הצעת חוק: הלשכה תחויב לסייע משפטית חינם

האם הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון תפקיד הלשכה), התשס"ט – 2009, תסייע במשהו? מדובר ביוזמה משותפת של ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון וח"כ יריב לוין (הליכוד), אשר לדברי הלשכה "תחולל מהפך במערך הסיוע המשפטי הניתן למעוטי יכולת". על-פי הצעת החוק שהוגשה בשבוע שעבר (יום ד', 13.5.09), תוחל על לשכת עורכי הדין חובה להעניק סיוע משפטי ללא תשלום למעוטי יכולת, ובכך להשתתף במאמץ להבטיח ייצוג משפטי הולם גם לחסרי אמצעים. דברי ההסבר של הצעת החוק כמו נלקחו מלקחי ספריו ומחקריו של אלבשן בנושא נגישות האוכלוסיות המוחלשות למשפט:

"זכות הייצוג הינה זכות יסוד העומדת בבסיס מארג זכויות האזרח במדינת ישראל. זאת, משעה שערכן של זכויות המוקנות לאדם תלוי באופן מוחלט ביכולתו לממשן, ולקבל את ההגנה המגיעה לו לצורך כך. אדם שאין ביכולתו להביא את עניינו לפתחו של בית המשפט כדי לממש את זכויותיו, כמוהו כמי שזכויות אלה לא ניתנו לו מלכתחילה.

מערכת המשפט הישראלית אינה נגישה דיה לחלק בלתי מבוטל מהנזקקים לשירותיה, ובפרט לאלה שאמצעיהם הכספיים אינם מאפשרים להם שכירת שירותיו של עורך דין והעמדת המימון הדרוש לשם ניהול ההליכים המשפטיים. אנשים אלה נותרים לא אחת חסרי אונים מול המערכת, ונאלצים להשלים עם אובדן זכויות המוקנות להם בדין".

פנינו אל עו"ד יובל אלבשן, לשאול את דעתו על היוזמה החדשה. לדבריו, "היוזמה עצמה ברוכה, הכיוון שאליו מוביל יורי הוא מבורך. הבעיה היא שהלשכה ביד אחת באמת עוזרת, ובאמת, היוזמה מבורכת, ואני גם מהיכרותי האישית עם עו"ד יורי גיא-רון יודע שאצלו האחריות החברתית הינה חלק מן המקצוענות המשפטית, והוא מנסה להשריש את זה גם בתוך הקהיליה המשפטית. הבעייה היא שלצד זה הלשכה ממשיכה להילחם בכל דבר שיכול באמת להנגיש את המשפט לאלו שזקוקים לו יותר מכל, לדוגמה על-ידי הארכת ההתמחות של המתמחים, והעלאת הרמה של הבחינות. כל הפעילויות האלו מנסות להקשות על האנשים להיכנס למקצוע, מה שאומר שהמחירים של שירותים משפטיים בשביל אוכלוסיות שאנו מתיימרים (במרכזי הזכויות של ידיד, ע.ב.) לצייד, יהיו גבוהים מדי.

"אני לא מקבל את הקשקוש שיש הצפה של המקצוע, ושיש שובע. אני אומר לך את זה מהצד של המשתמשים. המחירים של השירותים לא ירדו, ולא ירדו לרמה כזו שאנשי קריית גת ודימונה יוכלו לרכוש שירותים משפטיים טובים בכסף שיש להם. ההצפה של המקצוע זו קלישאה שמטרתה לעשות דבר אחד, לעזור לגילדה לסגור את השערים, ושהמחירים ימשיכו להיות גבוהים.

"אגב, זה נכון שהמחירים ירדו, בעבר הם היו מטורפים, והם כיום רק סתם בינוניים, וזה עדיין מה שקרה במקומות אחרים ששם המחירים ירדו פלאים.

"כל המלחמה הזו על הצפת המקצוע, היא מתהדרת בהגנה על איכות המקצוע. הטענה היא שכיום הצפה גרמה לכך שאנשים פחות טובים נכנסו, שירותים פחות טובים נכנסו. זהו קשקוש מקושקש שמי שקשקש אותו מונע ממטרות גלדאיות.

"אני רוצה להגיד לך שעורכי הדין, גם הוותיקים בעבר, לא היו סמל למוסר, לא סמל למקצוענות, ולא סמל לידע. כך היה מאז ומתמיד. היו תמיד במקצוע אנשים שלא היו משפטנים אלא טכנאי משפט, שבעבר עשו הרבה מאוד כסף מהאינסטלציה שלהם. אני רוצה לומר לך את זה: כמי שמלמד באוניברסיטה העברית, אני משוכנע שעורכי הדין הוותיקים, הם הגיעו לשוק באותם ימים כשהם יודעים הרבה פחות ממה שהיום יודעים הסטודנטים החדשים, בכל מובן שהוא, בחשיפה למה שמתרחש בעולם המשפט, בידיעת האנגלית, במורכבות של המשפט. פעם הם למדו חוקים. לא תיאוריות, לא חשיבה משפטית. אני בטוח שאם הם היו צריכים היום לעמוד בבחינות של הלשכה ובבחינות האוניברסיטאיות והמכללתיות, אני די בטוח שהם לא היו עומדים בזה בקלות. אז לבוא ולטעון שיש פה ירידה ברמה...?".

