אחת המשימות החשובות עליהם מופקדת כל ממשלה היא לדאוג לרווחת תושביה, המזון המהווה כ-17% מסל הצריכה הממוצע לאזרח במדינת ישראל הוא הרגיש שבין מרכיבי הסל. מחירו, איכותו וזמינותו של המזון הם המבחנים, בעזרתם יקבע כל אזרח את יחסו לתתי הענפים בסל המזון הכולל.
בעבר הרחוק עם קום המדינה, ידענו תקופות של חוסר במזון עד כדי חלוקתו במשורה בעזרת תלושים. מאז עבר ענף זה התפתחות אדירה. מוצרים שהיו עונתיים הפכו למוצרים הנמכרים כל השנה ומחיריהם ואיכותם, הפכו לאטרקטיביים גם בתקופות שבעבר היו תקופות מחסור עם מחירים גבוהים.
חקלאי ישראל, יצרני המזון הטרי והמעובד תרמו ביכולתם המקצועית תרומה מכרעת לתהליך זה.
העגבניה, לדוגמה נראתה בעבר בשוק, בשלהי האביב, בקיץ ובתחילת הסתיו והיום, בכל עונות השנה, באיכות גבוהה, בשפע ובמחיר שווה לכל נפש. זו דוגמה המעידה על כלל השוק החקלאי. לא בכל מדינות העולם קיימת מציאות זו. אנו מכירים למשל את השוק של האיחוד האירופי מהיותנו יצואנים אליו. אנו מכירים את תנודתיות האספקה והמחירים באותם שווקים, אנו מתאימים את האספקה שלנו לשוק זה לתקופות בהם המחירים גבוהים.
הייצור והשיווק של מוצרים טריים מותנה ביכולת המקצועית ובחסדי שמיים. בהיות יצור זה מותנה בתנאי אקלים (טמפרטורות, אורך יום וכד') המשפיעים על תהליכים ביולוגיים מורכבים בחיי הצומח והחי, אין הוא יכול להבטיח אספקה סדירה בכל תנאי. על מנת להסדיר את האספקה יש צורך להתגבר על קשיים לא מעטים וגם אז לא תמיד ההצלחה מונחת בכיסו של העמל להשגתה.
בשנים האחרונות ידע משק החלב של ישראל שינויים מרחיקי לכת בשיפור יצור החלב ואיכותו ברפתות. הרבה מחשבה ומאמץ הושקעו בייצור יותר חלב בקיץ, בהעלאת אחוז רכיבי החלב - חלבון ושומן - בכל ליטר מיוצר ובשיפור האיכות הכוללת על-ידי הורדה משמעותית של רמת התאים הסומטיים בכל ליטר מיוצר. מאמץ זה נעשה במדינת ישראל, ארץ חצי מדברית בעלת אקלים לא נוח לגידול פרות לחלב.
בישראל טיפחו את פרת החלב המניבה ביותר בעולם - 10,500 ליטר לשנה. רפת החלב של ישראל הפכה לאבן שואבת לפיתוח ולטיפוח משקי חלב בכל העולם. בסין, המדינה הגדולה בעולם, יושב היום ליאור ירון, מדריך רפת משלנו ומנווט בעזרת רפת ההדגמה הישראלית, את הפיתוח המקצועי המואץ שענף זה עובר, גידול של 20% בשנה.
הפכנו למעצמה מקצועית מובילה, בתחום הרפתנות. גם החדשנות התעשייתית והשיווקית של מוצרי החלב, מתקדמת ביותר. הישגיה בפיתוח מוצרים ובהעשרת מדפי המרכולים במאות מותגים, המתחדשים עתים לבקרים, תרגמו נכון את הישגי הענף המקצועיים לכלל ביקוש גובר והתעניינות במוצרי החלב של ישראל.
ואז... כמו מטה של קסם יצאה הבשורה לעם ישראל: "מוצרי החלב של ישראל יקרים מדי. יש לשנות את מבנה ענף החלב לרסק את המונופול, אז...מחיר החלב לצרכן ירד".
