הבנת דוחות כספיים: מטבע פעילות ומטבע הצגה (ב')

במסגרת סדרת המאמרים שלנו, שמטרתה להאיר תשומת לב לכך שקוראי דוחות כספיים של חברות ציבוריות שאינם בוגרים מצטיינים של החוג לחשבונאות באוניברסיטת אוקספורד מתקשים בהבנתם, הצגנו בפניכם במאמר הקודם את IAS 21 - תקן חשבונאות המנחה את עורכי הדוחות באופן הצגת השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ על הדוחות הכספיים. הבהרנו לכם שבבורסה בת"א קיימות חברות המוגדרות באופן שונה, ולפיכך מציגות את דוחותיהן בצורה שונה, כלהלן: חברות שמטבע הפעילות שלהן הוא ש"ח המציגות דוחות בש"ח; חברות שמטבע הפעילות שלהן הוא מט"ח המציגות דוחות מתורגמים לש"ח; חברות שמטבע הפעילות שלהן הוא מט"ח המציגות דוחות במט"ח, ובנספח אחורי מוסיפות דוחות מתורגמים לש"ח; חברות שמטבע הפעילות שלהן הוא מט"ח המציגות דוחות במט"ח ללא כל הצגה נלווית בש"ח; בעיקר ניסינו להסביר לכם להימנע משתי מלכודות תרגום הכל-כך אופיינית למרבית קוראי הדוחות הכספיים.

מלכודת ראשונה - קורא הדוחות המתורגמים לש"ח, משוכנע שדוחות אלו זהים לדוחות שהיו נערכים בש"ח במידה ומטבע הפעילות של החברה היה נקבע כש"ח ולא מט"ח, על סמך העיקרון שבמידה ואתה מתרגם משפט מעברית לאנגלית ובחזרה, אתה חוזר למשפט המוצא שלך. מלכודת שנייה – קורא הדוחות משוכנע שאם רק יתאמץ קצת, הוא יצליח למצוא את השער המדויק לפיו תורגמו הדוחות ממט"ח ל ש"ח ובכך יבין את ההיגיון מאחורי ההצגה; מאמץ מיותר היות ששער כאמור כלל אינו קיים.

מכיוון שכך, ובכדי לא ליפול למלכודות אלו, ביקשנו את עזרתו של רו"ח אריה טננבאום, מרצה בחוג לחשבונאות באוניברסיטת בן-גוריון, במתן מספר כללי אצבע שיקלו עלינו בנושא. אולם לפני שניתן לרו"ח טננבאום את הבמה, נזכיר לכם שאנו לא נמצאים בשיעור אמצע סמסטר באוניברסיטה, ואין באפשרותנו ללמד אתכם על רגל אחת את כל כללי התרגום הקיימים המפורטים ב IAS 21. מה שיש ביכולתנו הוא לתת לכם מספר עקרונות בסיסים שמשקיעים רבים, ובעיקר אלו האחראים להשקיע את כספינו לא תמיד ערים להם. אז קדימה לעבודה:

ראשית שימו לב למשפט המפתח הבא ותשננו אותו עד שייטבע בכם: ההון העצמי של שתי חברות שפעילותן זהה, אולם אחת מציגה דוחות ב-ש"ח ואילו האחרת דוחות מתורגמים לש"ח - הוא זהה; אולם גובה הרווח ואופן הצגת הנכסים וההתחייבות הם שונים.

