|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כשבריטניה מעניקה לתושביה את הזכות לבחור האם לרכוש מוצרים מתוצרת ישראלית, היא בעצם מסמנת אותנו - שוב - בטלאי צהוב
|
|
|
|
|
|
| איזו לגיטימציה מקנה לבריטים את הזכות לשפוט מעשיו של מי מוסריים יותר. הם, שרצחו מיליונים בשם הכתר, אין גבול לחוצפה. שתיקתו של הקול הבינלאומי, היא המאפשרת להם לעטות גלימה של כבש מבלי שאף אחד יצעק "זאב, זאב" | |
|
|
|
|
|
|
ב-1939, כשרצינו ליישב את הארץ, הם הפריעו עם גזרות "הספר הלבן", ב-1948 הם היו לצד הערבים וחילקו את המזרח תיכון בצורה כזו שהשאירה לישראל ק"מ וחצי של מדינה. לאחר מכן, ב-1956, כשנאצר סגר להם את התעלה, הם ביקשו מבן-גוריון שיילחם למענם במצרים ועכשיו הם מנסים להכתיב לממשלת ישראל את גבולות הקבע באמצעות חרם כלכלי. מסתבר שמדינתנו הקטנה מפריעה לאימפריה הבריטית מסיבה כלשהי. עברנו את פרעה, נעבור גם את המלכה. מינהל הסביבה, המזון והנושאים הכפריים בממשל הבריטי (קרוי גם Defra) הוציא הנחיה בלתי-מחייבת לסוחרים בממלכה בדבר סימון מוצרי מזון המגיעים מישראל. תוכן ההודעה דורש הפרדה בין מוצרים שגודלו בחוות פלשתיניות לבין מוצרים שגודלו בחוות ישראליות באמצעות סימון מיוחד. הסיבה הרשמית לכך היא יצירת שקיפות כלפי הצרכן האנגלי, שהוא יבחר מאלו חקלאים הוא רוצה לרכוש את התות שדה שלו - מהכובשים או מהכבושים. בפועל, השלטון הבריטי מנסה להכתיב לממשלת ישראל את גבולות הקבע באמצעות לחץ כלכלי. ניסיונות החרם של ממשלת בריטניה אינם חדשים, בשנת 2005 הוטל חרם אקדמי על אוניברסיטות חיפה ובר-אילן, ובשנת 2007 הוכרז שוב חרם, הפעם על כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ. היכולת הבלתי נסבלת של סימון יהודים מזכירה לי תקופה אחרת בהיסטוריה של אירופה, שם סימנו אותם בטלאי צהוב. איזו לגיטימציה מקנה לבריטים את הזכות לשפוט מעשיו של מי מוסריים יותר. הם, שרצחו מיליונים בשם הכתר, אין גבול לחוצפה. שתיקתו של הקול הבינלאומי, היא המאפשרת להם לעטות גלימה של כבש מבלי שאף אחד יצעק "זאב, זאב". הבריטים, הם שחילקו את המזרח התיכון למדינות בשלהי האימפריה והם כנראה מרגישים אשמים על כך, הרי מאז ועד היום מנסים להשכין כאן שלום, בינתיים ללא הצלחה. את רגשות האשם הללו הם מפנים כלפי ההצלחה הישראלית להפריח את השממה במקום שכל-כך הרבה פלשתינים נכשלו בו לפני כן. הוצאתם של המתנחלים אל מחוץ לחוק הבינלאומי הופכת אותם לפושעים ואת הפלשתינים לקדושים, מעניין ממי יבחר הצרכן האנגלי לרכוש את מוצרי המזון שלו. אפליה מתקנת בסגנון אנטישמי. ההוראה לסמן את הסחורות המגיעות מישראל מגיעה מרחוב דאוניג 10 ויש שם מי שחושב שאם ילחץ על ישראל לוותר, ניתן יהיה להביא את השלום עד סוף הקדנציה. אבל לתהליך השלום רצונות משלו וכל אותם איומים חוקיים יותר או פחות לא יאיצו את היווצרותם של חיים משותפים בחלק הזה של העולם. הישועה לא תבוא מסימונים שמטרתם בידול והפליה. הרצון לעשות הון פוליטי על גבה של מדינת ישראל יגרום לבריטים לחפש עוד שפנים בכובע הקוסמים של מי שהייתה פעם האימפריה הגדולה בעולם. |
| תאריך:
|
24/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
24/12/2009
|
|
עמי רוחקס דומבה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מרק_טווין
|
24/12/09 18:47
|
|
|
|
2
|
|
DIDI
|
24/12/09 19:37
|
|
|
|
3
|
|
ירון זכאי
|
25/12/09 02:17
|
|
בראיון שנתן לעיתון הארץ (דצמבר 2009), חזר נשיא הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, על עמדתו משכבר הימים, לפיה ניתן יהיה לחדש את השיחות בין ישראל לפלשתינים רק לאחר שישראל תקפיא באופן מוחלט את הקמתן של התנחלויות בכל רחבי הגדה המערבית, לרבות במזרח ירושלים. אך ב"שליפה" חדשה שאולי נועדה לאותת על גמישות, הוא הוסיף ואמר, שניתן לפתוח בשיחות באופן מיידי, גם ללא הצהרה פומבית על הקפאה.
