פקיסטן ואפגניסטן בעין הסערה

המטרה העיקרית של הטליבאן היא להחזיר תחילה לידיהם את השלטון באפגניסטן, ולמצער לשלוט באזורים הכפריים, ובעיקר באזורים ההרריים הסמוכים לגבול פקיסטן. מאזורים אלו ניתן יהיה להרחיב את נגישותם לתוך פקיסטן, ולהגיע למצב בו יש להם בסיס טריטוריאלי מוצק לכל הרפתקה נוספת. לניצחון אפשרי של הטאליבאן באפגניסטאן על משטרו הפרו מערבי של קארזאי וחזרתם לשלטון במדינה כשמונה שנים בלבד לאחר שסולקו בבושת פנים ובכוח הזרוע, בידי הקואליציה המערבית בראשות ארצות הברית, עלולה להיות השפעה שלילית סוחפת על הסלמה בפעילות חתרנית ואלימות מצד גורמי כוח מוסלמיים נוספים ברחבי העולם.

פעילות זו עלולה לבוא במיוחד מצד אלה הרואים עצמם שייכים למחנה "המוקאוומה" העולמית הסונית, הקורא תגר על המשטרים הערביים הפרגמטיים ועל ההגמוניה המערבית.

מעבר להפיכתה בשנית של אפגניסטאן למעוז של רדיקאליות מקומית ואזורית, היא עלולה לשמש כמדינת בסיס להכשרת טרוריסטים מכל קצווי תבל כפי שעשתה בעבר, כך שהללו יוכלו להשתמש בשטחה כמחנה אימונים וכקרש קפיצה לביצוע פיגועי טרור ברחבי העולם, בחסות משטר הטאליבאן. משטר זה, שלא היה נכון בעבר למנוע פעילות כזו, עלול לדבוק ביתר שאת במדיניות ייצוא טרור מתוך תחושה, כי בסופו של דבר ולמרות שהייתה לו תקלה זמנית בשלהי 2001 דרכו צלחה והיא זו שהביאה לו ניצחון וכי חובתו הדתית היא להמשיך במדיניות זו ואף לפתחה. כמובן שנפילת קאבול והשלטון בידי הטאליבאן האפגאני, יקרין באופן ברור על עידוד החתרנות וחוסר היציבות גם בפקיסטן וישמש השראה לגורמים פקיסטאנים אופוזיציוניים לערער את המשטר הקיים גם אם לא יצליחו להשתלט בפועל על המדינה כולה. הדבר יביא לאי יציבות באזור תת היבשת ההודית ובין השאר, לביצוע פרובוקציות באמצעות טרור מול הודו.


בתסריט הגרוע ביותר, העולם יגיע למצב בו אפגניסטן תהיה בידי הטליבאן, כאשר פקיסטן נתונה למרות משטר איסלאמי סוני קיצוני וגורמים נוספים כגון אל-קאעידה פועלים בטריטוריות אלו אשר מהווים עבורם בסיס לפעילות טרור גלובלי. מעבר לכך, לאירן השיעית יהיה גבול ארוך ממזרח לה הגובל עם אזור הנשלט בידי גורמים סוניים קיצוניים עוינים, השולטים על מאגר נשק גרעיני בעוד לאירנים עדיין אין יכולת גרעינית צבאית. בידי אירן תהיה הברירה או לשתף פעולה עם האמריקנים לנטרול הסיכון ממזרח או להאיץ את תוכניתה הגרעינית על-מנת להרתיע כל פעולה אפשרית נגדה.


נראה אם כן, כי למרות דברי ההרגעה שהושמעו מפי הנשיא אובאמה והאדמירל מולן, מפקד הכוחות האמריקנים באשר לביטחונם, כי הארסנל הגרעיני שבידי פקיסטן לא ייפול לידיים בלתי אחראיות, ברור כי הזירה הפקיסטאנית-אפגאנית תמשיך להוות מוקד מרכזי לדאגה גוברת והולכת מצד ארצות הברית ובעלות בריתה, משום הסכנה הטמונה בחילופי שלטון במדינות אלו על יציבות המערכת האזורית והגלובאלית.

חולשת משטרו של קארזאי ושליטתו המוגבלת במדינה מעוררת חשש כי משטרו הפרו מערבי עלול לקרוס וליפול בסופו של דבר לידי הטאליבאן. גם חוסר היציבות בפקיסטן תחת ממשלו של זארדארי עלול להחריף ואף להוביל לנפילתו. בשלב זה נראה, כי ישנם אינטרס ויכולת חזקים דיים לגורמי הכוח השונים מהממסד הביטחוני-צבאי והפוליטי בפקיסטן כדי למנוע מהגולם של הטאליבאן שצמח וטופח על-ידי ה – ISI, גורם המודיעין המרכזי בפקיסטן, לקום על יוצריו ולהשתלט על השלטון במדינה בכוח הזרוע.

שילוב הכוחות בין הטאליבאן בפקיסטן ובאפגניסטאן עם גורמי טרור כדוגמת אל-קאעידה מצביע על כך, כי המערכה המתמשכת של הקואליציה הבינלאומית נגד הטרור הגלובאלי, כולל המאמץ למנוע נפילת נשק בלתי קונבנציונאלי לידיים הבלתי נכונות, תתמקד בשנה הקרובה ואולי אף מעבר לכך בגזרה הזו.