|
למה לא לשאוף ל"טופ"? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
יש הסבורים שמקומה של הידיעה שמטרתו רחוקת הטווח של דרעי היא להיות ראש ממשלה היא בעמודי הסאטירה. בכל מקרה, הם פוטרים אותה כלא רצינית. הם כנראה לא שמעו על המונח "מיתוג". למה לא להניח שלפני כניסתו האפשרית לפוליטיקה החליט דרעי, כרעיון שלו, או בעצת מקורב או חבר, "למתג" את עצמו גבוה בסולם. למה להיות "ראש לשועלים" או "זנב לאריות" אם אפשר, באותו מחיר, להתמתג ל"אריה", למלך בכבודו ובעצמו. להראות שהשם מחייב. שההילה מוצדקת. שהיה כדאי לחכות. לסבול.
גם אם תתארך תקופת הקלון ותהיה המסגרת שאליה יצטרף ואותה יקים אשר תהיה, חשוב שיהיה ברור לכל, כבר עתה, שאין הקומץ משביע את הארי. וגם אם המטרה לא תושג במלואה, גם בהמשך, משנה או סגן זה גם כן בסדר. אך כשמתמתגים מלכתחילה כסגן – עלולים להשיג הרבה פחות.
האם, לעצם העניין, ניתן לשלול תחזית זאת ולהגדירה כבלתי אפשרית וכהזויה? גם התחזית של ראש עיר חרדי בירושלים נחשבה פעם ככזאת. נקל לשער מצב שבו ההתלבטות הריאלית של המצביעים מהמרכז ימינה, באחת ממערכות הבחירות הבאות, תהיה לפי הסקרים המוקדמים בין האישים הבאים (כולם או חלקם): ליברמן, דרעי, נתניהו. במצב זה, בעיקר כשלא ידוע מה יעולל נתניהו עד אז (לטוב או לרע, לימין או לשמאל) - אין לשלול מראש את בחירתו של דרעי. אחרי שאנשי שמאל מובהקים הצביעו לבני כדי לחסום את נתניהו – הכל צפוי.
אך ה"תיוג" לא מסתיים בדרעי. ספרו האחרון של אמנון דנקנר (אגב, בעל קשרים מיוחדים עם דרעי) "מוּתג" מראש, עוד לפני פרסומו, הכי גבוה בסולם. היה ברור שאחרי "מיתוג" כזה הויכוח יסוב על כך האם הספר, שהיה בהחלט לא רע, אכן ראוי למקום כה גבוה או שמא מקומו אכן גבוה אך לא בפסגה ממש. רעיון שיווקי לא רע.
לא רק אנשים ויצירות ספרותיות ממתגים אלא גם ישויות. בלשכת ראש הממשלה מונתה עובדת ל"מיתוג" המדינה. לא פחות. כל אלה שהרימו גבה יכולים להורידה, כי במחשבה מעמיקה זה מינוי שהולם את ביבי, איש שיווק ופרסום, ככפפה ליד. בחינת מעשיו, וחשוב יותר, התבטאויותיו של ביבי, דרך פריזמת השיווק הייתה יכולה להסביר את התנהגותו התמוהה כביכול והלא מובנת של ביבי בנושאים רבים. ביבי, כאיש פרסום ושיווק בהוויתו העמוקה ביותר, באמת מאמין שהמעשים לא חשובים. חשוב איך מציגים או "ממתגים" אותם. כשאתה שר ההסברה או התעמולה זה בסדר, אך כשאתה בתפקיד ביצועי זה אסון. כי אתה מקל ראש בעשייה ומאמין שבמילים, במצג, במיתוג נכון, ניתן לפתור את כל הבעיות. אתה שוכח שהמעשים הם שקובעים בסופו של דבר את המציאות האמיתית. בנושא אחד זה יכול להיות נסבל. כמדיניות לטווח ארוך זו בכיה לדורות.
וכי מה ביקש ליברמן להשיג במינויו לשר חוץ, אם לא "למתג" את עצמו לראש ממשלה פוטנציאלי בבחירות הבאות.
אם התחלנו בדרעי, נסיים בו. הוא לא ראה מספיק למרחוק. הוא לא צפה שאחרי שיגיע לראשות הממשלה ויכהן במשרה שתיים-שלוש קדנציות, הוא יחליף את פרס כנשיא המדינה. ש"ס דווקא תתמוך בפרס - אך הפעם זה לא יעזור.