ישראל - ליברלית או סוציאליסטית?

דניאל דורון יצא חוצץ בראיון בדה-מרקר של סוף השבוע נגד "החברוטוקרטיה" הישראלית, (מדינת החבר'ה, מדינת ה"סמוך", "מדורת השבט"), שלמעשה מתייחסת אל היזמים והעצמאים בעין לא יפה.

האם לממשלה יש אג'נדה בתחום הכלכלי כקובעת מדיניות? מה נעשה למען ציבור העצמאים הקטנים, ביניהם גם נותני השירות: היועצים וציבור המקצועות החופשיים?

כן, אני עדיין מאמין בכלכלה חופשית, בכוחות השוק, למרות שיש לווסתם מדי פעם. התעשיה, הטכנולוגיה, ציבור היזמים על כל גווניו - הם המנוף הכלכלי של המשק.

כל מיני "קוטרים", "יושבי קרנות" אשר טוענים נגד "בעלי ההון", שוכחים פרט קטן: המשק הישראלי זקוק להשקעות כמו "אוויר לנשימה", גם אם לעיתים ניתנות הקלות מס כאלה או אחרות, הרי שהמשק יוצא נשכר. גם אם אנו לעיתים כועסים על אותם בעלי ההון מהסיבה הפשוטה, שאנו גם מעריכים את פעילותם, הרי יש להתייחס גם לתרומתם לכלכלת המדינה.

נכון שהיום פופולרי מאוד להתייחס לסרטו של מיקי רוזנטל, "שיטת השקשוקה", אך מנגד חשוב לציין כי ללא ההון הנכנס בשערי המדינה, באמצעות אותם בעלי הממון, לא הייתה מתאפשרת כלל הקרנת סרט מסוג זה, המלא טעויות והטעיות קוגנטיביות והמותאם ל"פסיכולוגיית ההמונים".

חשוב לציין שכלכלה חופשית היא אחד המייצבים והמעצבים של דמוקרטיה. לולא אותה הדמוקרטיה, ספק אם היה מתאפשר לנו חופש ביטוי מינימלי.

פרופ' יונה מ"וואן ליר" וממפעילי "הקשת המזרחית", יצא במאמר דעה (ynet, סוף השבוע) נגד הטבות המס הניתנות ל"אלביט", ברם נשכח מליבו פרט קטן: אלביט מפרנסת עובדים ברחבי המדינה, ותורמת תרומה עצומה לטכנולוגיה ולכלכלה הישראלית.

כן, למרות נפילת הבורסה בארה"ב, אני בעד כלכלה חופשית, למרות חוסר הפופולריות של הליברליזם בארץ ובעולם - מעניין מה דעתכם/ן בנושא...