בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
התאונה המחרידה, שאירעה אתמול בכביש הערבה, מתווספת לשרשרת ארוכה של תאונות קטלניות. באחריות להן נושאים, לא פחות מן הנהג הפוגע, גם מע"צ ומשרד התחבורה
|
"שרידי" המכונית מן התאונה אתמול [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
כביש הערבה הוא נתיב של מוות, ולא מאתמול. בסך-הכל מתווספת התאונה המחרידה, שגבתה בו הפעם את חייהן של חמש נפשות, לשרשרת ארוכה של תאונות קטלניות הפוקדות אותו חדשות לבקרים. את הכביש הזה צריך לסגור, לאלתר, ואחת ולתמיד. לא רק בעת שמתרחשת בו תאונה שגובה חיי אדם, אלא כל אימת שאין דואגים לשפר בו את התשתית. נתיב האימים הזה פסול לתנועה אף אם הייתה זו טעות-אנוש, של נהג שנרדם על ההגה. המדובר בכביש מונוטוני מדי, של עליות ומורדות תלולות, שאין בו שדה-ראייה סביר, אבל מעל לכל שהוא נעדר, בחלקו הגדול, פסי-הפרדה ושוליים. אלמלא לקונות נוראיות שכאלה, סביר להניח שנהג מנוסה עשוי היה לתמרן כראוי, מבעוד מועד, כדי להיחלץ מפגיעתו הרעה של הרכב שבא ממולו ושסטה ממסלולו.
|
בארבעת חודשי האשפוז שלי, שבהם נמנעה, למזלי, קטיעת שתי רגליי, שוקמתי בעמל-אימים, וכמו תינוק למדתי להלך ולתפקד. אבל, הטראומה נותרה בעינה, כמו צלקת שממאנת להגליד ולהישכח. את קולר האשמה, גם במקרה של אתמול וגם במקרים קודמים, צריך לתלות על צווארם של מע"צ ומשרד התחבורה כאחד, שעדיין לא מצאו לנכון לנקוף אצבע לתיקון המעוות: מע"צ, שמתרשלת בשינוי התשתית, בתואנה שאינה מתוקצבת; ומשרד התחבורה, שנותר אדיש למצב ושנמנע, בין היתר, מלפסול את רשיונותיהם של נהגים עבריינים, שקופה גדולה של שרצים מהלכת מאחוריהם. ובינתיים, את כביש הערבה, במסלולו הקיים, צריך להמיר בכביש העובר דרך מצפה רמון. הוא, אומנם, מתמשך יותר, אבל מסוכן הרבה פחות. וחוץ מזה הגיע, סוף-סוף, הזמן לסלול מסילת-רכבת לאילת וממנה. ככל הנראה יהיה בה כדי לחסוך הרבה חיי אדם.
|
כמעט שגם אני נפלתי קורבן בכביש הדמים הזה
|
▪ ▪ ▪ |
בדיוק לפני עשור הייתי אני זה שנפל קורבן לתאונה דומה בכביש הדמים הזה. בצומת פארן, בדרכי מאילת צפונה, התנגשה במכוניתי, בעוצמה רבה, מכונית שבאה מצפון. הנהגת שלה, תיירת מגרמניה, שהייתה על סמים ושדהרה ב-150 קמ"ש, נהרגה במקום, בעוד שאני נותרתי ללא הכרה, פגוע קשה בגפיים. בהיעדר פס-הפרדה ושוליים לא היה לי שום סיכוי שבעולם להיחלץ מן התאונה הזו, ולדברי המשטרה והרופאים, היה זה רק נס שהותיר אותי בחיים.
|
|
תאריך:
|
23/02/2010
|
|
|
עודכן:
|
23/02/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
נירית ג.
|
23/02/10 12:40
|
|
2
|
|
על רקע לאומני
|
23/02/10 13:52
|
|
3
|
|
נהגצ
|
23/02/10 18:10
|
|
ועידת התורמים הבינלאומית למען המדינה הפלשתינית, שנערכה ב-17 בדצמבר 2007, אפשרה לגייס 7.7 מיליארד דולר לטובת הרשות הפלשתינית עד שנת 2010. מטרת הוועידה הייתה לבנות בסיס כלכלי, פיננסי ומוסדי למדינה הפלשתינית העתידית ולגבות את יוזמת השלום של היו"ר מחמוד עבאס באותה העת ממש שבה נערכה גם ועידת אנאפוליס. כיום, שנתיים אחר כך, מתברר כי תהליך אנאפוליס איכזב, אולם בניית היסודות למדינה הפלשתינית התקדמה באופן משמעותי, ומהווה היום בסיס יציב לחידוש המשא-ומתן לשלום בין ישראל והפלשתינים לקראת הסדר שלום.
|
|
|
ביום ראשון, ה-21.2.2010, אירעה תאונה בכביש מספר 2, כביש החוף בין תל אביב וחיפה. משאית התהפכה וסתמה את הכביש במסלול המוביל צפונה. חלם שותקה לחלוטין. מאות אלפי מכוניות שניסו להגיע למחוז חפצן, לאורך הנתיב, המתינו במשך לפחות שש שעות עד שפינו את המשאית שהתהפכה. אנשים ונשים בכל הגילאים ובעלי כל המקצועות, שיצאו בשש בבוקר או קצת מאוחר יותר, לשירות בצבא, למשרד, לחברה, לחנות, לבדיקות רפואיות, לבקר את הסבתא ומה לא... נתקעו במכונית או באוטובוס משך שש שעות או יותר.
|
|
|
אלפי מכוניות עמדו אתמול (יום א', 21.2.10) שעות ארוכות בפקק של המדינה, לאחר שמשאית התהפכה בכביש 2 ליד חבצלת השרון. מהדורות החדשות עסקו בעיכוב בכבישים, והביאו תמונות מהמשאית ששפכה את תכולתה על הכביש.
|
|
|
וידוי קטן: יש ידיעות או דעות המגיעות אלינו מערוצי האקטואליה באינטרנט, שמרגיזים לנו את האצבעות המקישות. במקרים כאלה אנחנו מקישים רפש בשם בדוי. כשאני רוצה להתבטא בגסות, (גם) אני ממציא לעצמי שם. המקלדת שלי משגרת רפש בשמות בדויים, נגד משתמטים ובעיקר נגד מי שמנפח להם את האגו וחשבון הבנק.
|
|
|
ברחוב "מדינת היהודים" 103 בהרצליה ממוקמים משרדי ההנהלה של חברה, שתאוות ההון היא אצלה מעל לכל החלטה של בית משפט בישראל. וגם החלטות של ועדת העבודה בכנסת הן בשבילה נייר בלתי מחייב.
|
|
|
|