היום התפרסם באתר האינטרנט הרשמי של המוסד לביטוח לאומי
דף מנחה שכותרתו "החוק המשופר ליוצאים לעבודה" המידע שהוצג באתר נועד לדעת המוסד לתת מידע ראוי בנושא תיקון פרק ט' בחוק הביטוח הלאומי, תיקון העוסק בנכים כלליים ותעסוקתם.
קצת רקע
מאז הולאמו כספי הביטוח הלאומי במסגרת הסדרי המשק, נתון המוסד לחסדי משרד האוצר. ישיבתו של חשב מטעם האוצר בהנהלת הביטוח הלאומי רק מדגישה ומחזקת שליטה זו. הביטוח הלאומי שנבנה כמוסד סוציאלי עצמאי, כבר מזמן תלוי בחסדים ובהלכי רוח פוליטיים וכספיו תלותיים לגמרי במעצבי המדינות שבאוצר.
ערכי הערבות ההדדית ושמירת כבודם וקיומם ומילוי צרכיהם של אוכלוסיות מוחלשות, אשר היווה את עמוד התווך בבסיס רעיון הקמת המוסד, הוחלפו בהדרגה במדיניות מונחה המסירה בהדרגה נטל מעל קהל האזרחים, בייחוד לאותם המצויים בעשירונים עליונים. לא פלא הוא שבעשור האחרון נותבה מדניות של הפחתת גביית דמי ביטוח, ודווקא בסעיפי גבייה למשלמים הארגוניים ולמעסיקים, בעוד הכספים שנצברו מעולם לא נותבו לשיפור מצבם של מקבלי הקצבאות. קשר גורדי בלתי מוצדק נוצר בין מצב קופת המדינה, המדיניות הממשלתית החברתית וכספי הביטוח הלאומי.
תיאורטית יכול היה המוסד להותיר את רמות הגביה או להורידם במתינות מה ולעשות שימוש מושכל בכספים אלו לשיפור מצבם של מקבלי קצבאות אלא שמדיניות חברתית פוליטית מעדיפה להקפיא ולצמצם את רמות התמיכה באוכלוסיות מוחלשות.
בין הנתמכים הבולטים המצויים תחת חסדי המוסד מצויה אוכלוסיית הנכים הכלליים, הנאמדת בלא פחות ממאתיים אלף אזרחים, ואלו סופגים כבר שני עשורים וקצת פיחות זוחל בתנאיהם וברמת התמיכה שמעניק המוסד לקיומם ולמילוי צרכיהם.
מאבקים רבים שניהלה אוכלוסיה זו הביאו להכרה במצבם הקשה, אלא שבניגוד לצפוי, ההכרה שאמורה הייתה להביא לשיפור במצבם, הוחלפה בפעילות אחרות זדוניות ופוגעניות.
אחד מאבני הנגף הקשים ביותר הניצבים בפני נכים כלליים היא חוסר יכולתם ליהנות מרשת ביטחון כלכלית הוגנת כזו המבטיחה צרכיהם ובו בזמן מאפשרת להם לקבל חופש פעולה מלא לקידום שילובם ובעיקר בתעסוקה. המוסד מספק רשת ביטחון זו התנה קבלת קצבאות בדרישה חד-משמעית לחוסר תעסוקה או לתעסוקה מוגבלת ביותר.
על-פי החקיקה הקודמת עמדה ההתניה על תקרה של 37.5% מהשכר הממוצע (ברוב המקרים) כאשר מתן זכויות לקצבה מלאה עמד על 25% מהשכר הממוצע (למעט חריגים וברוב המקרים). החקיקה החדשה מעלה רף זה בתמורה למחיר מדורג של
מס חדש על עבודה ומציבה אותו במקסימום על 45% (3568 ש"ח) או 60% (4757 ש"ח) מהשכר הממוצע כשהמס שנלקח מהקצבה עומד בתקרה על 25% או 42% ממנה בהתאמה. או במילים אחרות הועלה הרף המקסימאלי להשתכרות מ - 2973 ש"ח ל-3568 ש"ח או 4757 ש"ח בתמורה לקיזוז של עוד 2% בקצבה
ואולי יותר, אלא שלא נקבעו עדיין כללים. בסך הכול מדובר בשיפור שבין 596 - 1784 ש"ח ביכולת ההשתכרות ובתמורה ל 2% (או יותר) מהקצבה. בשורה התחתונה מדובר בשינוי זניח לגמרי.
