|
|
|
|
| מי שגרם לזילות מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל והביא אותה עד עברי פי פחת, הם הפוליטיקאים ושולחיהם. לא ייתכן ששר המשפטים אינו יודע זאת, אך כנראה מעדיף להפיל את האשמה על פקיד, בכיר ככל שיהיה, אך עדיין פקיד, ולא על אלה שבאמת אשמים במצב אליו הגענו | |
|
|
|
שר המשפטים
יעקב נאמן הוא יהודי חכם, לומד תורה ומעמיק בגמרא, יודע משפט ונוהג דרך ארץ. אז מה קרה לתלמיד חכם זה כשכשל בלשונו והטיח בפרקליט
אורי קורב אשמות קשות, כולל אחריות ישירה לפגיעה בשופטים? מסתבר שגם תלמיד חכם הוא אדם ככל בני התמותה, ולפעמים המידות הטובות משתבשות להן.
אין להקל ראש במה שמיוחס לסגן פרקליט מחוז ירושלים, אורי קורב. אם יתברר שדבריו החריפים בפני הסטודנטים למשפטים אומנם אמיתיים, כי אז יש בכך לבחון את המשך דרכו בפרקליטות המדינה. לעת עתה, שום דבר לא הוכח, וקורב הוא בחינת חשוד בלבד הנהנה מחזקת החפות כל עוד לא הוכחה אשמתו. היה מצופה משר המשפטים, שהוא גם פרופסור למשפטים, להימנע מהבעת דעה כה נחרצת, אשר בפועל מאשימה את קורב ללא שהאמת יצאה אל האור. מי כמו פרופסור נאמן, שחווה על בשרו מה איומה היא הטלת אשמה לפני משפט, יודע שעליו לשקול את דבריו ולהתאפק. בקלות רבה יכול היה שר המשפטים להצהיר שכל עוד החקירה נגד קורב לא הסתיימה, הוא מסתפק ביציאתו של הפרקליט לחופשה קצרה עד שיתבררו עובדות המקרה. לתקוף את הפרקליט שאינו יכול להתגונן ולהשיב לשר מעל גלי האתר, זהו מעשה שלא ייעשה, במיוחד על-ידי מי שהעיד לא פעם על כך שמסכת האיסורים שהוא עצמו עבר כשר משפטים בקדנציה הראשונה שלו, גרמה לנזקים עצומים לבריאותו ולמשפחתו.
שר המשפטים יודע היטב ששורש הרע - התרת הרצועה והסרת הכפפות נגד השופטים - אינו תוצאה של אמירה זו או אחרת של פרקליט במחוז ירושלים, עם כל הכבוד הראוי לו. מי שגרם לזילות מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל והביא אותה עד עברי פי פחת, הם הפוליטיקאים ושולחיהם. לא ייתכן ששר המשפטים אינו יודע זאת, אך כנראה מעדיף להפיל את האשמה על פקיד, בכיר ככל שיהיה, אך עדיין פקיד, ולא על אלה שבאמת אשמים במצב אליו הגענו.
העליהום על השופטים, במיוחד השופטים העליונים, איננו תולדה של מעשה מתמול-שלשום. מזה כשני עשורים, המתקפות הבלתי פוסקות על מערכת המשפט ועל בג"צ במיוחד, מצד הפוליטיקאים, הן שהביאונו עד הלום.
|
|
|
הביקורת - לא מהיום ולא מאתמול
|
|
האם כבוד השר נאמן איננו מכיר את המתקפות שלוחות הרסן כלפי שופטי בית המשפט העליון? ודאי שכן, אך למען הקוראים, נזכיר כמה מקרים מכוננים בהקשר זה. נתחיל דווקא מן הסוף:
מיד לאחר הקמת הממשלה הנוכחית ומינויו של מר נאמן לתפקיד שר המשפטים, נבחרו החברים בוועדה למינוי שופטים. מה לא נאמר על בחירתם של הח"כים דוד רותם ואורי אריאל, נציגים מובהקים של המיליטנטים נגד בית המשפט העליון והפרקליטות. רק שמחת בית השואבה משתווה לשמחה שאחזה רבדים שונים בציבור הישראלי, תוך השמעת ביטויים המבטאים את המצופה מן הוועדה בהרכבה החדש: תם עידן הרודנות של השופטים, חסל סדר חבר מביא חבר, לא תהיה יותר פרוטקציה למועמדים המוצעים על-ידי שופטי העליון בוועדה ובראשם הנשיאה דורית ביניש, וכולי. האם במשתמע, לא היו אלה דברים שפגעו במערכת המשפט שהצטיירה, ועודנה מצטיירת כיום, כמושחתת? גם השר נאמן נדרש להצהיר שאין בכוונתו לנקום, רחמנא לצלן, במערכת המשפט בגלל החוויה האישית שהוא עצמו עבר. מדוע הוא נדרש לכך? אך ורק משום שהייתה ציפייה דרוכה שהוא יהלום במערכת המשפט מהלומה ניצחת. האם אלה דברים פחותי-ערך ופוגעניים פחות מאמירתו של קורב? ודאי שלא.
לא ייתכן ששר המשפטים שכח את השתלחויות השרים והח"כים, כולל יו"ר הכנסת, מר ראובן ריבלין, בשופטי העליון, הן בקדנציה הקודמת שלו והן בקדנציה הנוכחית. בשם זכות הביקורת נאמרו דברים איומים על השופטים, על הפרקליטות וכדומה. שר המשפטים לא יצא חוצץ להגנת המערכת המשפטית ובכך חטא חטא גדול. מר נאמן, הנמנה עם הציונות הדתית, וודאי זוכר את הפגנת מאות אלפי החרדים וחובשי הכיפות הסרוגות נגד בית המשפט העליון כדי להטיל עליו מורא ופחד. רק לפני יום או יומיים שמענו את ההשתלחות בנשיאה ביניש מצד מגזר מסוים על פתיחת כביש 443, לאחר ניסיון הפיגוע. המילים של הדוברים היו קשות, אך שר המשפטים מילא פיו מים. וכהנה דוגמאות למכביר ניתן להביא כדי להוכיח ששר המשפטים, יעקב נאמן, באמירתו ובייחוס אחריות כה גדולה על הפרקליט אורי קורב - לא נהג בצורה עניינית.
|
|
| תאריך: |
04/03/2010
|
|
|
עודכן: |
04/03/2010
|
|
|
אורי קורב
תפוס כינוי יחודי
דימוי ההולוגרמה בספרה של יהודית אוריה משמש ככלי מרכזי לגישור על המרחק הפיזי בין האוהבים, בכך שהוא מאפשר נוכחות רב-ממדית שאינה תלויה במגע בשר ודם
