לבני - מוועידת הנשיא היישר להנהגת מרצ

כן, זה אופיים של אנשים הפוסחים על כל הסעיפים, הממנים כשר הביטחון אדם שאפילו ביטחון כלכלי לא הביא לנו, לראשות ממשלה, אדם שהפך תוך זמן קצר מאוד לראש מכשלה. וציפי לבני, משתי גדות לירדן הופכת לנו פתאום לנושאת דברו של השמאל, נושאת דברה של מפלגת מרצ.

אין לי ספק שהסכסוך בינינו לבין הערבים יסתיים בפשרה. שנה, שנתיים, עשר שנים, חמישים שנה, אבל יסתיים בפשרה. והסיבה היא פשוטה - לא נראה שצד אחד יוותר למשנהו, ולא נראה גם שצד אחד יכניע או יכריע את משנהו. יהיו מלחמות בדרך, יהיו עליות ומורדות, אבל בסוף תהיה פשרה. כי סכסוכים, כידוע, מסתיימים באחת משלוש חלופות - ויתור, כניעה או פשרה.

ומאחר שאנו מסכימים, לפחות בסבירות גבוהה מאוד, שהעסק לא יסתיים בוויתור או בכניעה של מי מהצדדים, קרוב לוודאי שיסתיים בפשרה. וכאשר נמצאים בדרך לפשרה, לא חשוב מה אורכה, כל רגע ורגע הוא שלב במשא-ומתן, כל אמירה חיובית, כל אמירה שלילית, ואפילו סתמית של מי ממנהיגינו (ומנהיגת האופוזיציה היא ודאי בפוזיציית הנהגה) תורמת לאותו מו"מ, אדישה למו"מ או לחילופין מחבלת בו. ולצערי, להבנתי, דבריה של לבני הם בקטגוריה השלישית, קטגוריית החבלה.

ולא משום שהיא טוענת שתהיה פשרה, ושהפשרה תהיה גם טריטוריאלית, והפשרה הטריטוריאלית תוכוון גם על-פי עקרונות דמוגרפיים - זאת כל אחד מבין וודאי שצמרת קדימה יכולה גם להבין זאת - אלא בגלל נימת הדברים, בשל הלחץ שהיא מקרינה, בשל המעמד שבו נאמרים הדברים.

ציפי לבני שמה לנו אקדח לרקה, ותוך "ניסיון שלא להפחיד אף אחד" היא אומרת: "המצב השני, ואני לא אומרת את זה כדי להפחיד, אלא כדי שמקבלי ההחלטות יקחו בחשבון את ההשלכות - [שישראל תהיה, א.ה.] מדינה אחת, בין הים לירדן, שלא יודעת איך תיקרא. היא לא תהיה מדינה יהודית, לא יהיו בה מאפיינים לאומיים. אני מניחה שדגלה והמנונה ישתנו, אולי לא יגורו בה יהודים – ודאי לא יהיה בה רוב יהודי. מי שמעכב את הפתרון של שתי המדינות, גם אם לא במודע, יכול להביא לחלום הבלהות של מדינת ישראל - שלא תהיה מדינה יהודית".

ומה האלטרנטיבה המועדפת לטעמה של ח"כ לבני עד שנת 2020? מדינה המממשת את החזון של מדינה יהודית ודמוקרטית, שחיה בביטחון ובשלום בארץ ישראל, בגבולות מוכרים, כאשר ערכיה היהודיים והדמוקרטיים שלובים זה בזה ולא מתנגשים זה בזה. מפגש החזון עם המציאות יחייב אותנו לוותר על חלק מארץ ישראל כדי לשמור עליה יהודית ודמוקרטית.

לטעמה של לבני, זה או טר"ש או צל"ש. אם ניכנע לסחטנות של לבני נהיה בשמים ואם לא ניכנע לסחטנותה, אנחנו נהיה באדמה (חלום בלהות היא אומרת, לא פחות ולא יותר)...

כאילו כיום יש סתירה בין הערכים היהודיים שלנו עם ערכי הדמוקרטיה, וכאילו כל מכאובינו ייפתרו עם החזרת שטחים לגורמים שכעת לא ידוע בכלל מי הם ואם הם מסוגלים בכלל לשמור על מערכת שלטונית (אם כי יש ניצנים של גיבוש של כזו הנהגה, אשר הבשלתה תיקח שנים רבות).

ומי הקהל המקשיב לדברים (ממרחק), כל העולם הערבי, החבר האטומי שלנו מאירן, ובוועידת הנשיא, ממש-ממש קרוב, נמצאים נשיא מדינת ישראל, ראש הממשלה, שגרירת ארה"ב לאו"ם, שליח הקוורטט טוני בלייר, ועוד שרים ומנהיגים מהארץ ומהעולם.

ציפי לבני תעשה טובה לעצמה ולנו אם תרסן את לשונה, וככל שחפצה היא להמשיך ולכהן בכנסת, כח"כ בודד או כסיעה עם שני ח"כים, אין לי אלא להמליץ לה לעבור לסביבה האידיאולוגית המתאימה לה - למרצ. היא תחזק את המפלגה הרעועה הזו, וגם תבטיח לה את מקומה בכנסת הבאה.