אירן: ידיעה, הערכה וספקולציה

אנו, בברנז'ה המודיעינית, יודעים היטב את ההבדל בין ידיעה מודיעינית, הערכה מודיעינית וספקולציה. דא עקא, בהצגת ההערכות, בכתב ובעל-פה, לא תמיד מקפידים להדגיש את ההבדל בין השלושה, ובהרבה מקרים נמצאים מקבלי ההערכה - בדרג הצבאי והמדיני - מבולבלים, ומה שחמור יותר - מגיעים למסקנות ולהחלטות בלתי-ראויות.

נתחיל בצד המתודי. "ידיעה" - משמעותה מידע אמין ומדויק שהגיע לידינו ממקורות כלשהם; "הערכה" - משמעותה הסקת מסקנות של איש המודיעין, בהיעדר ידיעה אמינה, המבוססות על הכרה כללית של הצד השני, התנהגותו, התבטאויותיו וכיוצא בזה; ואילו "ספקולציה" - היא ניסיון להעריך דברים, כאשר בעצם אין בידינו לכך בסיס מידע מודיעיני.

הנושא האקוטי ביותר שעל סדר יומנו הוא שאלת הגרעין האירני. בדיון הציבורי, לפחות, מרחפות ומתבלבלות ידיעות, הערכות והרבה ספקולציות.

מה בסיס ה"ידיעות" שבידינו? יש לנו חמישה תחומי מידע אמינים:

• הכרזות אירניות על תוכנית פיתוח גרעין למטרות "אזרחיות" בלבד;

• מידע אמין על מתקנים להעשרת אורניום;

• פיתוח מתקדם של מערך טילים ארוכי טווח, שאין בהם טעם אלא לראשי-חץ בלתי קונבנציונליים;

• משחקי חתול ועכבר עם מנגנון המשקיפים של סוכנות הגרעין הבינלאומית;

• ובנושא הישראלי - הצהרות חוזרות ונשנות על חיסולה הצפוי של "הישות הציונית".

נעבור ל"הערכות":

• ההערכה הקיימת בישראל, ובעצם בכל גופי המודיעין העוקבים אחר הנעשה, היא שאירן פועלת נחרצות למימוש אופציה גרעינית. עם זאת - יש הבדלי הערכה לגבי משך הזמן שיידרש עד להשלמת יכולת טכנולוגית זו. שאלה שנייה השנויה במחלוקת - כלום מתכוונת אירן לממש את האופציה, או להגיע לשלב של עמידה על סף הנשק (בטווח של "סיבוב בורג").

• עם השלמת הפיתוח והייצור, האם תודיע אירן פומבית כי הפכה למעצמה גרעינית, או שתעדיף אסטרטגיה של עמימות, המשיגה את אפקט ההרתעה אולם נמנעת מעימות ישיר עם הקהילה הבינלאומית.

• אלו סנקציות דרושות, ומה הסיכוי שסנקציות אלה ירתיעו את הממשל בטהרן ויביאו להפסקת תהליכי הפיתוח והייצור הגרעיני. ולהיפך, אילו סנקציות ישיגו את המטרה ההפוכה, של העמקת התמיכה העממית בממשל הקיים, והתלכדות נגד המערכת החיצונית העוינת את המשטר והעם האירני.

• ולבסוף, בהנחה שמערכת הסנקציות לא תרתיע את טהרן, האם תבחר ארה"ב באופציה צבאית לצורך עצירת הגרעין האירני?

ומכאן לספקולציות - אלו שינויים יחולו באסטרטגיה הלאומית של אירן, אם וכאשר תממש את האופציה הגרעינית:

• נתחיל בנושא הישראלי - האם תחליט אירן לנצל את הנשק הגרעיני שבידה לשיגור טילים עם ראש גרעיני לעבר מרכזים בישראל?

• וכמובן, אם תפעל ישראל צבאית לסיכול הפיתוח הגרעיני? ומעבר לשאלה לגבי סיכויי הצלחתו של מבצע כזה, ומה משך הדחייה שתושג, איזה אופי תשא התגובה הצבאית האירנית, הישירה והעקיפה?

• ולהפך - כיצד תשפיע הרגעת הסכסוך בינינו לסוריה ולפלסטינים, על עצמת העוינות של המשטר לישראל?

• כיצד תשפיע מימוש האופציה הגרעינית על שינויים באסטרטגיה הלאומית של טהרן?

• האם יחזק הנשק הגרעיני את מעמדו של המשטר הקיים מבית?

• מה תהיינה ההשלכות בכיוון של ניסיונות לפתח יכולת גרעינית במדינות אחרות באזור (מצרים, סעודיה, סוריה, ואולי גם אחרות)?

שאלות אלה, אשר על מרביתן אין בידינו תשובה אמינה, מצויות כולן על סדר היום בדיוני הדרגים העליונים. האם מודע צוות "השביעייה" להבדלים החשובים, בשטח זה, בין הידיעה, ההערכה והספקולציה? נקווה שכן.