בימים אלה הגיע אלינו הדוח השנתי ל-2003 של מכון המחקר היוקרתי - IFCN היושב בבראונשויג שבגרמניה ומהווה חלק מהמרכז הממשלתי הגרמני למחקר חקלאי. דר' המה ממכון המחקר הנ"ל, פיתח שיטה למחקר כלכלי השוואתי בין מדינות, המאפשר לו להשוות את משקי החלב בעולם על בסיס מדדים קבועים ולאורך שנים. במחקריו הוא מנתח את המגמות הכלכליות ברפת החלב של 27 מדינות וזאת על בסיס משקים נבחרים המייצגים את המדינות באפיון המיוחד לכל מדינה ומדינה.
בדוח האחרון הגיש המכון גם ניתוח השוואתי של מחירים לצרכן של המוצר המוביל בשוקי המדינות החברות במכון. מדובר על חלב שתיה באריזה של 1 ליטר בקרטון. ההשוואה נעשתה תוך נירמול ערך השומן בחלב ל-4% והפרדה בין המחיר לבין המע"מ שהוא כידוע, פועל יוצא של החלטת כל מדינה ומדינה ואינו מותנה בעלות יצור החלב. ישראל בין מדינות העולם המודרני נמצאת במקום טוב באמצע.
המחיר בישראל הוא 78 סנט אמריקאי לליטר.
זולים מישראל: ארה"ב - 75.5 סנט/ל', ניו זילנד - 72.2 סנט/ל', הולנד - 59.7 סנט/ל'.
יקרים מישראל: קנדה - 78.8 סנט/ל', שוויץ - 97.8 סנט/ל', נורבגיה - 1.07 דולר/ל'.
בייצור החלב ברפתות אנו תופסים עמדה במרכז במת ההשוואות. בישראל, המחיר לחלב גולמי בשער הרפת הוא 29 סנט אמריקני לליטר חלב.
זולים מישראל: דנמרק - 26.6 סנט/ל', הולנד - 24.3 סנט/ל', ארה"ב - 22.8 סנט/ל', וניו-זילנד עם 20.6 סנט/ל'.
יקרים מישראל: ספרד - 30.9 סנט/ל', גרמניה - 31.7 סנט/ל', נורבגיה 34.2 סנט/ל' ושוויץ 56.5 סנט/ל'.
במרווחי העיבוד והשיווק של החלב אנו ממוקמים במקום טוב באמצע. בישראל עלות זו עומדת על 49 סנט אמריקני לליטר חלב.
זולים מישראל: קנדה - 44.7 סנט/ל', שוויץ - 41.3 סנט/ל', וגרמניה - 26.8 סנט/ל'.
יקרים מישראל: ארה"ב - 52.8 סנט/ל', אירלנד - 64.2 סנט/ל', ונורבגיה - 73.1 סנט/ל'.
התמונה המצטיירת היא, שמחיר חלב השתיה בישראל שהוא המוצר המוביל, נמצא בטווח מחירים המקובל בין מדינות העולם המערבי. מחיר זה בודאי שאינו מצריך פעולות מרחיקות לכת כפי שניתן להם ביטוי בציבוריות הישראלית. משק החלב של ישראל ימשיך ויתייעל כבעבר. היצרנים ברפתות לא שוקטים על השמרים ומחדשים בקצב מואץ את תשתיות היצור. המחלבות אף הן תורמות תרומה אדירה לשדרוג היצור ובעתיד להוזלתו. בשנתיים האחרונות הופעלו שתי מחלבות מודרניות בשטראוס ובתנובה ונבנו עשרות קווי יצור חדשים ומודרנים בכל המחלבות האחרות.
האם למשק חלב מפואר כשלנו מגיע קמפיין שלילי?
ישפוט הציבור ויאמר את דברו.
_____________________
כותב המאמר משמש בתפקיד מנכ"ל מועצת החלב.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
