הצופן הגנטי לאריכות-ימים

מספר השנים הרב ביותר שאותו חי אדם עלי אדמות היה, על-פי הרישומים ההיסטוריים, 969 - ימי חייו של מתושלח - דור שמיני לאדם הראשון. שמו של מתושלח, אביו של למך ובנו של חנוך, הפך בכך לסמל לאריכות-ימים.

אין זאת כי מאז לא זכה איש להגיע לגיל המופלג הזה. ככל הידוע, נעוץ סודה של אריכות-ימים במספר מועט של גנים, שבהם ניחנו אלה שעוברים בחייהם את גיל המאה, ללא מחלות כרוניות. יותר ויותר מחקרים, שנערכו באחרונה במסצ'וסטס שבארה"ב העלו כי מי שמגיעים לגיל המופלג הזה אינם סובלים ממחלות-לב, כלי-דם, סוכרת, סרטן או אלצהיימר, שהן הגורמות הראשיות לתמותה.

המאושרים שמצליחים להאריך ימים יותר מאחרים הם אלה המתגוררים באזורים כפריים הנקיים מזיהום-אוויר, שאין בהם מפעלי חרושת ותעשיה. עם המאושרים האלה נמנים, למשל, זקני ארגנטינה, פרו, אקוודור, פורטו-ריקו, צ'צ'ניה וניו-אינלגנד, שלא מעטים מהם חצו אפילו את שנת ה-110 שלהם.

מלבד האוויר הצח יש למאריכי הימים גם הרגלי-חיים מוקפדים. רובם המכריע מנהלים אורח-חיים פעיל וצנוע, עובדים עד להגיעם לגיל מופלג, בעיקר בעבודות חקלאיות; מקיימים יחסי-מין בתדירות גבוהה, שותים יין אדום ואוכלים מזון עשיר בסיבים, נטול-שומן ובדרך-כלל גם אורגני.

הזדקנות איטית

החוקרים האמריקנים משוכנעים שאזור ספציפי בדנ"א של הישישים מכיל את הגנים הדרושים לאריכות-ימיהם. לרובם, מסתבר, יש אחים, בני 90 ומעלה, בכושר-בריאות מצוין. כדי לבדוק את הבסיס התורשתי לאריכות הימים סרקו החוקרים את הגנים של מאות זוגות או שלישיות של אחים ואחיות, שבהם קיים לפחות אח אחד בן 98 לפחות. בניסיון למצוא מכנה גנטי משותף לאנשים המאריכים חיים, סימנו החוקרים 400 אזורים לאורך הגנים של הנבדקים והשוו את הגנומים זה לזה. הם גילו כי אצל רובם המכריע של הנבדקים הופיע קטע דומה בכרומוזום מספר ארבע. התגלה כי בקטע שבו התמקדו החוקרים מצויים בין 100 ל-500 גנים.

מסתבר שבני המאה מזדקנים באופן איטי ביחס לאוכלוסיה הכללית. הם מצליחים להימנע מהמחלות הקשורות להזדקנות, כמו לב, שבץ, סוכרת, סרטן ואלצהיימר. לפיכך, סבורים החוקרים כי אנשים המגיעים לגיל מופלג נהנים משילוב גנטי מוצלח, הכולל גנים לאריכות-ימים והיעדר גירסאות פגומות של גנים, המגבירות את הסיכוי ללקות במחלות כרוניות. אגב: כמעט כל הנחקרים לא סבלו מעודם מהשמנת-יתר וגם נמנעו מעישון.