|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שמונים וחמש שנה לייסוד "ברית שלום"
|
התנועה, שנוסדה ב-1925, השמיעה קול של היגיון ומוסר - קול שנכון יהיה להשמיעו גם היום, כשמתיחות שוררת בין ישראל ושכנותיה
|
|
הנרייטה סאלד. ממקימי "ברית שלום"
|
|
|
|
|
"חובה עלינו לשקוד על הסברת עֶרכם ותרבותם של שני העמים בעל-פה ובכתב לערבים ולעברים, ולשקוד על פיתוח דפוסי ידידות בין העמים."
(מתוך סעיף ב' במצע היסוד של ארגון "ברית שלום")
בימים של מתיחות בין ישראל ושכנותיה, בין ישראל וידידותיה, בין יהודים ובין פלשתינים, אני מוצא לנכון להעלות על נס את תנועת "ברית שלום". תנועה שהשמיעה קול של היגיון ומוסר, שלצערי, לא הצליחה להשפיע על קצב המאורעות במאה העשרים.
התנועה נוסדה ב-1925. בין מקימיה היו אנשי רוח ומעשה, שהטביעו חותמם בציבוריות הישראלית. ניתן למצוא ביניהם את ארתור רופין, הנרייטה סאלד, איש עסקים כמו שלמה זלמן שוקן. פרופסורים מבכירי האוניברסיטה העברית בירושלים - גרשום שלום, יהודה ליב מאגנס, שלמה דב גויטן, עקיבא סימון, מרטין בובר ועוד. סופרים כמו מרדכי אבי שאול ומשה סמילנסקי. ברבות הימים תמך בתנועה זו גם המדינאי הבריטי הרברט סמואל, מי שהיה הנציב העליון הראשון של בריטניה בארץ ישראל.
"רוח של חתירה לכינון הסכם שלום"
אינני שלם עם כל מצעה של "ברית שלום". ובוודאי שלא בראיית האוטונומיה התרבותית כחזות הכל. אבל בימים טרופים אלו, מן הראוי שנקשיב לכמה דברים ממצעה של תנועה זו, שגם מספר לא מבוטל של אנשי רוח ערביים היו שותפים לה. הטרגדיה היא שבשני הצדדים לא הקשיבו לקולם המוסרי והערכי. למרבה הצער, בשני הצדדים הייתה זו צמרת אינטלקטואלית מאוד מבודדת ומושמצת.
פתחתי בציטוט סעיף ב' המחייב שקידה על הסברת ערכן של תרבויות שני העמים. כמה מצער שהחלטת ממשלת ישראל בהתכנסות המיוחדת בתל חי בנושאי מורשת לא אימצה את דרכה של ברית שלום, שעלינו לטפח הערכה למורשת ולתרבות של שני העמים החיים כאן.
ראוי שנאמץ את סעיפים ב' ו-ג' במצע התנועה בדבר "השפעה על דעת הקהל ברוח של חתירה לכינון הסכם שלום, ויתורים טריטוריאליים ויצירת מוסדות שיסיעו להשגת מטרות האגודה ולמימושן".
|
|
|
בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה [גידי אבינערי]
|
|
|
|
| מצערת העובדה שהפרקים בספריו של הרצל, בכל הקשור לציבור הפלשתיני החי בתוכנו, נמחקו לחלוטין מסדר היום שלנו. הרצל הרחיב את הדיבור בדבר החובה שסגן נשיא מדינת היהודים חייב להיות ערבי. וזאת רק דוגמה אחת כיצד הוא ביקש להסדיר מערכות יחסים בארץ שהוא חזה | |
|
|
|
הם ביקרו את בן-גוריון, לפיו האתוס הציוני נטל מבנימין זאב הרצל רק את ההצהרות על אודות בית לאומי לעם היהודי, שאין עוררים על כך, אבל התעלם משאר חזונו של הרצל במשנתו הסדורה ביחסינו לבני המקום הערביים החיים כאן ולכמיהתם לביטוי לאומי. מצערת העובדה שהפרקים בספריו של הרצל, בכל הקשור לציבור הפלשתיני החי בתוכנו, נמחקו לחלוטין מסדר היום שלנו. הרצל הרחיב את הדיבור בדבר החובה שסגן נשיא מדינת היהודים חייב להיות ערבי. וזאת רק דוגמה אחת כיצד הוא ביקש להסדיר מערכות יחסים בארץ שהוא חזה. כאשר עמיר פרץ מינה שר ערבי לתפקיד של שר המדע והספורט, קמה מהומת אלוהים בכנסת ישראל. זכור