|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
במקרה הזה השופטים צודקים. את הכפרים הצמודים ל-443 אי-אפשר לכלוא מאחורי סגר. צריך לספח אותם לישראל. אחרת זה יהיה בסופו של דבר כביש לערבים בלבד, ובצדק
|
|
אנרכיסטים חוסמים את כביש 443 [צילום: activestills]
|
|
|
|
|
קל מאוד לרדת על בג"צ בעניין כביש 443, ולומר שהנה עוד הוכחה לשמאלנות ולמנותקות של השופטים. היו ימים שבהם ביקורת חריפה על בית המשפט העליון הייתה משהו שמותר רק ללחוש בין חברים בבית הכנסת, וכדי לכתוב אותה בעיתון היית צריך להיות אמיץ וחתרני. היום כבר לא צריך שום אומץ לב בשביל זה. הדבר נכתב ונאמר ומתפרסם בכל מקום, ובדרך כלל בצדק.
אלא שבמקרה הזה דווקא השופטים צודקים.
אי-אפשר להחזיק חמשת אלפים בני אדם בתנאי סגר לאורך שנים, גם אם יש בתוכם כמה רוצחים שלא נלכדו, וגם אם יש סכנה ממשית לחיי אדם כתוצאה מפתיחת הכביש עבורם. הטלת סגר על אוכלוסיה אזרחית במסגרת מלחמה בטרור היא אמצעי כשר אבל חריף מאוד. סגר יכול להתקיים כמצב זמני לצורך לכידת מבוקשים או מניעת פיגוע שיש עליו התרעה. סגר לא יכול להיות מצב הקבע של יישוב אזרחי לעולם ועד. לכביש 443 צמודים ארבעה כפרים ערבים לא גדולים, שבעקבות סלילת הכביש מצאו את עצמם למעשה בתוך מדינת ישראל. למעשה אבל לא להלכה. סלילתו של כביש רב מסלולי ראשי המחבר את ירושלים ותל אביב היא סיפוח למעשה. אף אחד לא חושב ברצינות שהכביש הזה לא יהיה בעתיד כולו בשטח ישראל, גם לא יוסי ביילין. אי-אפשר לעשות דבר והיפוכו. אם הכביש שייך למדינת ישראל גם הכפרים הצמודים אליו שייכים אליה. אם הם לא, גם הוא לא. ארבעה כפרים, 5,000 איש. לא מיליון ולא רבע מיליון. ישראל לא יכולה להכיל עוד 5,000 ערבים? במקום לסגור אותם, צריך להיפך - לפתוח אותם. להיכנס לתוכם, להקים בכל אחד מהם תחנת משטרה חזקה שעל גגה מתנופף דגל כחול-לבן גדול, לחלק לתושבים תעודות זהות כחולות, להטיל עליהם זכויות וחובות של ישראלים, ובקיצור לספח אותם לישראל. כולה ארבעה כפרים. מה הפחד?
כל הוגי התוכניות הכאילו-פרגמטיים, מתוכנית אלון ועד תוכנית שרון, היו אומרים: בואו נחפש איפה יש מקסימום שטח עם מינימום אוכלוסיה. אבל ברבות הימים זה הפך להיות אפס אוכלוסיה. ההנחיה למתכנני הגדר הייתה שאף ערבי אחד לא יסופח לישראל, והתוצאה היא גדר על הקו הירוק, ומהומות כל יום שישי בבילעין ובנעלין, שמוציאות לנו שם רע בעולם על בסיס קבוע.
ואפרופו, זה מה שצריך לעשות גם בבילעין ובנעלין. עוד שני כפרים קטנטנים שבמקום לריב איתם על תוואי הגדר צריך לעשות את ההיפך. להזיז אותה לצד המזרחי של הכפרים ולספח אותם לישראל. אני אישית חושב שגם סיפוח של מיליון ורבע ערבים לא ימוטט את ישראל ולא יהפוך אותנו למדינה דו-לאומית. אני גם חושב שזה הדבר היחיד שיכול לבלום את הקמת המדינה הפלשתינית, אבל זה כבר ויכוח גדול ורחב. גם מי שלא מסכים איתי בגדול, יודה ששום מאזן דמוגרפי לא ישתנה אם יהיו עוד אלפיים מצביעים לאחמד טיבי. מי שרועד מפחד מסיפוח של כפר ערבי אחד או של תושב ערבי אחד, לא יוכל לאורך ימים לנסוע בכביש 443, וגם לא לגור בסביבה.
|
|
"תיהנו ממסיבות הסילבסטר, אבל תזכרו: לא נוסעים עם נהג ששתה". שבועיים אני שומע את התשדיר המתחנחן הזה מטעם המועצה הלאומית לבטיחות בדרכים, ושבועיים אני מתעצבן. תשתו חבר'ה, תשתכרו, תקיאו, תדקרו, תציקו לבחורות, תחגגו את הסילבסטר, תיהנו. רק אל תחזיקו ככה את ההגה. אחלה של מסר. ארז אפרתי, המאבטח של הרמטכ"ל, יוצא ממנו בסדר. הוא חזר מהמסיבה בניידת.
