התעשתות הפוליטיקה הישראלית

הפוליטיקה הישראלית מתייצבת ומתאזנת במצב בו הליכוד, ביחד עם ישראל ביתנו והעבודה, נתפשים ומתפקדים כמפלגות מרכז, קדימה ממוקמת בצד שמאל, ומיכאל בן-ארי וחבריו לסיעה - הם בימין.

בוועדה למינוי שופטים נבחרו בעת האחרונה נציגים, ובהם - נציג האופוזיציה, והוא - נציג האופוזיציה - אינו משמאל למרכז אלא מימין לו, דבר המשנה את הרוב שהיה לוועדה לבחירת שופטים עד כה - משמאל לימין-מרכז. מדובר בבחירת חבר הכנסת אורי אריאל ממפלגת האיחוד הלאומי, כנציג האופוזיציה בוועדה למינוי שופטים.

האלטרנטיבה שלא יצאה אל הפועל הייתה, כי במקום שייבחר כנציג האופוזיציה חבר כנסת הנמצא מימין לקואליציה - ייבחר מישהו מהשמאל, ועל כך יצא קצפם של רבים.

אין שחר להעדפת נציג שמאלני על פני נציג ימני לתפקיד זה, כפי שהייתה חפצה בכך מפלגת השמאל הכי דומיננטית במדינת ישראל, הלא היא התקשורת הישראלית שלא ראתה בעין יפה את הבחירה, ולא נחה רגע מאז נבחר אורי אריאל לתפקיד.

ביום ג', (9.6.09) התראיין פרופ' אמנון רובינשטיין הנמנה עם השמאל הקיצוני בישראל - ברדיו, וטען כי היה ראוי שייבחר לוועדה למינוי שופטים נציג הרוב מן האופוזיציה, לאמור, נציג מטעם מפלגת קדימה או מרצ - ולא נציג מיעוט באופוזיציה כפי שנבחר, אך...

הוא עצמו כיהן בעבר כחבר בוועדה למינוי שופטים, בדיוק באותו מעמד בו נמצא הנבחר לתפקיד זה כיום, אורי אריאל:
שניהם נציגי מיעוט אופוזיציוני...

אז צריך להתרגל למצב החדש בפוליטיקה הישראלית, מצב שנגרם בהדרגה כתוצאה מההבנה כי התקשורת היא בעצם עוד מפלגת שמאל קיצונית, מצב שנגרם בהדרגה גם מסיבות דמוגראפיות:

בנימין נתניהו במרכז - שכמעט מסכים למסור שטחים ומכל מקום מסכים לדבר על זה, משמאלו ציפורה לבני - אשר רוצה לחלק את המדינה לטובת ייסודה של מדינת טרור לאורכה של מדינת ישראל, ומימינו ד"ר מיכאל בן-ארי - שלא מסכים לרעיון שהעלה חברו, חבר הכנסת אריה אלדד, בדבר התייחסות לירדן כאל המדינה הפלשתינית, מהטעם שלדעתו של בן-ארי - ירדן היא חלק ממדינת ישראל והקמתה מלכתחילה הייתה מלאכותית ומאולצת.

מסתבר שהאיזון האמור מגיע גם להיכל המשפט, שנחשב עד כה כמעוז השמאל, דבר שכצפוי מקומם רבים ומזעזע את אמות הסיפים.

לא מדובר בתופעה מקרית קיצונית חד פעמית, אלא מדובר בתהליך שייתן אותותיו וישפיע על החברה הישראלית בשנים הבאות.

לשם שינוי, נחזה בקרוב בשופטים שאינם נמנים על קיצוני השמאל ואינם ממהרים לתת ידם ליישום חוקי התכנון והבנייה רק בהתיישבות "הבלתי חוקית" שביהודה ובשומרון ורק כאשר מדובר במבנים של מתנחלים יהודים.

לשם שינוי, נוכל לצפות לפסקי דין אובייקטיביים בנושאים כמו: נאמנות לארץ ישראל, נאמנות האזרח למדינה, סיכול פגיעה של ארגונים או פרטיים בביטחונה של מדינת ישראל, ושוויון בפני החוק בין מתנחלים לאחרים.