שוק התעסוקה כמרקחה

בשנה האחרונה אנו עדים למימדי האבטלה ההולכים וגדלים, אם בעקבות המשבר הכלכלי, ואם בעקבות צמצום היקף הפעילות של חברות וארגונים. אבטלה שקיימת בכל העולם ופוגעת באזרחים כאחד ובמדינה כולה, הצריכה לדאוג לאזרחיה ולספק את מחייתם, אם בדמות קצבאות הביטוח הלאומי ואם בסיוע ובתמיכה תקציבית של עמותות המספקות מזון ובגדים לנזקקים. (אמנם עמותות אלו מתקיימות לרוב בעזרת תרומות, אך גם המדינה תורמת את שלה, אם כי, לא מספיק).

לצערנו שוק התעסוקה פרוץ מכל כיוון, ישנם מעסיקים רבים שאינם משלמים על-פי חוק שכר המינימום, אינם מעגנים את חוזי העובדים (אם בכלל יש חוזה) בתנאים סוציאליים, ימי חופשה, אי-תשלום ימי מחלה ועוד מיני דברים שהמדינה ומשרד התמ"ת בראשה - לא אוכפים.

כיום, ישנם מעסיקים רבים שהם חברות כוח-אדם למיניהן שצצות בכל יום כפטריות אחרי הגשם, אומנם הרבה חברות כוח-אדם, הן ידועות ובעלות שם (אם אפשר לקרוא לזה ככה), אך לא מעט מהן, הן חברות שקמו אך ורק לשם גזירת קופון על חשבון העובד, שכן חברות כוח-אדם מתוגמלות על-ידי מעסיק הקצה שלשם מופנים העובדים, כך שהשכר השעתי או הגלובלי, משולם ממעסיק הקצה דרך חברת כוח-אדם לעובד, כאשר חלק ניכר מהשכר של העובד "נשאר" אצל חברת כוח-האדם. מדוע, כיום, בשנת 2010 זה חייב לעבוד כך? מדוע מעסיק הקצה כדוגמת אלביט, רפאל, משרדי ממשלה וכו' צריך לשלם שכר גם לחברת כוח-האדם וגם לעובד, במקום לשלם ישירות לעובד?!

לא מעט פעמים חברות כוח-אדם מנצלות את העובדה שמעל ותק של 9 חודשי עבודה, יש לשלם לעובד תנאים סוציאליים כדוגמת פנסיה, ועקב כך הוא מפוטר ללא קשר אם עבד טוב או לא, או האם חוות הדעת של הממונים עליו הייתה טובה והם, עקרונית, הביעו נכונות להמשיך להעסיק אותו. החוק כל-כך דפוק שהוא מאפשר לכך לקרות ומעסיק הקצה מעדיף לא לקלוט את העובד לאחר תקופת העבודה בחברת כוח-האדם, בכדי לא "להוציא כספים מיותרים" על העובד מעבר למשכורתו. (פנסיה, קרן השתלמות ועוד).

ישנם מקרים רבים בשוק התעסוקה, בעיקר של חברות כוח-אדם, שבהם לא משולם מלוא השכר לעובד על-פי שעות העבודה שעבר הפועל, לא משולמים ימי החופשה, ימי מחלה, הם נקנסים על הפרות משמעת כביכול שביצעו, כך יוצא שחברת כוח-אדם כמעסיק ישיר על העובד, מגלגל לכיסו כספים רבים שכלל אינם מגיעים לו ובעצם עובר על החוק, שלא נאכף על-ידי הרשויות.

מעבר לניסיונות חקיקה של ח"כ בנוגע לעיגון זכויותיהם של עובדים המפוטרים כעבור 9 חודשי עבודה, יש להעביר חוק שחברות כוח-אדם לא ישמשו בשום אופן, כמעסיק ישיר המשלם את משכורתו של העובד ומנפיק את תלוש השכר שלו, אלא ישמשו, אך ורק כחברות תיווך בין העובד למעסיק הקצה ששם העובד עתיד לבצע את עבודתו. כלומר, שחברות כוח-האדם יעסקו אך ורק בתיווך, בדיוק כמו משרדי תיווך דירות ונכסים, המקבלים תשלום חד-פעמי עבור היותם גורם תיווכי. כך, גם חברות כוח-האדם יקבלו תשלום חד-פעמי ממעסיק הקצה עבור גיוס המועמד לעבודה לחברה, במקום לקבל תשלום חודשי קבוע.

החברות והארגונים עצמם גם צריכים להתגייס למאבק בנושא ולקלוט את העובדים שעובדים אצלם, אבל דרך חברת כוח-אדם, כעובדי חברה מן המניין, לשלם את משכורתם ולהנפיק את תלוש השכר. כך, העובד ייצא נשכר, כיוון שנקלט מהיום הראשון כעובד החברה, זכויותיו ימוצו עימו על-פי חוק, המוטיבציה תעלה וכך הוא ייתן מעצמו הרבה יותר למען החברה. גם החברה תצא נשכרת מעובד מרוצה ותפוקה שתגדל, למרות הוצאות כספיות מעט גדולות יותר מכפי שהיו, לו היה עובד דרך חברת כוח-אדם.

יוצאות מן הכלל, כמובן, חברות שמירה וניקיון, שהן חברות ייעודיות המספקות שומרים ומאבטחים למוסדות שונים, קניונים, אירועים חד-פעמיים וכו'. שכולנו תקווה שהן ממלאות אחר החוק ומעסיקות את העובדים כיאות.