בעוד סקטורים אחרים של נכים נהנים מרשת זו בתנאים משופרים, כמו לדוגמא נכי עבודה הפטורים מהגבלה זו לגמרי או נכי צה"ל להם מגבלה של 150% מהשכר הממוצע, תוך העדר מס מדורג, הנכים הכלליים נותרו במגבלת השתכרות קשה ביותר. חשוב להבין שההתניה (גם החדשה) גוזרת על ציבור הנכים הכלליים עליבות ועוני, כמו גם, ניתוק חברתי ומניעת שילוב קהילתי.
בראשית הדרך, כאשר למוסד היו אמצעים כספיים מוגבלים היה זה אך הגיוני לקבוע התניה זו, אלא שמאז חלפו עשורים רבים ואיתם לדעת רבים גם ההצדקה להמשך קיום התניה זו.
בשנים האחרונות המוסד המצוי במצב כלכלי מעולה על-פי הרישום בספרים עומדים לרשותו עודפים כספיים ענקיים (מעל ל 100 מיליארד ש"ח), למרות זאת, המוסד אינו מסוגל לנתב ולקבוע מדיניות עצמית למבוטחים, קרי אזרחי המדינה מהם המוסד גובה כספים לסעיפי ביטוח אלו עשרות שנים.
ועדה ציבורית שמונתה לעסוק בנושא (לרון) הוכנסה בסד כבד של מגבלות והתניות ונחנקה תחת אילוצים כבדים של האוצר. חברי הוועדה, רובם נציגים של הממסד, במקום לעסוק במציאת תבנית ותוכנית ארוכת טווח לשינוי מציאות הנכים ולניתוק רשת הביטחון מההתניה, הביאו בהמלצותיהם תבניות פוגעניות, הרות גורל לציבור הנכים, כאלו שישאירו אותם בעליבותם לעוד שנים ארוכות.
לימים כשהונחו ההמלצות בפני מתווי המדיניות בחרו אלו לגבש שינויי חקיקה ובדרך מחוכמת, מתחכמת ומושכלת בנו תוואי לתוכנית כוללת פוגענית שמרחק רב בינה לבין שיפור מצבם של הנכים רחוק להחריד.
|
|
|
לא סוד הוא שאחד מיעדי האוצר המוצהרים הוא הקטנת ההוצאה, כמו גם לא סוד הוא, שבין היעדים המוצהרים של ממשלות ישראל בעשורים האחרונים צמצום מאסיבי בתשלומי הקצבאות, לאוצר אינטרס ברור לכך, שכן האוצר משפה את המוסד ומכספו על ההקלות שנקבעו בדמי הביטוח וכחלק ממדיניות הקלת המס שמונהגת לשיפור "מצוקת" המעסיקים.
רצון הצמצום כבר מומש בעבר ובקצבאות אחרות והביא לדוגמא להקטנה מאסיבית של קצבאות הילדים. בהווה מתוכננת הרחבת תוכנית ויסקונסין למחוסרי עבודה, למען הקטנת ההוצאה הממשלתית על-ידי צמצום מקיף בהיקף מקבלי קצבאות הסעד (הבטחת הכנסה).
אולם שרצון צמצום זה מופנה לכיוון נכים הוא נתקל בביקורת ציבורית וחברתית ובמחסומים ציבוריים קשים. נכון בעבר הצליח האוצר לממש שלושה פגיעות משמעותיות ודווקא בציבור זה. הראשונה, הקפאת קצבאות הנכות בין השנים 2001 – 2006. השנייה, קביעת עידכון חד שנתי במקום תלת חודשי והשלישית, העברת בסיס ההצמדה משכר עבודה למדד, אלא שעד היום לא נמצאה הגושפנקא המתאימה לפגיעה טוטאלית בקצבאות הנכות.
לאוצר / מתווי המדיניות לא נותר אלא למצוא תוכנית חליפית שתעביר את מקבלי קצבאות הנכות ופרנסתם למקור מימון חליפי. רצון הנכים לפעול למתן אפשרות לתעסוקה רק הצית את דמיונם והללו החלו לפעול בנושא. לדידם היה טוב עם כל הנכים הכלליים במדינה יפרנסו עצמם בעצמם ומתעסוקתם וקיומם וצרכיהם ישולמו ועל-ידי מעסיקים פרטיים.
אלא שבדרך ובשלב הראשוני נתקלו במכשלה עצומה, מעבידים פרטיים אינם מוכנים לשלם לנכים שכר באמות מידה ובהתאם לסטנדרטים המקובלים במשק.
