ליקוי בנייה לא נבדק רק לפי התוצאה

מומחים רבים קובעים כי קיימים ליקויי איטום, לדוגמא, רק במצב בו הם מופנים אל כתמי רטיבות ונזקי איטום ברורים, אשר גם הדיוט מזהה אותם ללא שום צורך בהכשרה הנדסית ומבלי להיות מומחה.

אלה אינם מומחים, ואת תפקידם זה יכול לעשות באותה מידה של הצלחה גם סנדלר או מרצה לגמרא. מומחה קובע קיומו של ליקוי לא רק על-פי מבחן התוצאה, אלא גם על-פי המבנה.

הפסיקה בנושא זה חצויה. למרבה הצער, ברוב פסקי הדין, כשמומחה מבסס את חוות דעתו על היעדר סימני רטיבות או רטיבות ממש, וקובע כי לאור זאת אין ליקויי איטום – דעתו מתקבלת.

להלן שני מקרים יוצאי דופן לטובה, בהם נפסק כי הבנייה צריכה להיות תקינה ללא קשר עם מבחן התוצאה:


נושא נדבך-ראש

נדבך ראש הוא קיר העולה מעל מפלס הגג, ובהיותו המשטח העליון החשוף לפגעי הגשם, יש דרישות הן בתקנות כפי שיובא לקמן והן בתקן הישראלי 1752, לסיימו באופן מקצועי למניעת חדירה של רטיבות למבנה.

לעתים, נדבך הראש לא מבוצע כנדרש אך אף על-פי כן, לא חודרת רטיבות לדירה; מה הדין במקרה כזה?

תשובה הולמת לכך מצויה בפסק הדין של השופט מ' רניאל מבית משפט השלום בחיפה, שקבע כי נדבך הראש צריך להתבצע כנדרש בהוראות החקוקות. באותו מקרה דובר בקיר העולה מעל מפלס הגג בין שכנים, אך דין דומה יהיה לכל נדבך אחר כולל מעקה מרפסת. ציטוט מפסק הדין בעניין זה:

"5.3 ליקוי תכנון בגג.

לא בוצע נדבך ראש מחומר קשיח בראש מעקה ההפרדה עם דירת השכנים בגג. לטענת מומחה התובעים, בחוות דעתו מדובר בליקוי אשר גורם לנזילת מים. מומחה בית המשפט קובע כי כיוון שלא נמצאו סימני רטיבות אשר יכולים להעיד על כשל איטומי כתוצאה מהיעדר סף שיש או אלמנט קשיח אחר בנדבך הראש לאורך המעקה, גם לאחר 8 שנים, הרי שאין ליקוי בסעיף זה.

"התובעים מבקשים להעדיף את חוות דעת המומחה מטעמם בסעיף זה משני טעמים: ראשית, אביזר זה נדרש הן בסעיף 5.36 לתקנות תכנון ובניה והן בת"י 1752.1. שנית, אי התקנת נדבכי הראש גרמה בפועל לנזקי רטיבות בדירת התובעים.
סעיף 5.36 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970, קובע:

5.36. נדבך ראש

(א) קיר הנמשך והעולה מעל פני גג יכוסה בנדבך ראש שמשטחו העליון יהיה משופע כלפי הגג.

(ב) נדבך ראש יהיה עשוי מחומר מגן אשר ימנע חדירת מים ורטיבות לקיר.

"אין צורך להראות שהיה כשל באיטום. לאור הוראת הסעיף אני קובע כי מדובר בליקוי, ומחייב את הנתבעת בפיצוי שנקבע בחוות דעת מומחה התובעים ע"ס 2,400 ש”ח בגין ראש נזק זה".

[ת"א 03 / 19184 אלי דורון נ' אנגל ג'נרל דיבלופרס בע"מ [פדאור 06 (13) 205 ], עמוד 4-5].


נושא הרכבת תריס בדירה

גם כאן ידובר בחדירת רטיבות. כאשר מסגרת התריס מורכבת על הבטון ואטומה סביב, לא צריכה לחדור רטיבות במרווח שבין המסגרת לבין הבנייה. ואולם כאשר הרכבת התריס היא על הטיח, במיוחד במצב בו הטיח אינו חלק אלא (לדוגמא) מסוג השלכה או שפריץ, יש מרווחים בין המסגרת לבין הבנייה המהווים מוקד מוכח לחדירת רטיבות – וזאת ללא כל קשר עם המצב העובדתי, האם יש סימני רטיבות או לא.

בית המשפט המחוזי בחיפה דן בסוגיה זו וקבע:

ב. "באשר לטענת ב"כ המוכרת בקשר לקביעת המהנדס בן-עזרא בסעיף 14 לחוות דעתו ת/1, הרי שאין מחלוקת בין המהנדסים שמסגרת התריס הורכבה על טיח מותז (שפריץ). המחלוקת ביניהם נסבה בשאלה אם צורת הרכבה שכזו גורמת לחדירת מים ואויר אם לאו. בעוד שהמהנדס בן-עזרא חווה דעתו לחיוב שלל עמיתו, המהנדס טיגרמן, את חדירת המים ומסביר בעדותו - ע' 14 המודפס - כי "מזרח זה לא כוון הגשם" ולכן אין חדירת מים ואין אף סימנים לחדירה שכזו. דעתו של המהנדס בן-עזרא היא - ע' 9 המודפס - כי אז אין קשר בין כוון המרפסת לחדירת או אי חדירת מים לעניין הבצוע הנאות של עבודה זו. המהנדס טיגרמן מתעלם בחוות דעתו נ/1 ובעדותו מקביעתו של המהנדס בן-עזרא כי בניה שכזו היא פגומה מעצם טיבה, ומחייבת את התקון שהוצע על ידו, וזאת ללא קשר עם חדירת מים או אי חדירתם. גם תריס שאינו מחדיר מים צריך להיות בנוי כראוי. מה גם שלא הובאה כל ראיה מטעם המוכרת לטענה כי מצד מזרח אין גשם. אין לקבל השגתו זו של ב"כ המוכרת."


[ע"א 86 / 86 אחד העם שפירא בע"מ נ' לשם רבקה ואריה, שופטים: י' מרגלית, מ' סלוצקי, ח' אריאל, פס"מ מח (1) 3].

בשני המקרים העדיף בית המשפט את ההתקנה הנכונה והתואמת להוראות ביצוע בהתאמה לתקנות או במקצועיות הנדרשת על פני קריטריון חובבני של הסתכלות או המתנה עד לגילויה הפיזי של תוצאת הנזק.