נאומה של חברת הכנסת ממפלגת "ישראל ביתנו", שכמעט הייתה שרה העונה לשם אסתרינה טרנטינה (שיבשתי במכוון את שמה), שעמיר פרץ "תוקע סכין בלבו של החזון הציוני ובנימין זאב הרצל מתהפך בקברו כשאנחנו נותנים יד למינוי שר ערבי(!!!) בממשלת ישראל בירושלים הבירה". לאחר נאומה בכנסת זכתה ללחיצות ידיים חמות של מנהיג מפלגתה, מר אביגדור ליברמן. חברת הכנסת שהתהדרה בתואר אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן, לא קראה עשרות עמודים בספרו של הרצל "מדינת היהודים" הדורשים ייצוג ערבי בכל שדרת המנהל והממשל במדינת היהודים. וזו רק דוגמה אחת המעידה עד כמה צדקה "ברית שלום", שביקרה את המדיניות המאמצת רק את חזון הבית הלאומי, ורומסת ברגל גסה מישורי חיים משמעותיים אותם מעלה הרצל בהגותו ובחזונו. הרצל מת בשנת 1904. שנה לאחר מותו של הרצל מפרסם אחד העם בשנת 1905 את המאמר "אמת מארץ ישראל", היוצא חוצץ נגד מדיניות של נישול פלחים ערבים מאדמתם באמצעות קניית אדמות מאפנדים ערבים. תנועת "ברית שלום" אימצה את הקול המוסרי של אחד העם, לפיו ההיאחזות בארץ ישראל "אסור שתהיה תוך נישולו של הפלח הערבי". מצערת וכואבת העובדה, שהקול המוסרי של "ברית שלום" נשאר כקול קורא במדבר. היום, יותר מתמיד, יש לחתור שהקולות של "ברית שלום" יכתיבו את מהלכי חיינו בארץ הזו.
|
|
| תאריך:
|
19/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
19/03/2010
|
|
איתן קלינסקי
|
|
שמונים וחמש שנה לייסוד "ברית שלום"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
re446
|
19/03/10 13:07
|
|
|
|
|
|
בנקאי
|
19/03/10 14:40
|
|
|
|
|
|
שרון ר.
|
20/03/10 10:54
|
|
|
|
2
|
|
יוא"ב
|
19/03/10 13:44
|
|
|
|
3
|
|
קורןנאוה טבריה
|
19/03/10 14:10
|
|
|
|
4
|
|
פנחס
|
19/03/10 16:00
|
|
|
|
|
|
פנחס זה הכל???
|
19/03/10 17:22
|
|
|
|
|
|
קלמו1
|
19/03/10 22:19
|
|
|
|
|
|
איתן .
|
20/03/10 10:07
|
|
|
|
|
|
שרון ר.
|
20/03/10 10:45
|
|
|
|
|
|
מאגנס היה אדם דתי
|
20/03/10 11:32
|
|
|
|
|
|
עכשו הכל ברור
|
20/03/10 13:40
|
|
|
|
5
|
|
נחום שחף
|
19/03/10 17:15
|
|
|
|
6
|
|
צפורה
|
19/03/10 18:54
|
|
|
|
|
|
אליק א.
|
19/03/10 19:32
|
|
|
|
|
|
י.ש
|
20/03/10 07:23
|
|
|
|
|
|
המורה ללשון
|
20/03/10 09:26
|
|
|
|
7
|
|
מוסר של קומוניסט
|
19/03/10 20:25
|
|
|
|
8
|
|
דרויש
|
19/03/10 21:23
|
|
|
|
9
|
|
י.ש
|
19/03/10 22:36
|
|
|
|
10
|
|
קרמזוב
|
20/03/10 13:03
|
|
|
|
|
|
איתן.
|
20/03/10 14:17
|
|
|
|
|
|
י.ש
|
21/03/10 23:13
|
|
|
|
11
|
|
מונופול על טיפשות
|
20/03/10 13:26
|
|
|
|
12
|
|
דר יוסף מנחם
|
20/03/10 15:21
|
|
|
|
|
|
מי שטועה זה אתה
|
21/03/10 08:08
|
|
|
|
13
|
|
צ"לפונט אביבי
|
12/06/12 06:57
|
|
ערב צאתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לוושינגטון, כשברקע ביקורו בארה"ב "האולטימטום השקט" של הנשיא ברק אובמה - מן הראוי לשוב ולהזכיר, כיצד נהג ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון, במצבים קריטיים דומים אל מול אולטימטומים חריפים בהרבה, שאיימו על עצם קיומה של המדינה, מצד שתי מעצמות העל דאז, ארה"ב וברית המועצות הקומוניסטית.
