|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
למה אצלנו אני בהרגשה שבכל פניה שלי, אני גורם אי נוחות לנותן השירות והוא עלול, רחמנא ליצלן, לחזור הביתה עצבני ולכעוס על אשתו וילדיו מבלי שאלו אפילו ידעו למה
|
לאחר הצגת תיאוריות הקונספירציות הקודמות, בין משרדי הבריאות והאוצר (פורסמו ב-31.10.2009 וב-8.11.2009) ובין משרדי התשתיות והאוצר (פורסם ביום 4.11.2009), נראה כי לא תמו הקונספירציות.
והפעם, נעסוק בתיאורית קונספירציה חדשה - קונספירציה אפשרית במשרד הפנים.
בימים אלו התפתח ויכוח מר בין החקלאים לבין משרד הפנים. החקלאים טוענים כי גידולי הפירות והירקות בסכנה בהיעדר עובדים תאילנדים הנדרשים לעבודה בעיקר בחממות. עוד טוענים החקלאים כי ההסכם שנחתם בנושא זה אשתקד פשוט אינו מיושם והפקידות במשרד הפנים מעכבת את התהליכים הנדרשים לצורך השלמת כמות העובדים שסוכמה. אנשי משרד הפנים מכחישים אך העובדה בעינה עומדת - לחקלאים יש בעיה אמיתית והם ניזוקים בהיעדר עובדים מתאימים קרי - תאילנדים.
כאן המקום לזכור כי שר הפנים הוא גם יו"ר ש"ס וננסה להבין היכן אולי תמונה הקונספירציה.
נניח כי חלק מגידולי הירקות והפירות יינזקו. הדבר יביא למחסור בפירות וירקות אך מה לעשות - האנשים רעבים וצריכים לאכול. אז מה יעשו, יצרכו למשל יותר בשר. זה אומנם יותר בריא להרבות בפירות וירקות ולא בבשר ועצם השינוי יגרום לנזקים בריאותיים אך זה כבר סיפור אחר. בינתיים, יותר בשר - המשמעות היא יותר עבודה למשגיחי הכשרות למיניהם והרי חלקם הם אנשים התומכים בש"ס - סידור עבודה לא רע בכלל!
ולרגע של רצינות.
כנראה שקונספירציה כזו לא קיימת (כך לפחות אני רוצה להאמין) אך יש כאן תופעה ישנה מוכרת שהגיעה זמנה לקבלת התייחסות קצת יותר מעמיקה. המדובר באופן התנהלות האנשים השונים הממלאים תפקידים שונים במוסדות השלטון.
במהלך שליחות בת 4 שנים בצפון אמריקה, נתקלתי בלא מעט עובדי משרדי ממשלה ורשויות מקומיות שנזקקתי לשירותם. זה התחיל באנשי מכס; משם לאנשי ההגירה להסדרת רישיון עבודה; לאחר מכן, לאנשי משרד הרישוי להסדרת רישיון נהיגה מקומי; לשלטונות המס להסדרת המיסוי; לפיקוח על הבנקים בעניין הקשור לעיסוקי במקום ועוד רבים אחרים. הביורוקרטיה שם אינה מועטה אך תמיד בוצעו התהליכים במהירות, ביעילות ובנימוס.
זמן ארוך שאלתי את עצמי למה אצלנו זה שונה. למה אצלנו אני בהרגשה שבכל פניה שלי, אני גורם אי נוחות לנותן השירות והוא עלול, רחמנא ליצלן, לחזור הביתה עצבני ולכעוס על אשתו וילדיו מבלי שאלו אפילו ידעו למה.
באחת משיחותיי עם עובד מדינה כלשהו בצפון אמריקה, החלטתי פשוט לשאול מה מקור ההתנהלות הכל כך נכונה. בתגובה, קיבלתי מבט תמוה ואמירה שאומרת הכל: "מה זאת אומרת, הרי אתה זה שמשלם את משכורתי מידי חודש בחודשו אז תפקידי הוא פשוט לעשות אותך מרוצה מהשירות שאני נותן" - כל כך פשוט; כל כך ברור; כל כך נכון.
אז מה עושים - הבה נשקיע כולם את המשאבים, באמצעות המופקדים על משאבי אנוש בכל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בהחדרת המסר הזה לעובדים. אם נצליח, ואין סיבה שלא, יתר הדברים כבר יסתדרו מעצמם.
|
| תאריך:
|
10/11/2009
|
|
|
עודכן:
|
10/11/2009
|
|
עמוס עמירן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
עידןסובול
|
10/11/09 11:38
|
|
בערבו של יום אביבי, בעיצומו של סתיו, תרנו אחר מקום-מפגש סולידי, שבו נוכל להשיח את ליבנו, על ארוחה קלה, עם זוג-חברים שעימם לא התראינו כבר מזמן. נפלנו - ובדיעבד יתחוור שתרתי משמע - על "בית הקפה 111", שבצומת צמרות ברמת השרון, אף שעל-פי ההמלצות הוא היה אמור לענות על צרכינו.
|
|
|
|
|
כשיצחק רבין נרצח הייתי בת 11. אני זוכרת שבכיתי נורא כשאבא שלי העיר אותי בבוקר והודיע לי שרצחו את ראש הממשלה. לא ידעתי אז כלום על האיש, רק זכרתי את לחייו הסמוקות בבוקר בו הודיעו כי ניצח בבחירות. לא בכיתי על האיש, באותו בכי ראשון, בכיתי כי חשתי בכל גופי כי קרה דבר איום ונורא.
|
|
|
|
|
ההלם מאימת הרצח הזה, האבל הכבד שאפף אותי - אז ח"כ בסיעת הליכוד האופוזיציונית, שהכיר מקרוב את ראש הממשלה לטוב ולרע - לא מש ממני ימים רבים. הלכתי, אני החילוני, במשך שבוע ימים חבוש כיפה לראשי, לתמיהת חברי, כביטוי לצער, לכאב, לחוסר-האונים.
|
|
|
|
|
השבוע הציג שר ההינתקות, שאול מופז, את תוכניתו המדינית להסדר מדיני עם הפלשתינים. מי שקרא את עיקרי תוכניתו, לא יוכל שלא להעיד על איוולתה, ועל חובבנות וחוסר תובנת מחברה.
|
|
|
|
|
במסגרת ראיון לגיליון האחרון של המגזין "ליידי גלובס", סיפרה השפית והעיתונאית הילה אלפרט על העקרונות המובילים את כתיבתה על אוכל ומסעדות. "יש לי הסכם עם המעסיקים שלי, ועל-פיו אם אין לי מלה טובה להגיד על מסעדה מסוימת - אני לא מפרסמת", אמרה למראיינת נורית רובין, והוסיפה: "הטור יתפרסם רק אם יש לי לפחות 60% ביקורת חיובית".
|
|
|
|
|
