מחר, 7 בדצמבר 2009, מתכנסת בקופנהגן ועידת האו"ם לצמצום פליטת גזי חממה. שֵם המשחק הוא: לעצור את ההתחממות הגלובלית. אַל גור הוביל בשנים האחרונות את המאבק בהתחממות הגלובלית ועשה לו שם עולם. מאז הפך הנושא להיות נושא "סקסי" בתקשורת. פוליטיקאים מתחברים לעגלה הירוקה, וכאן מדובר בכינוס של ועדת חשובה מאוד במדיניות הירוקה של מדינות העולם.
הוועידה עומדת לקבוע כללים נוקשים בנושא זה, ולא ברור אם ממשלת ישראל אכן תדע להקצות משאבים ולהיות נחושה בקביעת קודים סביבתיים חדשים. היום יש תחושה של פארטאץ' בתחומי הבנייה, התחבורה והטיפול בפסולת מוצקה. כל מי שעוקב אחר שידוריו של מיקי מירו ב"קול ישראל" יודע עד כמה קשה המאבק הסביבתי ועד כמה הרשויות נוטות להקל ראש בתחומים רגישים אלה, ולא פעם נדמה שבתהליכי שריפת הדלק ותוצריו נשרף גם עתידנו.
מתברר שגזי החממה גורמים לפליטה של קרינה לכיוון כדור הארץ ולכיוון החלל. החלק המופנה כלפי כדור הארץ נקרא בשם "גזי חממה", וגזים אלה הם המובילים להתחממות כדור הארץ. כולנו שמענו לא אחת על המסת הקרחונים, על הצפות של יבשות ואיים ועל התייבשות אזורי סְפַר המדבר.
ועידת קופנהגן עומדת להחמיר בדרישותיה כלפי ישראל ולדרוש צעדי צמצום דרסטיים של פליטת גזי החממה. הממשלה נדרשת לקיים ישיבה מיוחדת בנושא זה, כדי להכין תוכנית לאומית רב-שנתית לצמצום פליטת הגזים. השר לאיכות הסביבה,
גלעד ארדן, בישר רוח חדשה עם כניסתו לתפקידו, והציפייה היא שיידע להוביל תהליך זה ולקבוע צעדי אכיפה ומנגנוני מעקב. מובן שגם כאן לא ניתן לקיים את התוכנית אם המשרד לאיכות הסביבה הוא משרד ה"משׂתכר אל צרור נקוב". הקוד הסביבתי החדש שלנו חייב להיות מעוגן בספר התקציב, ויש לחייב את השיתוף של משרד האוצר (
יובל שטייניץ) ושל מרכז השלטון המקומי (
שלמה בוחבוט) במימוש מדיניות זו.
המדיניות הסביבתית אכן נוגעת לערים הגדולות, אך היא גם נוגעת לחיי היישובים הקטנים. כל היישובים והרשויות המוניציפליות - כולם מחויבים בקוד סביבתי מחמיר. יש לאמץ עקרונות של בנייה ירוקה בכל תוכנית מיתאר של היישובים לעתיד. הנושא אינו שולי בחייה ובהמשך קיומה של מדינת ישראל. הנושא הוא בנפשנו!
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