|
|
מי שהיו האולמרטונים הכי ממושמעים והכי ארסיים בוכים היום על 'ביביתון'
|
| ▪ ▪ ▪ |
די עצוב, אבל גם קצת משעשע, לעקוב אחרי קרב המאסף שמנהלים העיתונים הוותיקים מול ישראל היום. עיתונאים עושים לובי בכנסת נגד עמיתיהם, במטרה מוצהרת להשיג סתימת פיות בכוח החוק. הארץ, שאחד השותפים בו הוא גוי גרמני עם איזה חשד לכתם עמום בעבר של משפחתו, משתף פעולה עם הטענה שאסור ליהודי אמריקני להיות בעלים של עיתון ישראלי משום שהוא אזרח זר. מעריב מרח את זה על כמעט מחצית עמודי החדשות שלו בשבת שעברה, וגייס את טובי כותביו כדי להוכיח שלמען חופש העיתונות חייבים לסגור עיתון, ולמען חופש הדיבור מוכרחים לסתום למישהו את הפה. למתחרה שמאיים עליהם הם לא קוראים עיתון אלא "ביביתון", והטענה העיקרית שלהם היא שכלי תקשורת שהקו הכללי שלו הוא של תמיכה בראש הממשלה לא ראוי להיקרא עיתון. זה היה אולי שווה ויכוח, אילו לא היה מדובר בישראל ולא היינו מכירים את הנפשות הפועלות. תראו מי מתלונן על ביביתון – בדיוק אלה שעד לא מזמן היו אולמרטונים ממושמעים וארסיים עד להקיא.
ל'ישראל היום' יש עוד הרבה מה להשתפר, אבל הופעתו היא דבר חשוב לשוק העיתונות הישראלית דווקא משום שהוא עושה את כל מה שמרגיז את השליטים שכבשו לעצמם את כל השוק, ודווקא משום שהוא תומך בנתניהו.
אפשר להבין לליבם של מי ששלטו בשוק ועכשיו צריכים פתאום להתחיל להתאמץ כדי לשרוד. אפשר אפילו להקשיב לטענה שעיתון לא צריך לתמוך בראש הממשלה בקול כל כך אחיד. אבל חברים יקרים בתקשורת, לו הייתם מתנהגים אל נתניהו במינימום של יושר אינטלקטואלי והגינות עיתונאית, יכול להיות שהעיתון הזה לא היה קם. תנסו להיזכר מה עשיתם לנתניהו בקדנציה הקודמת שלו, ותבינו שאתם הבאתם את זה על עצמכם.
|
|
| תאריך:
|
04/01/2010
|
|
|
עודכן:
|
04/01/2010
|
|
אורי אליצור
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ישמעאל
|
4/01/10 11:37
|
|
|
|
2
|
|
אליהו חיים
|
4/01/10 11:49
|
|
|
|
3
|
|
ראספוטין בן מדביד
|
4/01/10 12:01
|
|
|
|
4
|
|
עידןסובול
|
4/01/10 12:30
|
|
|
|
|
|
מוישלה
|
4/01/10 15:08
|
|
|
|
|
|
הניה
|
10/01/10 17:35
|
|
|
|
5
|
|
תמיר אגמון
|
4/01/10 12:46
|
|
|
|
|
|
קורא ותיק
|
4/01/10 15:10
|
|
|
|
6
|
|
אלטע קאקער
|
4/01/10 14:30
|
|
|
|
7
|
|
ירון זכאי
|
10/01/10 15:37
|
|
הגיגים – על עיתונות (איך לא?) וגם קצת על בלוגים
|
|
|
|
|
באזור התעשיה של הרצליה, המשופע במסעדות, שמור מקום של כבוד ל"ג'ויה" (רחוב שנקר 9), המייצגת את המטבח האיטלקי במיטבו. למסעדה הוותיקה יצאו מוניטין בעיקר בזכות הפיצות והפסטות המשובחות, שלא היו מביישות שום מסעדה לשמה בארץ המגף.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בימים אלו עסקה התקשורת בסיכומי העשור, גם בנושא החינוך. בעוד ב-ynet הצביעו על ההישגים הנמוכים, 'הנמוכים במערב' והפנו אצבע מאשימה כלפי המורים: "התלמידים של היום הם לא התלמידים של פעם. ואולי המורים אשמים?", הרי שב-דה מרקר הציבו את המורה מול גוגל והאינטרנט: "עם תלמידים שמשיגים מידע בלחיצת כפתור, שבקיאים באקטואליה לא פחות מהמורים שלהם...".
|
|
|
|
|
לפני כשנתיים, כאשר שמעתי לראשונה על קו אוטובוס של אגד בירושלים, קו המפריד בישיבה בין גברים ונשים, חשבתי שמדובר על תופעה פסולה שתיעלם מאליה. המציאות הראתה שבעיה קטנה שאינה מטופלת בתחילתה, הופכת לבעיה גדולה וסוחפת. הקו הבודד הפך לתשעים קווים, לירושלים הצטרפה בני ברק, ולאחרונה גם מטבריה עלתה בקשה להפרדה מינית באוטובוסים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
יהיה אשר יהיה לא נברח ולא נסתגר ולא נתחבא  בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
