רבות כבר נאמר ונכתב בעד ונגד שינוי חוק הבחירות, אך משום מה, דווקא העובדה ששינוי החוק מהווה צעד ראשון בדרך להרס הדמוקרטיה, לא הוזכרה כלל. האמונה של-61 חברי הכנסת יש זכות דמוקרטית לעשות ככל העולה על רוחם השתרשה באורח מוזר בציבור הישראלי, המתעלם מהמסקנות ההרסניות של אמונה זו.
די ברור שההצעה החדשה באה לעולם כיוון שנתניהו וליברמן מאמינים שיש לימין רוב בקרב היורדים. אבל אם מותר היום לרוב לקבוע שגם ליורדים תינתן האפשרות להצביע, יוכל מחר רוב אחר לקבוע שרק לישראלים הגרים בתחום ישראל הריבונית מותר להצביע, ובכך לשלול את זכות ההצבעה לא רק מהיורדים, אלא גם מהמתיישבים ביהודה ושומרון. מחרתיים ישלול רוב אחר את זכות ההצבעה מאזרחי ישראל הערבים שלא שירתו בצבא, ולבסוף תינתן
זכות הצבעה לכולם, אבל רק פתקי מפלגת השלטון יהיו בקלפי. מובן מאליו שהחלטות כאלה, למרות שיתקבלו ברוב, מנוגדות לכללים הבסיסיים של הצדק וההגינות, שכל שלטון דמוקרטי חייב לשמור עליהם.
כיוון שאין מנגנון ממוסד הקובע את כללי הצדק וההגינות, הדרך היחידה שבה ניתן לשמור על כללים אלה, ולמנוע את עריצותו של הרוב, היא דרישה שהחלטות מסוימות יוכלו להתקבל רק על-ידי רוב רובם של חברי הכנסת, ולא על-ידי רוב רגיל. בארה"ב נדרש רוב מיוחד כדי לשנות סעיפים בחוקה, בישראל נדרש רוב מיוחד כדי להדיח את הנשיא, ונוכח התנהגותם חסרת המעצורים של נתניהו וליברמן, מתברר הצורך ברוב מיוחד לשינוי חוקי הבחירות.
אין זו הפעם הראשונה בה משתמשים נתניהו וליברמן בכסות הדמוקרטית כדי לעוות את רצון הבוחרים. למי ששכח, ולמי שצעיר מכדי לזכור, נתניהו כמנהיג הליכוד, וליברמן כמנכ"ל שלו, החלו את התהליך בו שינה מרכז הליכוד את פניו, מפניהם של נאמני תורת ז'בוטינסקי, לפניהם של מחפשי ג'ובים, ששמם מוזכר בנשימה אחת עם אנשי הפשע המאורגן. וגם אם רוב המושחתים עברו לקדימה, עדין שמענו על משה יעלון, איש ישר דרך, שהלך להרצות בפני "הפייגלינים", ובכך שיתף פעולה עם קבוצה שעצם הימצאותה בליכוד מנוגדת לחוקים הבלתי כתובים של הדמוקרטיה, הדורשים שחברי מפלגה יהיו כאלה המזדהים עם דרכה, ולא כאלה החפצים לשנותה.
הדמוקרטיה הפנימית בליכוד פשטה את הרגל, ורק החזרה לשיטת "הוועדה המסדרת" תוכל להציל את המצב. ואם לא רוצים אזרחי ישראל להרגיש כמו ותיקי תנועת החרות, שלא העלו בדעתם את זוועת "נאום הג'ובים" של
לימור לבנת, מוטב שיעשו ככל יכולתם כדי לעצור את נתניהו וליברמן כבר עכשיו. אחרי שייווצר תקדים, יהיה קשה לעצור את רכבת הדמוקרטיה המדרדרת לתהום.