|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
על נתניהו עוברים כמה שבועות קשים ויש ממפלגתו שרואים שחורות לעתידו ● במקביל, יש שניים שיטענו בגאון לכתר, אם הוא יפול
|
|
בנימין נתניהו - "יתקמט"? [שלט מבחירות 2009 / צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
יטען לכתר בעזרת פוליטיקה נקייה. יעלון [צילום: אורי פורת]
|
|
|
|
|
יטען לכתר גם כן, אך על-ידי תמרונים. סער [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
עמוק מתחת לפני השטח הקרב החל. זרמים ליכודיים תת-קרקעיים מונים את הימים לקראת נפילת שלטונו של נתניהו אף שאין לכך סיבה מוגדרת. אולי זו הפוליטיקה הליכודית המיומנת כל-כך באכילת עצמה מבפנים שמניעה את התהליכים בלי מניע רציונלי. אי-שם במחשכים יושבים מחשבי הקיצין ומניחים שנתניהו יסתבך בחוטים של עצמו וייפול. מלחמת העיתונים, פרשיות שרה, ערפל היעד המדיני, העצבנות הישראלית יצברו מסה קריטית שתעשה את שלה ותנמיך אט-אט את להבות שלטונו של ביבי. יש מספיק גורמים, בעיקר מחוץ לליכוד, שיתרמו לכך. כך הם סבורים. חיות השטח של הליכוד ערות כמובן לאי-השקט הזה והן לא שוקטות על השמרים. אבל אם אצל נתניהו אוהבים לומר שהקדנציה הנוכחית תושלם וגם בסופה ייבחר מחדש, הרי שדווקא בביתו הפוליטי מגלגלים תרחישים אחרים, הרבה פחות אופטימיים מבחינתו. נתניהו שם לב לכך ולכן כינס אתמול בכנסת מאה מתומכיו במפלגה. אם וכאשר ייחלש - יטענו שניים, בוגי יעלון ו גדעון סער, לכתר. גם סילבן שלום יעשה זאת אף כי כוחו כיום חלש מבעבר. יעלון וסער לא שוקטים על השמרים. כלפי חוץ שניהם מתרחקים מהפוליטיקה. בפועל, הם מבצעים חריש עמוק בליכוד, איש על-פי סגנונו ובנפרד כמובן. בוגי כמו בוגי לא משאיר אבן על אבן. בתקשורת הוא הוריד פרופיל לחלוטין. בשטח, לא חדל מעולם להיפגש עם חברי מפלגה וחברי מרכז, מציג בפניהם את עצמו ומשנתו ומנסה לשכנע. הפוליטיקה שלו הייתה ונשארה נקייה. והערבובים הליכודיים עודם זרים לו וכנראה יישארו כאלה. סער נוקט בטקטיקה מורכבת יותר. מצד אחד הוא מגבה את נתניהו דווקא כדי שלא להצטייר כמי שחותר נגדו. מצד שני, גם הוא לא נטש לרגע את הזירה הפנים-תנועתית. אם בוגי צועד ישר לפנים - יש אומרים עם הראש בקיר - סער מתמרן ימינה ושמאלה. ממש כמו ביבי. הוא מלטף את בסיסי הכוח במפלגה, קרי הימין, אך קורץ לציבור, כלומר לתקשורת הנוטה לשמאל. הבחישות אינן זרות לו אף כי גם הוא מקפיד על ניקיון. הן סער, הן בוגי, מקפידים לא לבלוט - משאירים לביבי את מרכז הזירה. שניהם לא יתמודדו מולו כל עוד יזכה לתמיכה ציבורית. אפשר להניח ששניהם גם יימנעו מתרגילים עקיפים להחלשתו. מנגד, אם אכן יתערער מעמד נתניהו אפשר לצפות ששניהם יעלו פרופיל, הן בציבור, הן זה נגד זה. עד ואם יתרחשו ההתפתחויות הללו עוד ארוכה הדרך. על נתניהו עוברים כמה שבועות לא קלים, אך בשלב זה מוקדם מאוד להספידו. |
| תאריך:
|
09/02/2010
|
|
|
עודכן:
|
09/02/2010
|
|
אריאל כהנא
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
dodel
|
9/02/10 12:59
|
|
|
|
2
|
|
גדעון משה
|
9/02/10 13:20
|
|
|
|
3
|
|
א.ל. רמת-גן
|
9/02/10 13:26
|
|
|
|
4
|
|
uz7
|
9/02/10 13:31
|
|
|
|
5
|
|
uz7
|
9/02/10 13:44
|
|
|
|
6
|
|
אוי העבודה...
