כך פוצצנו את עסקת שליט

את הכותרת הנ"ל סביר להניח שלא תראו באף עיתון. גם דבריהם של ראש השב"כ, ראש המוסד ושליחו של ראש הממשלה לקידום העסקה ולפיהם מי שהתנהלו באופן מופקר ופגעו במו"מ היו כלי התקשורת, שנהגו לדבריהם בהפקרות, אינם "מזיזים" להם בכהוא זה.

הם את שלהם כבר עשו כדי למכור עיתונים. במסע מתוזמר כביכול למען גלעד שליט, עליו ניצחו מעריב ואתר Ynet, טחנו לנו את המוח ביצירת דרמה מלא-כלום והעלאת הנושא לכותרות הראשיות, גם כאשר על סדר היום עמדו נושאים חשובים לא פחות.

בלי מידה של הסתרה ובלי מידתיות של דיווח הגון, ניתן דיווח עודף לידיעות על מצדדי "עסקה בכל מחיר", ומנגד - גימוד תקשורתי של אלו השוללים עסקה שכזו עד כדי אי-דיווח.

הדבר מזכיר לי את הווידוי של חנן נווה, עורך עבר בחדשות קול ישראל, שסיפר כי כדי לקדם את יציאת צה"ל מלבנון בחרו העורכים לשים בראש המהדורות ידיעות בנושא למרות שעל הפרק עמדו נושאים חשובים בהרבה.

היומרנות מצד עיתונאים לבוא ולהכתיב סדר יום באופן כל כך מסיבי מבלי להיות מחויבים לשום אחריות באשר לגורלו של שליט, היא חסרת אחריות לא רק כלפיו, אלא גם כלפי הקוראים המצפים לקבל מידע ענייני שאינו מונחה משיקולים של רייטינג.

שיח של קווים אדומים

מה היה קורה למשל, אילו הכותרות ומאמרי המערכת של הימים האחרונים בעיתונים היו נגד שחרור שליט "בכל מחיר", ובעד "קווים אדומים". האם גם אז היה החמאס מעיז לתבוע דרישות כל כך קיצוניות לשחרור מחבלים או שסדר היום הציבורי בישראל היה גורם להם לחשוב אחרת?

כבר נאמר בפרשת המרגלים בתנ"ך, "ונהי כחגבים בעינינו, וכן היינו בעיניהם". מילא חגבים בעינינו, אבל מניין לך שגם בעיניהם? ככה זה כשהעיתונות מתרפסת ומשילה מעצמה כל טיפה של כבוד עצמי. המחבלת האמיתית היא התקשורת הבלתי-מקצועית בישראל, שאותה עלינו לשחרר מאיתנו ויפה שעה אחת קודם. בסופו של דבר, תמיד יהיו כוחות בריאים באומה שיבואו ויאמרו עד כאן, או כדברי האימרה האלמותית מהתוכנית "זהו זה": "גם לג'וקים יש קו אדום".