לסבתא הינתקות יש נכד נוסף

המלחמות המודרניות מתנהלות בשתי זירות: צבאית, והסברתית. בראשונה רועמים התותחים, ובשנייה מתקתקות המצלמות. עם הישמע הירייה הראשונה, הקלישאה הידועה "תמונה אחת שווה אלף מילים", עושה הסבה והופכת ל-"תמונה אחת שווה אלף כדורים". מי שלא מבין את זה, לא יודע איפה הוא חי.

הטרוריסטים הפלשתינים יודעים את זה, ומהסיבה הזאת הם ערבבו את עצמם בתוך אוכלוסיה אזרחית. הערבוב הזה הקשה מאוד על חיילי צה"ל במבצע "עופרת-יצוקה". בפרפראזה לאמירתו של שמעון פרס על "קורבנות השלום" של אוסלו, הפלשתינים יכנו את מתיהם האזרחיים: "קורבנות הנידוי". כל תמונה של ילד עזתי הרוג, עוזרת בהפצת שנאה ונידוי ישראל.

לסבתא הינתקות נולד השבוע במזל רע נכד נוסף: משבר עם טורקיה - בן מכוער לאמא "עופרת-יצוקה", אח לדוח גולדסטון. יום לאחר שנתבשרנו על ביטול התרגיל הצבאי המשותף, התראיין ראש ממשלת טורקיה ארדואן לעיתון "סבאח" שבו הסביר: "ישראל ביצעה פשעי מלחמה בעזה... בעופרת-יצוקה נפלו פצצות זרחן על ילדים חפים מפשע" (Ynet / 13.10.09).

ולאלה שלא הפנימו, הטלוויזיה הטורקית משדרת בימים אלה ממש סדרת טלוויזיה שבה חיילי צה"ל רוצחים ילדים בכוונת מכוון. לא צריך להיות נרקומן אקטואליה כדי להבין את מקור ההשראה. רואה השחורות מנבאים שהמשבר עם טורקיה - בלחץ הרחוב - יחריף, ועלול לגרום לביטול עסקות עם התעשיה הישראלית.

ככל שנוקף הזמן, מתברר שאמא "עופרת-יצוקה" מביאה לסבתא הינתקות, נכדים חדשים. עוינים. אלמלא שווקה על-ידי התקשורת, היינו שומעים פרשנים אומרים את כל האמת על סבתא הינתקות. זה לא מספיק לכתוב שהיא "כישלון מפואר" (בן כספית / 18.9.09). צריך בשם האמת, להצביע ולהוקיע את הורי הכישלון. הם כאן איתנו, ויש להם החוצפה להעמיד את תבונתם המפוקפקת לרשותנו.

נכון, אלוהים סילק את מנהיג ההינתקות, ומזוז סילק את ממלא מקומו, אבל מספר שלוש נמצאת כאן, והיא זוכה לאהדת התקשורת. החלק המרכזי שלה בעקירה, גאוותה האווילית על חלקה בהחלטת האו"ם 1701, והערכתה לפיה "ההינתקות הייתה מעשה היסטורי נכון", לא משכנעים את אלה המופקדים על שלומנו שאין לה את זה. במקום להזהיר מפניה, הם מיחצנים אותה.

שורות אלה עניינן מחאה חריפה כנגד מנהיגי העדר שלא מדביקים במצחם של מבצעי ההינתקות, רובם בקדימה - את הקלון המגיע להם. מדובר בתרבות תקשורתית לקויה ומסוכנת.

היום ברור שסבתא הינתקות הכניסה אותנו לצרות: היא חיזקה את הקיצוניים הפלשתינים, הרחיקה את הסיכוי לשלום וסיבכה אותנו מדינית וצבאית. בקיצור, מנקודת מבטם של נסראללה, כאלד משעל ואחמדינג'אד, מדובר בהצלחה גדולה.

למרות התוצאות העגומות של הגירוש, יו"ר האופוזיציה לא מתביישת. המרכיב הראשי בהופעותיה הוא חוצפה. אם מחברים את הכישלון לחוצפה מקבלים תוצאה מבישה.

ציפורה לבני הניחי לנו. מחוץ לפוליטיקה יהיה לך יותר זמן לעודד את רוחו של חברך לממשלה אברהם הירשזון. לכי הביתה.