|
|
|
|
|
בכל העולם קיימות קהילות יהודיות, בהן חיים יהודיים מטעמי נוחות  האם במצב בו נקלעת קהילה יהודית כזו לצרה, צריכה מדינת ישראל לסייע לה, או שמא בחירתם בחיי הנוחות בגלות משאירה אותם לבד?
|
|
|
|
|
אני לא יודע על מה חשבו נועם ואביבה שליט כשראו בטלוויזיה ב-2004 את המחלוקת סביב עסקת טננבאום. יכול להיות שתמכו, יכול להיות שהתנגדו, ואפילו יכול להיות שהתווכחו ביניהם. אני כן יודע, שאלה שהתנגדו, ובכללם ציפי לבני, עשו זאת, רק משום החשש שעסקת טננבאום תפיל את השמיים על משפחת שליט. וזה בדיוק מה שקרה.
|
|
|
|
|
בפעם הראשונה שהוטל עלי לסקר ישיבת ממשלה הייתי כתב צעיר בגלי-צה"ל. נשלחתי להחליף כתב ותיק שיצא לחופשה. אין די בתדרוך שעורך מזכיר הממשלה לאחר הישיבה, הסבירו לי, דבר עם שרים ותשמע מהם. צילצלתי בחשש לאחד השרים הביתה. הופתעתי: השר הנכבד היה מוכן לספר לכתב צעיר שלא פגש מעולם על עניינים שונים שעלו בדיון בממשלה. כך עשו גם שרים אחרים. רק שר אחד, למיטב זכרוני, סירב בתקיפות מנומסת. אני לא מכיר אותך, אמר, וכמעט טרק את הטלפון.
|
|
|
|
|
במוצ"ש הופיע השר דן מרידור בתוכנית הטלוויזיה "פגוש את העיתונות" וענה על השאלות שהציגו לו שתי מראיינות קצרות רוח (דנה וייס ואיילה חסון), שאין להן זמן לשמוע את התשובה, ולכן אינן נותנות להשלים משפט, אבל יש להן רצון לשאול כמה שיותר שאלות שחלקן אינן אלא הבעת דעה בתחפושת שאלה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
בקצה הדרך, במוצא הנהר היהודי אל הים האנושי, נמצא צידוק לדרכנו ונראה את אחינו באים אל הארץ המובטחת מי בלהט ההכרה ומי במנוסת אימה
|
|
|
|
|
צבי גיל
אין כאן איזה עניין שבין הצמרת המדינית לצמרת הביטחונית  יש כאן עניין של עתיד המדינה אשר שוקעת יותר ויותר בביצה ואין כל סימן שהיא תיחלץ ממנה בקרוב
|
|
|
|
|
אלי אלון
דן הדני עלה לישראל ב-1948, סיים קורס חובלים ושירת בחיל-הים כקצין בשירות קבע בשנת 2016 מסר דן הדני את אוסף תצלומי העיתונות שלו שכלל כמיליון צילומים לספריה הלאומית
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