|
9/02/10 14:03
|
|
|
|
7
|
|
פבלו
|
9/02/10 14:19
|
|
|
|
8
|
|
צופים ל35 מנדטים
|
9/02/10 14:43
|
|
|
|
9
|
|
עין צופיה
|
9/02/10 15:48
|
|
אבעבועת קור - זו שמה של תופעה עורית המופיעה באזורי כפות הגפיים, אוזניים והאף בעונה הקרה. מאפייניה העיקריים הם: נפיחות, אודם וקילוף בעור, תוך כאבים עזים גם במגע העדין ביותר, גרד ודקירות "שריפה".
|
|
|
|
|
היסטוריונים שחקרו את הארכיונים הסובייטים מתקופת מלחמת העולם השנייה ולפניה, הגיעו למסקנה כי בניגוד למה שניתן היה לחשוב מהסכם ריבנטרופ-מולוטוב, סטלין דווקא הבין היטב את הסכנה לעולם מהמשטר הנאצי בגרמניה. יתרה מכך, בניגוד למערב, סטלין גם הבין היטב כי לא ניתן להגיע להסדר עם המשטר הנאצי, וכי את היטלר יהיה צורך להביס בשדה הקרב. אך סטלין ידע שבמצבה בשנות השלושים, ברית המועצות אינה מסוגלת להתמודד עם האויב הגרמני. מסיבה זו ומטעמי אנוכיות גרידא, העדיף סטלין להשאיר את המלחמה בנאציזם למדינות המערב.
|
|
|
|
|
במאמרו של גבריאל סיבוני ב-News1, מ-24.1.10, הוא מנסה ללמד אפולוגטיקה על תוצאות מלחמת לבנון השנייה, מתוך עיסוק בשאלה מהו ניצחון. עיסוקו בסוגייה זו מזכיר מאוד את התיזה שרווחה במקומותינו, לפיה אין אפשרות לנצח טרור במלחמה, מבלי שנעשה ניסיון רציני להגדיר ניצחון על טרור מהו. סיבוני מנסה לטשטש את מושג הניצחון במלחמה על-ידי כך שהוא הופך אותו לערטילאי. כך הוא מבקש לקבוע "חוקים חדשים" להגדרת ניצחון והכרעה. הוא מרחיק לכת ואינו מסייג את ספקנותו ללחימה א-סימטרית, אלא מדבר על מלחמה כמושג מוכלל. טשטוש נוצר על-ידי כך שהוא מוסיף ממד לא מוגדר של זמן וטוטאליות להגדרותיו באמצעות מושגים כ-"מהירים" ו"מוחלטים" (כפי שנאמר בסכום המאמר), שאינם משתנים ברי-מדידה. שנית, הוא מבקש "לברוח" מקביעותיה של ועדת וינוגרד לגבי הצורך לשפוט מלחמה ותוצאותיה על-פי מידת השגת יעדים שנקבעו לה מראש. ובהמשך הוא מחפש לעצמו (ואולי גם לאחרים) אמות מידה חדשות לבניית הציפיות לפני מלחמה, בכדי שניתן יהיה "להסתפק" לאחריה בכל תוצאה מקרית שתתקבל. אני חולק מכל וכל על שני הנדבכים של הגישה ה"חדשנית" שהוא מציע. מרכיב טשטוש שלישי מושג אצלו על-ידי אי-הפרדה, שגם אותה עשתה ועדת וינוגרד בבירור רב, בין ההיבט המקצועי הצבאי שעליו אחראי הצבא, לבין ההיבט המדיני שעליו אחראים הממשלה והכנסת המפקחת עליה.
|
|
|
|
|
כשכל מילה של אביגדור ליברמן, שר החוץ שלנו, היא בבחינת גפרור העלול להצית תבערה בגבול הסורי, אל לנו להלין רק עליו. עלינו להלין על תודעה חברתית, שהיכתה שורשים בחברה הישראלית, רבים שותפים לה, וליברמן מייצגה הנאמן.
|
|
|
|
|
הנה דוגמה חמה, מדוע אין לבטל את הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה, כפי שיציע תיקון מספר 90 לחוק התכנון והבנייה, שיונח בקרוב על שולחן הכנסת: אם הוועדות אכן יבוטלו, לא יהיה מי שימנע מעיריית גבעתיים לאשר בניית מגדלי משרדים צפופים בדרום העיר, תוך שהיא מאפשרת ליזם לגרוף רווחים בעשרות מיליוני שקלים.
|
|
|
|
|
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
