תרומה לוועידת מרצ

ביום ראשון הקרוב (7.2.10) תתקיים ועידת מרצ. אני מנצל הזדמנות זו כדי לתרום את תרומתי להצלחתה, ולסיכוי ש"מחנה השלום" יקום לתחייה. לפני הבחירות האחרונות שלחתי להם "מכתב דחוף" שבו הסברתי להם מה שאני חוזר ומסביר כאן בסבלנות, ובאזהרה שהם כורים בור לעצמם אם ימשיכו כמו שהם רגילים תמיד. לא קיבלתי אפילו תשובה. עכשיו, לאחר המפולת, יש מקום לחזור על עיקרי הדברים. הנוסח הבא כלול ב"נספח אסטרטגי" לספרי "רק לא כך: התארגנות פוליטית ללא שחיתות כוחנית".

ובכן, כיום שוכרים שכירי חרב במלחמת תעמולה, בלי קשר למה שהם חושבים על הסחורה הפוליטית שהם נשכרים למכור, כי הם נחשבים למומחים מקצועיים בהפעלת אמצעי שכנוע. משרדי הפרסום מארגנים "קמפיין" כדי לשכנע את הציבור לקנות את הסחורה, שהיא חבילה של אישיות עם תוספות של כוונות פוליטיות אמיתיות או מדומות. מה שהפוליטיקאים, הקהל הרחב והפרסומאים עצמם אינם יודעים, הוא שהם מומחים למכור רק סחורה שהציבור רוצה כמוה ממילא, לחזק את הנטיות הקיימות, או - אם המוצר חדש - לשכנע את ההמונים שהוא בעל אותן סגולות שהם מחפשים. הפרסומת, בשיטות הניצול הפסיכולוגי שלה, חסרת-אונים לשנות את דעת הציבור, למכור משהו המחייב שינוי לעומת המקובל, או משהו שדווקא רוצים להימנע ממנו. כל מה שהם יכולים להציע במקרים כאלה זאת העלמה, ניסיון להעלים את האמת הלא פופולרית, להתעלם מן הנושא.

אך מה לעשות, כאשר האמת המרכזית בעיני מפלגה מן המפלגות אינה פופולרית, והיא דווקא רוצה שיחול שינוי בדעת הציבור? אותה מפלגה אינה נאבקת על האמת שלה כלל לעת בחירות, אלא מעלימה אותה. אם, למשל, העם בישראל פוחד פחד קיומי מן האויב, אי-אפשר למכור לו "שלום" או "הסכם שלום", ולהעלים את העובדה שזה כרוך בוויתורים לאותו אויב ובנסיגה משטחים, ובהתנגשות עם המתנחלים. אפשר להצליח זמן-מה להעלים את העובדה שמוצר כלשהו פגום ונחות, אך אי-אפשר להצליח בהעלמת דבר שכל הציבור יודע ממילא, או לפחות חש אינסטינקטיבית. מפלגות שנטו ל"שטחים תמורת שלום" ושאימצו אסטרטגיה של העלמת הצורך בפינוי אותם שטחים - בזבזו את כל תקציבי מערכת הבחירות שלהן לשווא על "קמפיינים" שמראש לא היה להם שום סיכוי להשפיע, לאור כל הידוע באמת על פסיכולוגיה של השפעה. התוצאה המובטחת מראש הייתה שהציבור רק התחזק בדעתו שוויתור על שטחים לאויב הוא משהו כל-כך מסוכן, שאפילו אלה המוכנים לנסות זאת מפחדים להודות בכך בגלוי.

אם תופיע תנועה פוליטית שתוותר על השימוש בניצול פסיכולוגי, ובמקום להעלים את האמת תפנה בכבוד לרגש האחריות האישית של אנשים, ותתמודד עם הפחדים בגלוי, כמו שיש להתמודד על-מנת לעזור לאנשים להתגבר עליהם - יתברר שיש הרבה יותר קולות לתבונה ולאומץ אזרחי מאשר מניחים. ברור ששום משרד פרסום לא ינסה להתחבר לכוחות נפש אלה, כי בכך הוא כורת את ענף הניצול הפסיכולוגי שעליו הוא יושב. אלא שכדי לשכנע אנשים לעשות משהו שהם מפחדים ממנו ורוצים להדחיקו, צריך להימנע מהפעלת אמצעי לחץ וניצול פסיכולוגי, מהעלמה, מליצות, וכדומה. צריך להתחבר לרגש הכבוד העצמי, הקשור בחשיבה והחלטה עצמאית. מערכת בחירות שהקו שלה יהיה לחשוף שימוש בניצול פסיכולוגי, בדוגמאות התעמולה של היריב; והיא תפנה לציבור בכבוד לחשיבה העצמאית שלו מבלי להעלים את האמת - יש לה סיכוי "לחשמל" את המערכת כולה. מבחינת היכולת למכור רעיונות שחוששים או פוחדים מהגשמתם, אין לאסטרטגיה כזאת שום תחליף רציני. ובאשר לתוצאות - איש עדיין לא העז לבדוק כמה קולות יש לכבוד עצמי, לאומץ אזרחי, למצפון ולתבונה.