לצורך הדוגמה ניקח את חברה ביתא - חברה ישראלית שהנהלתה החליטה לקבוע את הדולר כמטבע פעילותה, ואנו בשנה בה שערי המטבע היו כלהלן: תחילת שנה - 1$=2 ש"ח, ממוצע/מחצית שנה - 1$=3 ש"ח. סוף שנה - 1$=4 ש"ח. ראשית נעיין בביאור הראשון לדוחות הכספיים ונאמת בכלל כי אכן מטבע הפעילות שלה הוא $ ומטבע ההצגה ש"ח. משם נמשיך להמשך הביאור בדוחותיה הכספיים של ביתא, שיכלול את העיקרים הבאים: נכסים והתחייבויות בכל תאריך מאזן תורגמו לפי שער סגירה בתאריך המאזן; הכנסות והוצאות תורגמו לפי שער חליפין ממוצע לתקופה, אלא במקרה בו חלו תנודות משמעותיות בשערי החליפין, ואז התרגום לפי שערי החליפין כפי שהיו במועד העסקות עצמן; הון מניות, קרנות הון ועסקות הוניות אחרות תורגמו לפי שער החליפין במועד התהוותן; יתרת הרווח תורגמה בהתבסס על יתרת הפתיחה מתורגמת לפי שער החליפין לאותו מועד. כל הפרשי התרגום שנוצרו נזקפו לסעיף נפרד בהון העצמי - קרן הון התאמות הנובעות מתרגום דוחות כספיים.

עכשיו ננסה להסביר:

• קרן הון מהפרשי תרגום, כשמה כן היא – קרן הנמצאת בהון העצמי ואליה מתנקזים כל ההפרשים בין סך ההצגה של סעיפים מאזניים ותוצאתיים כשהם מתורגמים לש"ח לבין סך ההצגה של אותם סעיפים אם מלכתחילה הם היו מוצגים בש"ח.

• נכסים והתחייבויות יתורגמו לפי שער מועד הצגת הדוחות הכספיים, אולם בעוד בכל מה שקשור לנכסים והתחייבויות פיננסיות הדבר מובן. כי הרי 30,000 $ בחשבון הבנק בסוף השנה שקולים ל-120,000 ש"ח, לא משנה מהו מטבע הפעילות של החברה. בכל הקשור לנכסים והתחייבויות לא פיננסיות, המצב מורכב יותר. רכוש קבוע שנרכש על-ידי החברה תמורת 20,000 $ במחצית השנה בו מועד שער החליפין עמד כאמור על 3 ש"ח, יוצג בסוף השנה באותו ערך דולרי בהתבסס על עקרון עלות או שווי בר השבה. הרכוש עצמו יתורגם לדוחות השקליים לפי שער סוף שנה ויוצג בהם ב-80,000 ש"ח. כאן יש לשים לב כי במידה והחברה הייתה חברה שבה ש"ח הוא מטבע הפעילות שלה, הרכוש היה מוצג לפי עקרון עלות או שווי בר השבה בערך של 60,000 ש"ח בלבד. ההפרש בין שתי ההצגות בסך 20,000 ש"ח שמצביע על גידול בשווי הנכס, יוצג במאזנה של חברת ביתא בקרן הון מהפרשי תרגום כי הגידול אינו מייצג רווח אמיתי. לחלופין נניח שכנגד הרכוש עומדת בחברה ביתא התחייבות פיננסית בשווי מתורגם של 60,000 ש"ח, המייצגת את החוב השקלי שטרם שולם. אין לנו כאן כאמור רווח אמיתי, ובכדי לאזן את המאזן נצטרך לרשום קרן הון של 20,000 ש"ח, רישום שכמובן לא היה קיים אם ההתחייבות הייתה במט"ח.

• מחזור המכירות של החברה במהלך השנה היה בסך 100,000 $. העסקות עצמן נעשו לאורך כל השנה, כך ששער ממוצע ישקף נאמנה את תרגום מחזור המכירות ל ש"ח. מחזור המכירות המתורגם יעמוד על 300,000 ש"ח, סכום שהוא זהה לסכום שהייתה רושמת החברה בדוחותיה במידה ומטבע הפעילות שלה היה מוגדר כ ש"ח. עכשיו נניח שהכסף הועבר לחשבון בנק. בסוף השנה תציג החברה במאזנה הדולרי יתרת מזומנים בסך 100,000 $ כנגד יתרת רווח בסך 100,000 $. אולם במאזן המתורגם תוצג יתרת מזומנים בסך 400,000 ש"ח כנגד רווח בסך 300,000 ש"ח. ההפרש בסך 100,000 ש"ח שיאפשר לאזן את המאזן וכאמור אינו מייצג עבורה רווח אמיתי, יירשם לקרן הון. במידה ומטבע הפעילות היה ש"ח, היינו כמובן רושמים רווח מהפרשי שער בסכום זה.

