|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שש-עשרה מדינות-אירופה, שבהן הונהג המטבע האחיד, בוכות על מר-גורלן ● בשנים הקרובות צפויות להן אבטלה גוברת ודפלציה
|
עוד הרבה לפני הולדת האירו התריעו מפניו מיטב הכלכלנים. טענתם התבססה על העובדה שאירופה עדיין לא הייתה בשלה למטבע אחיד משלה. משום מה נפלו אזהרותיהם על אוזניים אטומות, וההמשך הרי ידוע: משבר פיננסי, בלתי נמנע, פקד, ללא רחם, את 16 המדינות שאימצו את האירו אל חיקן וממשיך עדיין להתגלגל בהן ככדור שלג.
עכשיו, לאחר מעשה, מבכות כל אותן מדינות את חטאן. מי שהניע אותן לעשות את המעשה המר והנמהר היו לא אחרות מאותן אליטות של השמנה והסלתה החברתי, הנושאות באחריות ישירה לכישלונו הצורב. מדינות כמו יוון וספרד כבר הידרדרו בעטיו אל עברי פי פחת, והפחד הגדול הוא שזה עדיין איננו סוף פסוק. בעקבות המשבר בשתי המדינות גובר מיום ליום החשש מתגובת-שרשרת גם בשאר המדינות. אין תמה שמתרבים לכן הקולות התובעים לפרוש, מהר ככל האפשר, מן הגוש הפיננסי הזה, בטרם יהיה מאוחר מדי.
הליכה קדימה
סוד גלוי הוא שמקריסת גוש האירו עלולות להיפגע, בעיקר, גרמניה וצרפת, שמצבן הכלכלי הולך ומידרדר מיום ליום. עם זאת, קשה מאוד להעלות על הדעת שגוש האירו אכן ניצב בפני פירוק. מה לעשות, אבל צריך להודות שמסיבות מעשיות לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית. הכלכלנים משוכנעים כי כל ניסיון להחזיר את המטבעות הלאומיים של ימים עברו רק עלול לעודד את "אם כל המשברים הפיננסיים". אליבא דאותם מביני עניין, הדרך היחידה לפתרון כלשהו היא ההליכה קדימה: כדי לגרום לאירו לתפקד כראוי - על אירופה לפעול לאיחוד אירופי-פוליטי הדוק יותר, כך שהמדינות השונות ביבשת יתחילו, סוף-סוף, לתפקד טוב יותר, כמו אלה של מדינות ארה"ב.
צפי פסימי
אלא שהצפי הוא פסימי: כל זה לא אמור לקרות בעתיד הנראה לעין. מה שצפוי בשנים הקרובות הוא תהליך כואב של דשדוש: חילוצים, מלווים בדרישות לצנע חמור, על-רקע אבטלה גוברת ודפלציה, שרק תחמיר את המצב.
כך או אחרת, הכשל הקריטי של אירופה בהנהגת האירו נעוץ במספר ממשלות לא-אחראיות. שורש הבעיה טמון, ככל הנראה, בהיבריס - אותה אמונה עיוורת שאירופה אכן אמורה לאמץ בהצלחה אל חיקה מטבע אחיד; כל זה על-אף הסיבות הטובות להאמין שהיא בכלל לא הייתה מוכנה לו.
|
| תאריך:
|
19/02/2010
|
|
|
עודכן:
|
19/02/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ישמעאל
|
19/02/10 12:12
|
|
[דברים שהושמעו בכינוס פומבי של עמותת "אני ישראלי" בבית הקיבוץ הארצי בתל אביב ב-16.2.10].
|
|
|
|
|
הנעל שהשליך לפני ימים אחדים אזרח ממורמר, לעבר נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, ודברי החירוף שהשמיע עוד לפני כן סגן פרקליט מחוז ירושלים עו"ד אורי קורב כלפי מערכת המשפט בכלל, כשאמר בין היתר כי "חלק גדול מהשופטים הם חמוֹרים גדולים, הם משחקים טטריס בזמן הדיונים", הוצגו בידי פרשנים ובצדק, כשני הצדדים של אותו מטבע. דבריו של קורב הם הנעל השנייה המוטחת בפרק זמן כה קצר בפרצופה של מערכת המשפט בישראל, כתבו פרשנים, והפעם לא טעו: שני האירועים מסמלים את ההידרדרות הנמשכת באמון הציבור במערכת המשפט.
|
|
|
|
|
עובדת החיים היא שביחס למין מעטים האנשים שאומרים את האמת. עדיין, כנראה, יחסם של רוב בני האדם לנושא אינו נורמלי, רדוף רגשות אשמה, תסביכים, חרדות, לבטים, אינטרסים, צביעות, ומה לא. אולי זו תוצאה בלתי נמנעת של אלפי שנות כפיפות לדתות שיחסן למין היה מסתייג, אם לא עוין ממש. אינני מוסמך להציע הסברים נאותים ולכן לא אתיימר.
|
|
|
|
|
פרסום לשון הרע הוא צרה שאין לה מזור. כל החוקים, התקנות, ההטפות, המשלים, אמרי השפר והמוסר, עומדים אומנם זקופים אך חסרי אונים מול רִפְשֵׁי מלים חמורים מכל כלי משחית. לא בכדי קבעו חז"ל שעבירת לשון הרע עולה בחומרתה על עבירות עבודה זרה, גילוי עריות וּשפיכות דמים גם יחד. קיומה של הצרה הזאת בעולמנו הוא בגדר עובדה מוכחת, גם אם פה ושם נעשה צדק בפרסום כזה או אחר. אין, לא היתה, וכנראה לא תהיה תרופה ניצחת למכה האנושית הזאת שהיא בלתי אנושית בעליל.
|
|
|
|
|
שגריר ישראל בארצות הברית, מייקל אורן, סגן שר החוץ דני איילון וגם אהוד אולמרט, היו בין ה"זוכים" בהפרעות מאורגנות, כאשר הופיעו בהרצאות בפני סטודנטים בארצות הברית ובבריטניה. ברור, שיש גוף מארגן, אשר מזמין סטודנטים מוסלמים ומקומיים כדי להתפרע.
|
|
|
|
|
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