"האם הרפורמה של הלשכה לא נועדה להגן על הציבור מפני חוסר מקצועיותם של עורכי דין טריים? האם זה ראוי שאדם שנכלא על לא עוול בכפו יורשע בדין רק משום שעורך דין לא מיומן ייצג אותו", אני שואלת. "ומה היה פעם? ומי מבטיח שאחרי שנתיים בהתמחות הוא יידע יותר? המקצוע בנוי בתפישה השוקית. ומה אם עורך הדין התמחה שנתיים בנזיקין. האם השנה הנוספת הזו היא מה שתסייע לו לשחרר את עצור-השווא? ההארכה הגורפת גורמת לתקופת העבודת להתמשך ומקשה על הכניסה למקצוע, זה גם ירתיע אנשים מלהתמחות, וגם יציף את המקצוע, רק שההצפה תארך זמן רב יותר".

אם הייתי אומרת לי שבתקופת ההתמחות חייבים לעבור שנה פלילי שנה אזרחי, היית אומר יש פה מחשבה. גם עורך דין שעוסק עשרים שנה במקצוע, אם במשך עשרים שנה עסק בתחום הנדל"ן, כשייצג את התיק הראשון בפליליים ללא כל ניסיון בתחום זה, גם הוא יגרום לתוצאה שבה חף מפשע יושב במעצר עקב יצוג לקוי".

"ישנו דבר נוסף. המלחמה בכל הפרליגלים. אנשים שהם מסייעים משפטיים ולא עורכי דין. למשל בתחום ההוצל"פ. אדם אינו חייב להיות עורך דין כדי לסייע לאדם אשר נתבע בהוצאה לפועל. אם לשכת עורכי הדין הייתה מאפשרת את מנגנון הפרליגלים, מחירי השירותים היו יורדים, וזה כמובן היה מגן על הקבוצות המוחלשות בחברה אשר נדרסות על-ידי הליכי ההוצאה לפועל. הלשכה נעמדת על הרגליים האחוריות, כי זה יפגע בהמון עורכי דין אשר עושים שאת הכסף שלהם על גבם של המוחלשים.

"בסופו של דבר, מי באמת עושה את הפעילות במשרד עורכי הדין אשר עוסק בהוצל"פ? הפקידים. איך האנשים האלו מעיזים להלין שלא עורכי הדין עושים את העבודה כשהם חותמים פעם אחת חתימה אלקטרונית והפקידים שלהם עושים את כל העבודה?

"הדבר שהכי מקומם הוא שעורכי הדין באופן מסורתי הם התומכים הכי גדולים של הקפיטליזם בישראל, רואים את זה בסקרים בתוך הקהיליה, הם תומכים בשוק חופשי. כשזה מגיע לשוק שממנו הם מתפרנסים, פתאום כל התובנות של שוק חופשי, כל התובנות האלו עוברות מן העולם. פתאום תהיה גילדה שעומדת בפתח, פתאום תהיה אחריות, אני באופן אישי איננו מאמין בשוק חופשי, אבל אם זה כבר המצב, אז אני רוצה שגם בתחום של השירותים יהיה שוק, אם ישנו עורך דין גרוע, השוק ינפה אותו. זאת התשובה לגבי הארכת ההתמחות, זה הכל קשקוש איך הגבלת הכניסה למקצוע תמנע קבלת סיוע משפטי לחלשים.

"באמת נפלא מבינתי איך אותם אנשים שהם בעד כל השוק החופשי, מעזים להילחם בשוק החופשי רק משום שהם מתפרנסים, והם יכולים לגבות מאות שקלים על כלום".

כיצד הלשכה מקשה כיום על חייבי ההוצאה לפועל?

"כיום יש יוזמה לאפשר לאנשים לגבות כספים בהליך מהיר ללא יצוג. לשכת עורכי הדין מתנגדת לכך. עורך הדין הינו הראשון בתור לגבות את הכספים, שכן הסכום הראשון שנגבה מן החייב הינו שכר הטרחה של עורך הדין הגובה. לעורך הדין יש אינטרס שהחוב יאמיר. לבנק אין אינטרס כזה (בהליכי ביצוע שטר משכנתא). עורכי הדין הם הראשונים שלא מוכנים להתפשר, הם הראשונים שמשתמשים באמצעים דרקוניים. בענייני הוצל"פ, הם הגורם הבעייתי הרבה יותר מאשר הבנקים".

"הייתי רוצה שכל עורכי הדין יהיו מוסריים ולא ינצלו את חוקי ההוצל"פ לרעה, אבל איפה שאני מסתובב מגיעים אלי החוליים (במסגרת עבודתו המשפטית עם קבוצות מוחלשות, ע.ב.), אני נתקל בעורכי הדין הפחות מרשימים, אני לא רוצה להסתמך עליהם, אני רוצה לעזור למוחלשים, מתוך הנחה שמרבית עורכי הדין לא יעמדו בפיתוי כשהם יכולים לנצל את חוקי ההוצל"פ כדי להתעשר, צריך אופי שונה מאוד, ולצערי אין הרבה כאלו.

