טלנובל

אינני מתכוון לפרופסורית בכימיה, אשר כולנו מברכים אותה, ומהמעט שאנו זוכרים מלימודי הכימיה והביולוגיה, תרומתה למדע ולרפואה היא יקרה מפז.

אני מתכוון לחדשה המרעישה, פרס נובל לשלום לנשיא ארה"ב, ברק אובמה.

והרי הוא בקושי השלים בין בנותיו ובין חברותיהן לגן – וכבר הוא זכאי לנובל?? זה נובל זה?, זה אפילו לא נובלה!!

צוואתו של אפרד נובל, ממציא הדינמיט, אמרה בין השאר (לקוח מויקיפדיה)

"... הריבית על קרן זו תחולק מדי שנה כפרסים לאלה, אשר בשנה שקדמה לקבלת הפרס, הנחילו את התועלת הרבה ביותר לבני האדם... וחלק אחד לאדם אשר עשה את המירב או את העבודה הטובה ביותר לאחווה בין האומות, לביעור או הפחתת הכוח החמוש וכן לקיום וקידום כינוסי שלום..."

אז אובמה דיבר הרבה מאד על שלום, הוא גם דיבר על אחווה, והוא גם עשה איזה כינוסונצ'יק לשלום (אולי בגלל הפרס התעקשו האמריקנים כל-כך על המפגש עם בנימין נתניהו ואבו מאזן?).

אבל הוא עשה מעט מאד, הוא כמעט לא עשה כלום. ולצערי, האמירות שלו, ומדיניות שלו, משדרות חולשה, ולטעמי לא רק שאינו מקרב את השלום אלא מרחיקו מאתנו בצעדי ענק.

הייתה לנו כבר פדיחה בנובל לשלום, עם יצחק רבין ז"ל, עם שמעון פרס יבדל"א, ועם אבו אל עמאר, הארכי מחבל יאסר עראפת נשמתו עדן, בגיהנום.

אחרי שהם קיבלו את פרס נובל לשלום, קיבלנו את האם-אממא של המלחמות, האם-אממא של המרד שהונהג בידי חתן פרס נובל רועד השפתיים המנוח, תוך שהוא משתמש בנשק שקיבל מאתנו.

אז הייתה לנו חזרה גנראלית. ראינו, ראינו שפוליטיקה זה חיי אדם ולא רק ספינים ויחצנו"ת. ראינו שפוליטיקה המתבססת על תקוות הלב ואמירות כנף, היא לא רק שלילית אלא מאד-מאד מסוכנת, ראינו שבזבזנו כבר פעם אחת פרס נובל לשלום על מלחמה. אז אול היה כדאי היום לחשוב פעמיים?

אולי נשקול למי לתת את הפרס, אחרי מלחמת העולם השלישית, אשר מביאים עלינו השמאל האירופאי, והשלטון המאד מאד חלש של אמריקה?