לצורך העניין ובהתאם להמלצות הוועדה הותאמה מסגרת הגנת השכר ונקבע בשורה של תיקוני חוק הגנה מצומצמת על השכר כשזו גורעת וקובעת שכר מינימום מתואם לנכים ועל-פי מבחני תפוקה. למעסיקים נפתחה הדרך להעסיק נכים בשכר המופחת משכר המינימום. מופחת עד כדי שליש ממנו ופחות מזה ובמקרים חמורים של נכות הרחיקו עד כדי ביטול מלא של החלת חוקי עובד – מעביד.
בשלב שני לאחר שהוכשרה הקרקע למעסיקים חוקק תיקון לחוק הביטוח הלאומי (תיקון 109). המרכיב הכי בולט בחוק הוא קצבה החדשה, "קצבת עידוד תעסוקה" שנקבעה ומטעם אחד פשוט. לפתות נכים לעבור את מגבלת השכר שנקבעה (45% או 60%) כדי שאלו שיתפתו וימצאו עצמם לאחר תקופת חסד של שלוש שנים ומחוץ למעגל הקצבאות וללא אפשרות חזרה.
בשלב השלישי, כחלק מהתשתית ולקראת הפעלת התוכנית הכוללת שתחל עם כניסת תיקון החוק, הרחיקו במוסד עד כדי קריאה למעסיקים ודרך הקרן לפיתוח שירותים לנכים שיצאה בימים אלו בקריאה למעסיקים לבוא ולהציע תוכניות לקליטת עובדים.
|
|
|
|
משהושלמה הכנת התשתית, רק פסע נותר להפעלת היוזמה "לפיתוי לנכים כלליים" זו המעודדת אותם "לוותר" על קצבאות.
הדף שפורסם באתר המוסד מתחיל את התהליך הפיתוי, בדף נכים כלליים נקראים לצאת לתעסוקה ומוצגת שורה של נימוקים מפתים ובהם מידע חלקי וחצאי אמיתות המחזקים קריאה זו. נכים מוזמנים למחלקת השיקום שם יעברו "שיקום" מחודש על-ידי שיופנו למעסיקים ואלו יעבירו אותם מבחני תפוקה ויעסיקו אותם בתנאי ניצול.
המעסיקים שמחים על הצוהר שנפתח ומאפשר להם לקבל לעבודה עובדים בתנאי העסקה זולים מאוד (מטעמים של טעם טוב לא בחרתי במלים קשות יותר), המוסד ישמח על הגדלת היקף הנכים שהופנו להעסקה כמו גם (ובעיקר) על כך שהמוסד עומד ביעדים שהותוו עבורו והאוצר מחכך ידיים בשמחה וממתין לשלב ניפוי וצמצום הקצבאות.
שנתיים ישהו נכים שייושמו בתעסוקה במסגרת התעסוקתית כשהם נהנים מחסות הגנה שנקבעה בתיקון החוק שלא לפגוע בקביעת אי-הכושר שלהם, זו הקובעת קצבאותיהם. לאחר תקופת חסד תתחיל המכונה המשומנת בתהליך ניפוי מקצבאות כשהיא נסמכת על תעסוקה בת שנתיים המוכיחה באופן נחרץ רמות השתכרות שוללות זכאות. ברי המזל יזכו רק לקיצוץ משמעותי בקצבאותיהם.
בקרוב מאוד תחדל מחלקת השיקום במוסד מלעסוק במציאת דרכים להקניית הכשרה, לימוד וקידום רכישת מקצוע, כל אותם תנאים אשר נקבעו על-מנת לקדם נכים פונים, ותחל לשמש כלשכה השמה תעסוקתית שיעודה ברור.
|
|
|
|
כל מי שבינה בקדקודו מוזמן לנצל אזהרה חמורה זו ולהימנע מלהיפתות לקריאה, לפחות עד שלא יינתנו בטוחות ראויות ויקבעו כללים חד-משמעיים המציבים באופן ברור את הקווים האדומים. חבל לסכן ובצורה כה ברורה את רשת הביטחון המצומצמת זו שעדיין מאפשרת לנו הנכים הכלליים חיים, אומנם בצורה רעועה, קשה ותחת עוני, אך ולמרות הכול מבטיחה שלא ניזרק לרחוב חסרי כל.
|
|
הכותב הוא יו"ר מטה הפעולה של הנכים בישראל - ארגון הפעולה של הנכים www.nachim.org.il
תפוס כינוי יחודי
דימוי ההולוגרמה בספרה של יהודית אוריה משמש ככלי מרכזי לגישור על המרחק הפיזי בין האוהבים, בכך שהוא מאפשר נוכחות רב-ממדית שאינה תלויה במגע בשר ודם