אגב יש, אני גם מכיר אנשים אחרים. אנו גם עובדים עם עורכי דין אחרים שהם מלאכים, אבל לדאבוני הם לא הרוב".

אתה יכול לספק דוגמאות של התעמרות של עורכי דין העוסקים בגבייה באוכלוסיות מוחלשות?

"אני יכול לתת המון דוגמאות. בעבר, כשלבנקים היו מחלקות משפטיות, היה לנו קל יותר להגיע להסדרים, היינו מסדירים את האינטרס של הבנק, של האדם עצמו, של החברה. כיום, ישנם עורכי דין חיצוניים שאין להם אינטרס להסדרת החוב. הם קודם רוצים לקבל את שכר הטרחה שלהם, ולפעמים זהו מחסום בלתי עביר.

"הגיע אלי מקרה של של זוג שנטל משכנתא, שילם כ-80% ממנה, האדם פוטר, הוא לא עמד בתשלומים, בשלב זה של בלבול, הוא התעלם מכל האזהרות, התיק הוצא מן הבנק, לא חשוב מאיפה, עובר לעורך דין, עורך הדין של הבנק ממהר לעקל לו את הבית.

הוא מגיע אלי, החוב תפח. שכר הטרחה וההצמדות מאמירים. החוב המקורי הוא יחסית לא גבוה, אני מטלפן לנציג של הבנק, והוא אומר לי: 'דבר עם עורך הדין'. אני אומר לעורך הדין: 'אם תמכור את הדירה במחיר נמוך זה לא ישתלם לבנק, זה אדם שמחפש עבודה, ששילם 80% מערך המשכנתה ואת מיטב כספו השקיע בסכום הראשוני, בוא תלך לקראתו". עורך הדין משיב "בשום פנים ואופן לא מעניין אותי כלום, שילך לשוק האפור, שיחזור לגור עם הוריו". אני מסביר לו שהאדם יתמוטט כך, לא יצליח להשתקם כלכלית, הבנק לא יראה את החזר החוב, אבל את עורך הדין לא מעניין כלום.

יש לי דוגמה נוספת, אנו מקבלים דרישות לחובות ממשרדי עורכי דין. הפונה מתקשה להבין על מה החוב, הוא מטלפן למשרד שגובה ממנו, המרכזנית מעבירה לפקידה, את אף אחד לא מעניין כלום, עד שהחייב מבין על מה מדובר, כמה שולם וכמה נשאר, החוב מאמיר, המצב מחמיר.

יש לי דוגמה נוספת, בפינוי בינוי, עורך דין גדול ייצג בעל שטח, וניצל את העובדה שהצד השני לא היה מיוצג, ופעל כאילו לטובת הלקוח שלו בכך שהחתים את הדיירים על חוזים שיקבלו דירות, אך לא הבטיח להם שבמידה והבניה תתעכב, הם יקבלו שכר דירה.

הצד השני לא אמר להם שכדאי שילכו להתייעץ משפטית, ובמידה שאין להם כסף, שילכו ללשכה לסיוע משפטי. הבנייה התעכבה והם נותרו ללא דיור בזמן שפונו. אין להם קורת גג כיום".

אלו כללי אתיקה היית מציעה לחוקק בכדי להגביל את כוחם של עורכי הדין העוסקים בהוצל"פ לדרוס ולרמוס אוכלוסיות מוחלשות?

"ראשית אציין כי אנו בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית מחנכים את הסטודנטים למשפטים לאחריות חברתית, וגם אם הצד השני לא מיוצג ואתה יכול לדפוק אותו ביתר קלות, אני מחנך את הסטודנטים שלי ליידע אותו בכך שהוא יכול לקבל ייצוג בלשכות לסיוע משפטי".

"לגבי כללי אתיקה שהייתי יוזם, הייתי יוזם כלל שקובע שרצונו של עורך הדין בשכר טירחה לא יעכב הסדרים אשר טובים לשני הצדדים, וכן שלא יכול להיות מצב שבו עורך דין עומד אל מול צד שכנגד שאינו מיוצג, ואינו מיידע אותו בזכותו לקבל יעוץ משפטי בלשכות לסיוע משפטי".

האם ניסית לקדם כללי אתיקה אלו בקרב לשכת עורכי הדין?

"בתקופת קודמיו של עו"ד יורי גיא-רון. יש פה לובי לא קטן מן הצד השני. רוב עורכי הדין אינם אנשי עסקים מתל אביב, רובם מתפרנסים מזה (הכוונה מגביית חובות, ע.ב.).

יוזמת לשכת עורכי הדין לחייב את הלשכה לסייע משפטית לחלשים הינה יוזמה מבוכרת, אבל כל עוד היא תעשה בלא טיפול בשאר הנושאים שציינתי לעיל, היא תהווה לעג לרש, תרתי משמע".