אירן והעופרת היצוקה בדוח גולדסטון

בשעה שעיני העולם אמורות להיות מופנות רק אל אירן המתחמשת בנשק גרעיני – מופנות עיניו דווקא אל מדינת ישראל בהקשר לדוח גולדסטון. האבסורד הולך ומתעצם, ולא נותר לנו אלא לעשות בדק בית יסודי בהקשר לגישתנו אל העולם בכלל ואל הסכסוך עם העולם הערבי בפרט.

התפיסה הרווחת בעולם לגבי הסכסוך במזרח התיכון הינה כי מדינת ישראל הינה הכוח החזק והפלשתינים הינם העם המדוכא והחלש. למרבה הצער והאבסורד, תפיסה זו הינה במידה רבה נכונה, וזאת למרות שאזרחי מדינת ישראל היו במרוצת עשרים השנים האחרונות קורבנות חסרי ישע לטרור אכזר נטול עכבות מצידם של ארגוני הטרור הפלשתינים. ההבנה כי הפלשתינים הם החלשים, היא הסיבה בגינה התקבלו מסקנות ועדת גולדסטון. דוח זה לא מוצדק ככל שיהא ממחיש בבחינת דבר במדבר בעד עצמו כי טעינו בגישתנו אף שהייתה מוצדקת ועלינו לשנותה.

על בסיסה של אותה תפיסה עולמית לפיה - הפלשתינים הם החלשים ומדינת ישראל היא החזקה - אין זה פלא כי דוח גולדסטון קבע כי התבצעו פשעי מלחמה במבצע "עופרת יצוקה". אין זה פלא כי דוח זה מקבל כיום גם לגיטימציה והכרה בינלאומית. כל זאת אף שילדי שדרות היו קורבנות חסרי ישע במשך תקופה ארוכה ביותר בה נהגה ממשלת ישראל במדיניות של איפוק כלפי החמאס, ואף שהתבצע על בסיס יומי ירי בלתי פוסק של טילי החמאס לשטחה הריבוני של מדינת ישראל.

עם פתיחת מבצע עופרת יצוקה, כתבתי מספר מאמרים ובהם הבעתי את דאגתי. כתבתי כי אני סבור שהמבצע מוצדק אולם עדיין מיותר. סברתי כי מבצע זה ישיג לטווח הארוך תוצאות שליליות בהן הנזק יהא רב על התועלת. אנו עדים לכך היום. מבצע עופרת יצוקה ודוח גולדסטון יצור תקדים בו יואשמו מנהיגי מדינת ישראל בפשעי מלחמה. אין לדבר על הנזק הרב של מתן לגיטימציה בינלאומית לפעולות הטרור האכזריות ולארגון החמאס.

ככל שצדקנו בגישתנו בעבר, הנני סבור כי הגיעה השעה לשנות את הגישה הנוהגת כיום על-ידי מעצבי מדיניות החוץ והביטחון בירושלים. הגיעה השעה להביט אל העולם דווקא דרך משקפיו שלו. דומה כי, דווקא לאור התעלמותנו לאורך השנים מההבנה כי הפלשתינים תמיד ייראו חלשים ביחס אלינו, הרי שכיום העם הפלשתיני הינם עם ומדינתו אינה אלא שאלה של זמן.

אנו נוכחים לראות בעינינו את תוצאותיו העגומות של מבצע עופרת יצוקה על-ידי דוח גולדסטון, ועדיין חרף זאת נעלמת מעינינו תובנה חשובה זו. טוב יהא אם לפחות היום, אף אם מאוחר קמעה, נתחיל להביט אל העולם ואל הפלשתינים דווקא מנקודת מבטם שלהם ולא מנקודת מבטנו – חרף זאת שנקודת מבטנו כיום הינה מוצדקת ככל שתהא.

אף אחד לא יבין ולא ירצה להבין את הטענות המוצדקות של מדינת ישראל לפיהן הפלשתינים אינם רוצים במאומה מלבד בהשמדתה של מדינת ישראל. הפלשתינים יצטיירו תמיד כחלשים. עלינו לאמץ רגישות לאפקט זה, ובהתאם לכך עלינו להבין כי קידומו של הסדר כזה או אחר בחסות עולמית - דווקא עם החמאס - הוא אינטרס עליון שלנו ולא של העם הפלשתיני.

עלינו להבין כי החמאס הוא יצירה שלנו, וכי הוא איננו יותר ארגון טרור למרות שמעשיו הינם אכזריים ככל שיהיו ולמרות רצונו להשמיד את מדינת ישראל. עלינו להבין כי בסופו של דבר החמאס יקח על עצמו את הקרדיט להקמתה של מדינת פלשתין וכי תנועת הפתח תיעלם. עלינו להבין כי דווקא עם החמאס ניאלץ לדבר בסופו של דבר - אם נרצה או לא. רק אם נבין זאת ונפעל בהתאם לכך - נצליח להשיג בצורה טובה יותר את מטרותינו לשלום וביטחון.

התעלמות מהחמאס וניהול מו"מ מיותר עם מנהיגי הפתח - תביא שוב לכישלון, ממש כשם שנכשלו הסכמי אוסלו. עלינו להתעלם מתנועת הפתח ולבקש הקמת משטר פלשתיני אחד בראשות החמאס. היום יותר מתמיד, אף אם במאוחר, עלינו להודות כי טעינו בגישתנו, מוצדקת ככל שתהיה, ולהבין כי אין לנו ברירה אחרת. יהא זה זה נכון לנהוג, ויפה שעה אחת קודם, אם נתעלם מאבו מאזן, נדאג להפילו ונכיר בחמאס כמייצגו הבלעדי של העם הפלשתיני. אז אולי העולם יתחיל לטפל בבעיה האמיתית והיא - מירוץ החימוש הגרעיני של אירן.