הבישולים של עמרי שרון

בימים אלה מתנהל, ברעש גדול, אחד המאבקים המעניינים בסקטור הציבורי-עסקי: המאבק מצד עובדי הנמלים לסכל את תוכנית האוצר - להפריד את הנמלים, כך שיוכלו להתחרות ביניהם. מתחת לפני השטח מתנהלת "מלחמה" אחרת, צינית לא במעט, בין שני מחנות: מחנה נתניהו מול מחנה שרון. וליתר דיוק: מול המחנה שהקים לו עמרי שרון.

כזכור, לפני כשנתיים, במהלך הקדנציה הראשונה בממשלתו של ראש הממשלה אריאל שרון, עת החלו העובדים לנקוט עיצומים, התנהלו מגעים עם ועד העובדים של רשות הנמלים כדי להגיע להסדר מוסכם. העובדים התנגדו להפרטת הנמלים ו/או מכירה של חלק מהם לגורמים חיצוניים.

רק מעטים יודעים, כי חבר הכנסת עמרי שרון היה האיש המוציא והמביא. הוא שהצליח להשיג עבור עובדי הנמלים את ההסכם, עליו חתמו בקדנציה הקודמת השרים סילבן שלום (אוצר) ואפרים סנה (התחבורה). בבדיקה שערכנו מתברר, כי עמרי היה מעורב בפרטים הקטנים, כולל ההטבות שיקבלו העובדים, לרבות מניות בחברות שיוצעו לציבור - אם וכאשר יופרטו. חלק מההבנות עוגנו אז במסמכים, וחלק אחר בעל-פה.

עקב התנגדותם העזה, ובמהלך המו"מ עם העובדים - שבו נטל חלק פעיל עמרי שרון (בטרם נבחר לחבר כנסת), הוסכם בסופו של דבר, כי יוקמו שלוש חברות-בנות, שיהיו כפופות לרשות הנמלים, ודרכן תרוכז פעילות שלושת הנמלים המרכזיים (אשדוד, חיפה ואילת). ההסכם ההוא חיזק מאוד את מעמדו של עמרי שרון בקרב עובדי הנמלים ומשפחותיהם. במיוחד בקרב עובדי נמל אשדוד, אשר על-פי הידוע, רבים-רבים מהם הצביעו עבורו במהלך הפרימריס שנערכו בסניף אשדוד. רבים עוד יותר הצביעו עבור הליכוד בזכות ההסכם המיטיב.

עתה מבקש האוצר לשנות את ההסדר: לפצל את הנמלים מרשות הנמלים, ולהקים חברות ממשלתיות עצמאיות ונפרדות. לכך מתנגדים העובדים בתוקף. יש לנו הסכם, הם טוענים. האוצר, לעומת זאת, מאשר כי אכן קיים הסכם חתום. ואולם, כיוון שלא מומש - אין לו, לגישת האוצר, תוקף מעשי. ובכלל, נטען, למה שנכבד הסכם שהושג בדרך שהושג? והאין זו זכותה וחובתה של הממשלה לשלוט ולערוך שינויים שמתחייבים ברשות הנמלים?

נודע לי, כי במשרד האוצר יודעים היטב מה רב חלקו של עמרי שרון בהסדר הקודם, שנחתם על-ידי השרים ונציגות העובדים. לפי מידע בלתי רשמי - שר האוצר, בנימין נתניהו, מבקש לשבור הסדר זה. לשבירת הסכם משמעות פנימית-מפלגתית, שכן ביטולו ו/או שחיקת ההטבות שהובטחו לעובדים מכוחו עלולים להוביל לנגיסה במעמדו של עמרי שרון בקרב עובדי הנמלים. שהרי אם ההסכם/הסדר שהשיג עמרי אינו "מחזיק מים", ונתניהו עושה ככל העולה על רוחו, למה שיישמרו אמונים לעמרי ולא יחברו דווקא לנתניהו?

עמרי שרון מאשר, כי הוא אכן נטל חלק בזמנו בגיבוש ההסכם. עזרתי לפתור בעיות, אמר, כפי שעזרתי בעניינים אחרים. בלשכת נתניהו מסרבים להגיב. ולא בגלל שאין לנתניהו מה לומר.