוכנה לשכב איתו תמורת 100 ליש"ט, ונענה בחיוב. "ותמורת 5 ליש"ט?" המשיך שאו. התשובה הנזעמת היתה: "מה אתה חושב שאני?!" ושאו השנון השיב: "מה את אנחנו יודעים, נשאר רק לקבוע את המחיר".
|
|
|
|
|