|
|
|
|
|
השבוע נחנך ברוב פאר והדר בית הכנסת 'החורבה' בירושלים שבין החומות. אני משער (במוצ"ש לפני שבוע) כי הטקס (י)היה מרשים ו(י)שודר בכלי תקשורת רבים, בארץ ובעולם. עוד אני משער כי העולם הערבי (י)געש ו(י)רעש: "היתכן להרים כיפה מתגרה מול כיפת אל-אקצה"? כמו-כן אני בטוח כי גדלה בציבור המשכיל 'תודעת ירושלים' ותהלוכותיה ב-300 השנים האחרונות לתפארת תלמידי הגר"א, הרבנים שמואל סלנט ואברהם-יצחק קוק, ולהבדיל הסולטאן העותומאני, הנציב הבריטי ו...טייקוני אוקראינה הנדיבים.
|
|
|
|
|
מזה כמעט שבועיים רוגשת אצלנו התקשורת בדיבורים על משבר בין ממשלת ישראל לזו של ארה"ב. המשבר לכאורה, פרץ בעת ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בארץ. הוא הגיע הנה כדי לנסות לחדש את השיחות בין הישראלים לפלשתינים. השיחות האלה תקועות כבר זמן רב ובאופן לגמרי "טבעי", האחריות לתקיעות הזאת מוטלת על ממשלת ישראל. לכן היא נדרשה להקפיא את הבנייה ביהודה ובשומרון, כאילו כדי להפגין רצון טוב מול הפלשתינים המסכנים, והסכימה לעשות זאת לזמן מוגבל, לעשרה חדשים. והנה בעיצומה של ההקפאה, ומה שיותר גרוע בעיצומו של הביקור הידידותי של סגן הנשיא האמריקני, מודיעה ועדה מקומית על החלטה לבנות אלף ושש מאות יחידות דיור חדשות בירושלים, בשכונת רמת שלמה, שטח שהפלשתינים טוענים לבעלות עליו. נו, כזאת סטירת לחי למבקר הנכבד, ומכאן משבר מדיני חמור ביותר. לכאורה.
|
|
|
|
|
האמריקנים טוענים כי פעולות ישראל בירושלים פוגעות באינטרסים האמריקניים. גם לישראל יש סיבה לטעון כי משחקי הברוגז האמריקניים מקשיחים את עמדתו של אבו-מאזן, ומה שיותר חמור, מעודדים את הקיצוניות של ארגוני הטרור ביהודה ובשומרון וגורמים להתפרעויות. החידלון בנושא הגרעין האירני בוודאי מסכן את ישראל. יש כמובן הבדל, לטוב ולרע, משום שארה"ב היא מעצמה עולמית. לטוב, משום שאיזו מין מעצמה היא זו שהחלטה של פקיד בוועדת התכנון של ירושלים יכולה להעמיד אותה בסכנה ביטחונית. מי שביטחונה יותר שברירי ודורש התחשבות היא ישראל. לרע, משום שאין סימטריה בינינו לבינם. הם יכולים להיעלב ולכעוס עלינו, ואנחנו לא, כפי שראש הממשלה נאלץ לבלוע בשקט את העלבון שספג כאשר הבית הלבן פרסם תמונה שבה נראה אובמה משוחח בטלפון עם נתניהו כשרגליו על השולחן. אפשר אומנם במאמץ דיפלומטי רב לגשר על-פני אינטרסים שבאופן נקודתי נמצאים בעימות, אם יש אינטרס גדול משותף, וזו בעצם השאלה.
|
|
|
|
|
במקום להתנצל בפני הממשל האמריקני, עלינו להביא את האמת בפני דעת הציבור שם. התקשורת הבינלאומית מפיצה עלילות על יהודים מתנחלים בירושלים, הגוזלים בתים של ערבים הגרים ב'מחנה פליטים שועפאת' (פליטים מן הארץ? הם גרים בארץ ישראל ובירושלים, ומהו המחנה? לא אוהלים אלא בתים בנויים לתפארת). ממשלת ישראל צריכה להוקיע את הדרישה הגזענית למנוע מיהודים לגור בבירתם - האם יוכל מישהו למנוע מאזרח מוסלמי לקנות בית בוושינגטון? עלינו להסביר כי הנשיא ברק אובמה כועס משום שהוא מתכנן למסור את ירושלים - הקדושה גם לנוצרים - לשלטון מוסלמי. ממשלתנו גם צריכה להפריך את הטענות של סגן הנשיא ג'ו ביידן כי מעשי ישראל מגבירים את העוינות לאמריקה בעולם - עוינות שהוא עצמו יוצר בהאשמותיו נגד ממשלת ישראל. מעל הכל, עלינו להסביר כי החלשה של ישראל אינה יוצרת אהדה לאמריקה אלא ממלאת שכרון ניצחון את אויבי אמריקה, ומעודדת אותם להגביר את המלחמה נגד העולם החופשי.
|
|
|
|
|
