בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
נצלו כראוי את שעת הסיפור לילדים
|
ד"ר רן נבון מספק מספר עצות שיעזרו לכם להפוך את שעת הסיפור עם הילד לחוויה מעצימה ומעשירה
|
איך להקריא לילד? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
לזמן האיכות עם הילדים, משמעות מיוחדת לפיתוח הקשר בין הילד להורה. כאשר אנו קוראים לילדינו סיפור, עלינו לזכור כיצד הם חווים את השמיעה והמושגים. יש להתאים ולהטעים את הקריאה לגיל הילד ולעצור כאשר יש מילה שאינה מובנת לו, למצוא מילה נרדפת או להסביר לו במושגים המוכרים לו את המשמעות. קריאה מוטעמת ומתנגנת, מוסיפה הרבה לעניין של הילד בהתרחשות ומאפשרת זכירות גבוהה. לעיתים, מלל רב מדי עשוי להיות מייגע ומורכב מדי עבור הילד. לכל גיל רצוי למצוא ספר שיהיה מתאים באורכו באופן שלא יעייף את הילד. ציורים צבעוניים מהווים אטרקציה. רצוי שהציורים יהיו ברורים. ציור של דמות קבועה עם תווי פנים ברורים המופיעה כל פעם בקונטקסט אחר יכול להעניק לילד תחושה של מוכרות עם הדמות וכך יחד עמה לחקור את שאר פרטי הציור באופן מלא יותר. שורות שחוזרות כמעין פזמון, מאפשרים לילד להרגיש שהוא לוקח חלק בהקראת הסיפור. הפזמון מייצר מעין אתנחתא ברצף החווייתי של הילד בעת ההקראה. בפעם הראשונה רצוי להקריא את הסיפור ברצף ובחיוניות מתנגנת, כדי שהילד יכיר את הסיפור כולו. בפעמים הבאות, כדאי לעצור בכל עמוד, ללמוד את הציורים ולדבר באופן אסוציטיבי על כל מה שעולה בראשו של הילד מתוך הסיפור או התמונות. האפשרות לתת לילד לבטא את כל אשר עולו בראשו: דימיונות, זיכרונות, פחדים, משאלות, נותנת בסופו של דבר לילד מענה על הרבה דברים נוספים, כאשר הסיפור מהווה בעצם מעין אמצעי כדי להגיע לעולמו הפנימי.
|
|
המידע ניתן באדיבות מרכז ההורות של פמפרס, המעניק ייעוץ מגוון ומקצועי לכל הורה. המרכז, מציג פאנל מומחים, המגישים ידע מקצועי במגוון תחומים הקשורים לעולמו של הילד
|
|
תאריך:
|
10/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
10/03/2010
|
|
ד"ר רן נבון
|
נצלו כראוי את שעת הסיפור לילדים
|
|
זו השנה השלישית ברציפות שסרט ישראלי מועמד לפרס הסרט הזר הטוב ביותר, וזו השנה השלישית שהקונסוליה הישראלית כאן בלוס אנג'לס יוצאת מגדרה כדי לשוות לאירוע מעמד חגיגי ממלכתי וזוהר. בהוליווד כמו בהוליווד.
|
|
|
כדי לענות על השאלות שהצבנו, נדון תחילה בסיבות רגשיות לקשיים מקצועיים: חוסר מוטיבציה, חרדות ורגשות כאובים המכשילים את האדם שוב ושוב, הטמעת הצורך בעשייה מבלי לקשר אותה להישגיות, קושי לצאת מהבית הגורם להסתגרות ותחושת אכזבה מאנשים החוזרת שוב ושוב. לאחר-מכן, נדון ביכולת הייחודית לקידום ושיווק עצמי.
|
|
|
לא צפיתי בסרט "עג'מי" משתי סיבות. הראשונה נובעת מרתיעה אינסטינקטיבית שיש לי לאובססיות, והשנייה בגלל שאני ממעט לראות סרטים בכלל, ואם אני מחליט להטריח את עצמי לבית הקולנוע, אז הז'אנר הזה לא בראש ההעדפות שלי. מעדיף (בעוונותיי הרבים) לצפות בסרט שיגרום לי עניין ו/או תחושה טובה ונעימה, מאשר לשמש כסבון כלים למירוק מצפונם של יוצריו. לפיכך, לא אוכל להביע כל דעה על איכויותיו ורמתו המקצועית של הסרט הזה מעבר לביקורות שקראתי בעיתון. אבל יש לי מספר דברים להגיד למפיקיו, למשתתפיו וליוצריו, כל אלו, כמובן, בהמשך להצהרתו של במאי "עג'מי", סכנדר קובטי, כי הסרט אינו מייצג את ישראל בתחרות האוסקר מאחר שהמדינה אינה מייצגת את מר קובטי עצמו.
|
|
|
יום האישה הבינלאומי מצוין בכל העולם על-ידי מאמרים בנושא אפליית נשים, קיפוחן בשכר וקיפוחן החברתי, כולל בעולם פטריארכלי ממוסד מזה שנים. בכל העולם יש לנשים בעיה דומה, והאפליה חוצת עמים ומגדרים. אלא שבעת האחרונה רצו ארגונים פמיניסטים ודומיהם להראות כי הנה, התקדמנו. הנה, נחקקו חוקים מתקנים, והמנוחה והנחלה באו לעולם. במבחן התוצאה, כמובן נרשם כישלון חרוץ. העולם הגברי, מסתבר, לא פתוח כל-כך לשינויים מרחיקי לכת, שהוא רואה אותם כאיום על מעמדו לשליטה בלעדית, והוא יוצא כששכרו בהפסדו, כיוון שדעת הנשים אינה נשמעת.
|
|
|
בין ניחוח פרדסים של פעם לבין מכון ויצמן של עכשיו מקופל הקוריקולום של העיר רחובות, שחוגגת בימים אלה 120 שנה להיווסדה: למן התפוז העסיסי הראשון שפרח בה ועד למדע האתגרי והמשגשג שלה. ואם תרצו, אין זאת אלא הביוגרפיה האמיתית של המדינה כולה.
|
|
|
|