• אנלוגיות זהה נגזור ליתר סעיפי הרווח והפסד ובכלל זה קניות, הוצאות הנהלה וכלליות, הוצאות תפעול. הסעיפים היחידים שאינם נגזרים לפי אנלוגיה זו הינו הפרשי שער הנובעים משערוך יתרות צמודות לש"ח. הפרשי שער אלו לא יקבלו ביטוי בדוח המתורגם. שימו לב לסעיפי רווח והפסד הנגזרים מסעיפי מאזן כגון: הוצאות פחת, שינויים במלאי, רווח/הפסד משערוך נדל"ן להשקעה. אלו יתורגמו לפי השער לפיו תורגם הסעיף המאזני ממנו נגזרו שהינו שער יום המאזן.

• שימו לב אבל מה קורה לאגרות חוב. החברה הנפיקה אגרות חוב לציבור בתחילת השנה בערך של 60,000 ש"ח שהיו שקולים ל-30,000 $. נניח שאמנם האיגרת צמודה למדד, אולם המדד במהלך השנה היה אפס. במקרה זה אנו מצפים לראות בדוח הדולרי את האגרות מוצגות ב 30,000 $ ובתרגום לש"ח מוצגות ב-120,000 ש"ח, כי הרי אמרנו שכל סעיפי המאזן מתורגמים לפי שער יום המאזן, אולם לא כך; היות והאגרות הינן שקליות, תידרש החברה לשערך בדוח הדולרי את האגרות לפי השינוי בשער החליפין. כתוצאה מכך שווי האגרות הדולרי יפחת מ-30,000 $ ל-15,000 $. הירידה תירשם כהפרשי שער בדוחות המט"ח ותגדיל את רווח החברה אולם לא תבוא לידי ביטוי בדוחות המתורגמים, כי הרי השווי השקלי כלל לא השתנה.

• אפשרות נוספת להבנת הדוחות היא כמובן לבדוק תחילה מהי יתרת קרן ההון מהפרשי תרגום בדוח המתורגם. במידה ונרשם בה שינוי חיובי במהלך השנה, אפשר להסיק שנכסי החברה בניכוי ההתחייבויות המתורגמים ל ש"ח גבוהים מערכם, במידה והיו מוצגים כשמטבע הפעילות של החברה היה נקבע כש"ח. במידה ונרשם שינוי שלילי הרי המסקנה ההפוכה (כמובן שאנחנו במקרה בו שע"ח עלה לאורך כל השנה, כי במקרה ששע"ח ירד לאורך כל השנה אז הכול מתהפך). אבל גם אבחנה זו מטעה, כי בפועל קרן הון יכולה לייצג השפעת שינוי על סעיף מאזני אחד או השפעה בנטו המקזזת השפעות נגדיות מהותיות של מספר סעיפים.

בשלב זה, נודה לרו"ח טננבאום, נפנה מי מכם שמעוניין בהסבר רחב יותר למייל האישי שלו aryet@bezeqint.net ונספר את האנקדוטה הבאה: לפני פרסום המאמר הוא הועבר לשני מקומות שונים. הראשון הוא היצרן – רואה חשבון של חברה ציבורית שגיחך והודיע כי לטעמו המאמר חלקי לגמרי, היות והוא נוגע רק בקצה הדברים. השני הוא הצרכן - משקיע המנווט החלטות של מאות מיליוני ש"ח על סמך דוחות חברות אלו. תגובתו הייתה: מצטער, אבל באמצע המאמר התפוצץ לי המוח. ואולי השוני בין התגובות מבהיר לנו את הבעיה במלוא עוצמתה.