מחדל אשכנזי

מאבטח הרמטכ"ל שנחשד באונס הוא סימפטום נוסף לכך שמשהו מסריח בממלכת האבטחה של צה"ל. שלושת האירועים האחרונים שכוללים את החייל שגנב מלשכת הרמטכ"ל את כרטיס האשראי האישי שלו ושעשה בו שימוש, את האקדח שנגנב באותה הזדמנות חגיגית, את בן המיעוטים שהתאמן עם הרמטכ"ל בחדר הכושר ותיעד את תנועותיו ואת המאבטח שנחשד באונס - מקורם באותו מחדל. והמחדל הוא של אותה מסגרת שמחייבת לייצר לרמטכ"ל סביבה בטוחה.

מי שאחראי בצבא על המסגרת הזאת חייב לנטר את האיומים הפוטנציאליים לרמטכ"ל ולהציב מולם מענה אבטחתי או מבצעי. כוח האדם שנגיש לרמטכ"ל ולחומרים שלו אמור להיות בדוק וממוין בקפדנות יתר כדי לוודא אמינות והתאמה. בנושא הזה אמורים לקיים תחקירים מקצועיים ופעולות אחרות כדי לאתר או לשלול הימצאות באופיים או בעברם היבטים חריגים, שעלולים להתפתח למצבים שמסכנים את הרמטכ"ל.

אם אותה מסגרת לא הצליחה לאתר את אותם הסימנים שמעידים על פוטנציאל סיכוני לרמטכ"ל – מדובר בכישלון מקצועי ו/או תפקודי.

סינון ומיון כוח אדם שמיועד להצבה בתפקידים רגישים אינו עבודה פקידותית. מדובר בתחום מקצועי שאם מנהלים אותו נכון ניתן למנוע נגישות של גורמים סיכוניים למקומות רגישים. חייל שמבצע גניבה של כרטיס אשראי מהרמטכ"ל מצוי בסיטואציה כלכלית/חברתית/נפשית מסוימת שאין כל בעיה לאתרה, לנתחה ולנטרלה.

אצל מאבטח שנושא דרגות קצונה ומבצע אונס (אם אכן יוכח שכך), חייב להימצא אותו גורם נפשי בלתי נשלט שעלול לגרום להתנהגות המסוימת. הגורם הזה חייב להיות מאותר בכלים ובשיטות שמצויים במערכת הביטחון. היותו נושא נשק מעצימה את הסיכון ומצריכה הרחבה והעמקה של בדיקתו – לפני שיאושר לתפקיד.

שתי הזדמנויות קיימות לכאורה לאיתור כזה – במיון לקצונה ובהצבה לסביבת הרמטכ"ל. ואם יתאמתו החשדות כנגד המאבטח, מדובר כאן בכישלון כפול.

לגבי פעילותו של בן המיעוטים בחדר הכושר – אבטחת הרמטכ"ל כוללת את כל המקומות הצבאיים, הציבוריים והפרטיים שבהם הוא שוהה בתקופת כהונתו. אם גורמי סיכון שמצויים בסביבת הרמטכ"ל בקביעות רוטינית הוצפו,אותרו ולא הוצב כנגדם מענה אבטחתי-התראתי מדובר בכישלון של האחראים על אבטחת הרמטכ"ל.

זה נכון שבמדינה משפחתית כמו ישראל יש נטייה להפחית במחיצות ולקיים יחסי אמון בין הפרטים, וזו בדיוק הסיבה לערנות ולדריכות בלתי מתפשרות שעל ממוני האבטחה לקיים בכל הנוגע לאבטחתם של אישים ממלכתיים. אסור לשכוח שהאווירה החברית-משפחתית הזאת כבר גבתה את חייו של ראש ממשלה.

כמשקל נגד לאווירת הקרבה הזאת מונו בעלי תפקידים מקצועיים שאמורים לנטרל כל נטייה "לסמוך", ועליהם לחפש ולמצוא את מכלול הסיכונים האפשריים כדי למנוע מהם להתממש. צה"ל אינו יכול להרשות לעצמו להסכין עם התנהלות ומחדלים שמסכנים את העומד בראשו באופן סדרתי. כפי הנראה, מישהו בצה"ל נרדם בשמירה ולא מדובר רק בשומר לשכתו של הרמטכ"ל.

על הרמטכ"ל לנער את המערכת שלו כדי להעיר את אותם הגורמים שמתרשלים בתפקידם לייצר את אותה האבטחה השוטפת שאמורה להיות מובנת מאליה. וכדאי שיתעוררו לפני שהאסון הבא ינחת על כולנו.